קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA
מאקרו כלכלה

תעלומה - יוקר המחייה, החקיקה והמחאות לא משפיעים עדיין על הכלכלה; צמיחה של 3% בתוצר ברבעון השני

ההוצאה הציבורית עלתה ב-3.6% (הממשלה מוציאה יותר כספים); הצריכה הפרטית עלתה ב-1.9% (אנחנו צורכים יותר, אבל זה גידול מתון), ההשקעות ירדו ב-1.1% (אבל בנטרול תת התחום של השקעה באוניות ומטוסים יש עלייה נאה) 

נחמן שפירא | (25)

האיומים על הכלכלה המקומית גדולים ועמוקים - זה בעיקר ההאטה בהייטק בעולם שכמובן מגיעה אלינו בעוצמה גדולה גם מכיוון שההייטק מהווה משקל גדול בפעילות שלנו (עם הפעילות הנלווית שהוא מייצר) וזה כמובן גם המשבר העמוק בעם, הקרע הפוליטי-חברתי, החקיקה והמחאות. כל אלו אמורים להתבטא בנתונים חלשים יחסית במשק ברבעון השני. אם איכשהו הרבעון הראשון עוד היה בסדר, חששו הכלכלנים ובצדק מרבעון שני חלש.

אז הגיע הרבעון השני. יש ירידה קטנה בהשקעות, אבל הישראלים הולכים למחאות של שני הצדדים וממשיכים לצרוך. הצריכה ברבעון עלתה,  הצריכה הציבורית-ממשלתית עלתה וכך אנחנו מקבלים עלייה של 3% בתוצר המקומי הגולמי. ממש לא רע. אבל הנה הנתונים במלואם, חלקם מאותתים על האטה. 

 

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-3.6%. ההוצאה הזו היא בעצם תקציב המדינה שמופנה למגזר הציבורי. הממשלה בעצמה בעצם גורמת לעלייה בביקושים - היא יכולה להעסיק עוד עובדים, לפתח תשתיות. זה כמובן טבעי, זה מהווה חלק גדול מהתוצר בכלל, אבל בזמנים קשים, מדינות מגדילות את ההוצאה הציבורית כדי לשפר את מצב הכלכלה. זה קורה גם עכשיו - הגידול בהוצאה הזו גדול מהגידול בהוצאה המשוקללת של המשק שמסתכמת בקצב שנתי של 3%.  

גם הצריכה הפרטית עלתה, אבל פחות מהממוצע - ב-1.9% בלבד. אבל זה בהחלט לא רע בהינתן המצב מסביב. מה שעלול להיות איתות אזהרה הוא הירידה  של 1.1% בהשקעות בנכסים קבועים. ירידה בהשקעות מעידה על הפוטנציאל העתידי. כדי לצמוח צריך קודם להשקיע. עם זאת מניתוח הנתונים עולה כי הירידה נובעת מירידה בתחום המטוסים והאוניות, בנטרול התת תחום הזה, יש עלייה נאה. 

 

ההשקעה ירדה, אבל...

מהנתונים שמפרסמת הלמ"ס עולה עוד כי הרבעון השני מבטא עלייה גבוהה יותר מרבעון ראשון אז עלה התמ"ג ב-2.9%. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-1.1% בחישוב שנתי וזה הנתון החשוב באמת כי זה בשקלול הגידול באוכלוסייה. 

במחצית הראשונה של השנה עלה התוצר המקומי הגולמי ב-3.3% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר עלייה של 3.7% במחצית השנייה של שנת 2022 ועלייה של 4.8% במחצית הראשונה של שנת 2022.

תוצר מקומי גולמי - (מנוכה עונתיות)  שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי​

תוצר מקומי גולמי - מנוכי עונתיות  שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי

קיראו עוד ב"בארץ"

השימושים במקורות (ההוצאות לצריכה, להשקעה וליצוא) - שינוי כמותי בחישוב שנתי, מנוכה עונתיות

השימושים במקורות שינוי כמותי בחישוב שנתי, מנוכה עונתיות

הצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת) ירדה ב- 0.6% ברבעון השני של שנת 2023.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון השני של 2023 ב-11.2% בחישוב שנתי, כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-14.9%.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-17.5% בחישוב שנתי וההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב- 14.5% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-3.6% ברבעון השני של שנת 2023 בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-1.2% בחישוב שנתי.

תוצר מקומי גולמי לנפש - נתונים מנוכי עונתיות, במיליארדי שקלים

תוצר מקומי גולמי לנפש - נתונים מנוכי עונתיות, מיליארדי שח

ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-1.7% בחישוב שנתי ברבעון השני של שנת 2023.

ההשקעה בנכסים קבועים ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) ירדה ברבעון השני של 2023 ב-1.1% בחישוב שנתי. ההשקעה בנכסים קבועים ללא אניות ומטוסים עלתה ב5.2%

ההשקעה בכלי תחבורה יבשתיים שמרה על יציבות (ירידה של 0.2% בחישוב שנתי).

ההשקעה במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) ירדה ב-19.8% בחישוב שנתי, וההשקעה בענפי ה-ICT ירדו ב-19.4% בחישוב שנתי. ההשקעה במוצרי קניין רוחני עלתה ב-7.5% בחישוב שנתי.

ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-2.2% בחשוב שנתי וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-33.8% בחישוב שנתי (7.6% בחישוב רבעוני).

יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברבעון השני של 2023 ב-4.2% בחישוב שנתי בהמשך לירידות של 0.4% ברבעון הראשון של שנת 2023 ושל 5.2% ברבעון הרביעי של שנת 2022.

יצוא השירותים ירד ב-4% בחישוב שנתי, כאשר יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וחברות הזנק ירד ב-1.8% בחישוב שנתי.

סך יצוא הסחורות מענפי התעשייה למעט יהלומים ירד ברבעון השני של שנת 2023 ב-8.5% בחישוב שנתי.

בנוסף, חלה ירידה ביצוא היהלומים ועלייה ביצוא חברות ההזנק, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-2.6% בחישוב שנתי ברבעון השני של שנת 2023.

השינויים בתוצר המקומי הגולמי במחירים קבועים (באחוזים) לאחר ניכוי השפעת העונתיות

נתוני הצמיחה במשק למס

השוואה בינלאומית: תוצר מקומי גולמי ברבעון השני של 2023 -שינוי כמותי באחוזים לעומת רבעון הקודם בחישוב רבעוני

תוצר מקומי גולמי ברבעון השני של 2023 שינוי כמותי באחוזים לעומת רבעון הקודם בחישוב רבעוני

מקור: OECD

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    ההשקעה בהייטק ירדה ב-19% (ל"ת)
    גידי1 16/08/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    גידי 16/08/2023 15:00
    הגב לתגובה זו
    יאללה לבזבז.
  • 15.
    Yc 16/08/2023 14:53
    הגב לתגובה זו
    כבר חודשים מומחים שונים - " אנחנו לפני התרסקות " . " אנחנו על פי התהום " ושוב דבר . השאלה אם באמת מאמינים בזה או מתוך פוזיציה
  • 14.
    איש פשוט 16/08/2023 14:51
    הגב לתגובה זו
    בינתיים סמוטריץ, ביבי והשם עושים עבודה נפלאה. יש על מי שסמוך !!!!
  • 13.
    אל תסלפו עובדות. 16/08/2023 14:49
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסייה. תפנימו - הממשלה מוליכה אותנו למיתון כלכלי, וזה מגובה בנתונים הללו.
  • 12.
    מסכן חודורוב כמה שהוא מנסה שהכלכלה תקרוס (ל"ת)
    16/08/2023 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    בעצמך כתבת- זינוק בצריכה הציבורית-הצמיחה מגיעה מגירעון (ל"ת)
    הכל מחובות חדשים 16/08/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בקיצור, התבהלה של ערוץ 12 וערוץ 13, היא בדמיון בלבד (ל"ת)
    הכל טוב 16/08/2023 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שי 16/08/2023 14:25
    הגב לתגובה זו
    הנתונים זהים ,הדעה הפוליטית שונה
  • 8.
    הבורסה ושקל וההיטק ירדו דרסטית (ל"ת)
    אנונימי 16/08/2023 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    למה השוק מתכסח כל יום (ל"ת)
    התעלומה היחידה 16/08/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ?? 16/08/2023 13:34
    הגב לתגובה זו
    או שהוא במונחים של שקל. למשל, אני קונה פחות שימורים אבל משלם הרבה יותר.
  • 5.
    הגדלת תשלום לחרדים 16/08/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
    זה ה"הישג" של ממשלת שוחדיהו
  • בני 16/08/2023 18:32
    הגב לתגובה זו
    עוד הזייה במציאות העכשוית כל הזוי והזיה מתקבלת בברכה אם זה תואם את מהלכי מארגני המחאות
  • 4.
    כלכלן 16/08/2023 13:25
    הגב לתגובה זו
    המחאה מינורית בעיקר צעקנית, אבל למרות כל נסיונותיה לייצר כאוס לא מצליחה , יוקר המחיה מטופל - בתהליך (תשאל את שטרוס למה החרימו באמת ערוץ 14 ותבין ) , חקיקה ??- עילת הסבירות , הצחקת אותי , מה ציפית לאיזה השפעה מכולם ושום דבר ???- קיצר תעשו כמו פיץ - תתרכזו בנוני אמת של הכלכלה ותבינו שמצויין כאן ( ספויילר - לא יאמר בערוצי צפון קוריאה)
  • 3.
    MERCAZ 16/08/2023 13:19
    הגב לתגובה זו
    מה עם התוצר לנפש? גם הוא עלה? אם דיווח אז כל התמונה בבקשה
  • המגיב 16/08/2023 20:13
    הגב לתגובה זו
    התוצר לנפש גדל גם הוא
  • 2.
    במילים אחרות - לתבהלה של השמאלנים אין אחיזה במציאות... (ל"ת)
    החיים שלנו תותים!! 16/08/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
  • החיים סאבבה, כולם עשירים, הכל לא עלה 50%, אין עניים (ל"ת)
    דן 16/08/2023 15:01
    הגב לתגובה זו
  • avi 16/08/2023 14:41
    הגב לתגובה זו
    צמיחה של 3% בישראל זה פטתי כי אחוז הגידול באוכלוסיה הוא 2%, זה אומר צמיחה ריאלית של 1% בלבד. הגידול בצריכה של 1.9% זה בעצם צמצום בצריכה לנפש, הקריסה בהשקעות בהייטק ועוד, הכל מראה שאנחנו בדרך למיתון, בין שיפחידו או לא.
  • MERCAZ 16/08/2023 13:49
    הגב לתגובה זו
    נתון חשוב יותר מהתמג הוא התמג לנפש, ביחוד במדינה שאוכלוסייתה צומחת כמו ישראל. אז כאן, חברים בביזפורטל, התמונה קצת פחות טובה. עליה של 0.8% במקרה הטוב. רחוק מה-3% למה לא לדווח גם על זה? אולי כי הנתון לא משרת אג'נדה?
  • נופלים נפילה חופשית 16/08/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
    הממשלה יוצרת גרעון כדי לשלם לחרדים ולכן צפויה אינפלציה וריבית גבוהה נכון מחירי הדירות נבלמו אבל תשלומי המשכנתא והשכירות ממש לא !!!
  • 1.
    למה לא לפרגן לכלכלה המקומית , די עם הפחדות (ל"ת)
    איציק 16/08/2023 13:04
    הגב לתגובה זו
  • אלי 16/08/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
    כלכלה טובה לעשירים
  • יוצרים גרעון לכן נקבל אינפלציה ומיתון (ל"ת)
    משקיעים בחרדים 16/08/2023 13:31
    הגב לתגובה זו
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: