משרד הייטק
צילום: unsplash
דעה

"ההתפטרות השקטה" - איזו התפטרות ואיזו שקטה

פעם קראו להם עצלנים, היום התקשורת מכילה-מתחשבת-ומבינה אותם ועל הדרך מייצרת כאילו מגמה, כאילו תופעה - זה עלוב; ותזכורת: מקום העבודה דורש עבודה וכן לפעמים גם תחת לחץ ודד ליין

שי מגל | (38)

אז נתחיל, כמו תמיד, בשורה התחתונה. אין כזה דבר מגמה חדשה של "התפטרות שקטה". יש כזה דבר, היה לנו משעמם, זיהינו משהו שתמיד היה, אנחנו כלי תקשורת רדודים, אין על מה לכתוב, אנחנו כבר למעלה מ-5 שנים לוקחים תופעות שוליים, בכל קטגוריה, והופכים אותן ל"הדבר הבא", ואז בעצם מלבים את הסיטואציה, מתבלבלים בין סיבה למסובב, לא מפסיקים לכתוב על זה – קליקים, צריך קליקים - ואז מוכיחים את עצמנו היום באמצעות מה שכתבנו אתמול. קצת כמו לצטט את עצמך, עלוב.

תמיד היו עובדים שעובדים יותר. תמיד היו עובדים שעובדים פחות. כמו כל עקומה, היו את אלו ששורפים  midnight oil (לזומרים, זה אומר לעבוד כל הלילה), והיו כאלו שהיו (זה למיניאלס) משחקים סוליטר במהלך כל יום העבודה, כשמיקרוסופט היתה בעצם יצרן המשחק הפופלארי בעולם, ו-WINAMP היתה התוכנה הכי מורדת ב-tucows (כן, חשפתי את הגיל לגמרי - והיום היא רשם דומיינים ענק!). כן, היו גם כאלו וגם כאלו, רק שבתקופות קודמות (כי הכל היה פשוט יותר) היו קוראים להם "עצלנים". שהרי פעם, הכל היה יותר קל. מדינה מאיימת לכבוש מדינה אחרת? זה קָזוּס בֵּלִי. היום זו עילה למאמר בניו יורק טיימס שמדבר על רגשי הנחיתות של המדינה המאיימת ולמה כל דבר אפשר לפתור בדרכי נועם.

השנה, 1997. החודש, אפריל. 10 לאפריל. NBC משדרת את הפרק המופתי, אחד מיני רבים, של 'סיינפלד' (האמא של 'חברים', אבל מבריקה באמת). The Nap, שם הפרק. 8.7 ב-IMDB. בקצרה: ג'ורג בונה לעצמו שולחן כדי שיוכל לישון במהלך יום העבודה. למה? כי הוא עשה אופטימיזציה לשעמום, לחדלון ולצורך שלו – לא לעבוד. הוא לא היה פוסט קורונה, הוא לא היה בדפציט של WLB והוא בעיקר קרע מצחוק עשרות מיליוני אמריקנים שבגדול, כנראה, הזדהו איתו מאוד, וחלקם – כנראה עשו אותו הדבר. רק שלא היה לזה שם, ולא היתה לזה רציונליזציה, אף אחד לא רצה להלבין את זה, לתרץ את זה, להפוך את זה לבסדר. לא היה איתרוג של כל תהליך חברתי, רע או טוב, קטן או גדול. דברים פשוט היו כמו שהם, ואף אחד לא ניסה תמיד להפוך כל תופעה, הזויה ככל שהיה, ללגיטימית, אפשרית או רצויה.

עכשיו, אנחנו בדור של 'טובים' או 'טובים'. כי אין יותר רעים, יש אנשים/מדינות שרע להם, ואפשר להבין את כולם. אפילו TOPGUN החדש לא נתן שם למדינה התוקפנית, כדי שחס וחלילה לא תהיה מדינה מזוהה, היא כל כך מדומיינת בסרט הזה, שנדמה שתכף דובוני אכפת לי יטוסו בשמים עם מטוסי הקרב. ה-PC בקורפורט אמריקה זלג לכל מוצר שהאומה הזו מייצרת בשנים האחרונות. בשם התקינות הפוליטית, אי אפשר להגיד כלום שלילי. כי הכל לגיטמי. הכל מוכל. ועכשיו יש גם הסבר לתופעה שתמיד היתה, עם רציוניזלציה, הנמקה וכמובן, - יצירת התחלה של לגיטימיות.

והכל תמיד בקצוות. והכל תמיד חוזר כבומרנג, כי הכל תמיד מוגזם. מועצם. מוטרף. כי היום אין סמנכ"ל משאבי אנוש, אלא סמנכ"ל כישרונות – ויום אחד נתפלא כשהכישרונות האלו ירצו להרוויח כמו מנכ"ל אפל, לעבוד ארבעה ימים מהבית ויעברו עם כל הצוות שלהם לחברה אחרת, ברגע שתהיה להם הזדמנות. TALENTים, יו נואו. כי כל אחד הוא מנהיג, בעל חזון וכן הלאה. הכל מוגזם, הכל מונמק, הכל 'מדהיםםםםם'. גם כשמאחורי הכל – אין כלום.

עכשיו, למען הסר ספק. איזון בין חיים לעבודה, קריטי. צריך לדעת לנהל צוותים, צריך לדעת מתי ללחוץ ומתי להרפות. צריך שהעובדים והמנהלים יראו בית. לא נעים להגיד, אבל צריך שהעובדים גם יראו עבודה.  ולפעמים בלחץ אטומי. כן, בלחץ אטומי. כי דד ליין הוא לא תמיד המלצה. וכן, יש מנהלים לא טובים. לא נעים להגיד, יש גם עובדים כאלו. והאיזון – כשמו הוא, אמור לאזן בין צרכים. אבל הצורך הבסיסי שמקום עבודה דורש מהעובדים – פאקינג תעבדו, לא באמת השתנה. כמו שאתם מצפים מהמנהלים שלכם, ש, ובכן, פאקינג ינהלו. אבל במקום זה, כל כמה חודשים, מגמה חדשה, הנמקה חדשה, הסבר חדש. במקום לעבוד על מהות האיזון, נותנים לגיטמציה לכל דבר, כמעט.

קיראו עוד ב"בארץ"

ואז, אז הגיע פוטין. הוא כנראה המייצר הכי גדול של שחור לבן שהיה בעשור האחרון, ברמה הבינלאומית. כי לפעמים, לבן הוא באמת לבן, ושחור הוא באמת שחור.

אפילו ב, אוטוטו, תכף, 2023.

תגובות לכתבה(38):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 24.
    ירזין 09/09/2022 14:30
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף.
  • 23.
    יואב 09/09/2022 09:19
    הגב לתגובה זו
    אחלה גישה
  • עבודה אחפש לגמרי דרכו! (ל"ת)
    א ב 09/09/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    ירדן 08/09/2022 23:11
    הגב לתגובה זו
    רק טיפש ישעבד עצמו לעבדות עבור שכר זעום. גם 30 ברוטו(17 נטו) זה בדיחה ביחס לשיעבוד הזה. יותר ויותר צעירים מבינים שיכולים לעבוד מהבית ולעבור לגור בקפריסין/יוון ולחיות כמו מלכים.
  • 21.
    עודד 08/09/2022 17:19
    הגב לתגובה זו
    מעסיקים אינטרסנטיים ומניפולטיבים רוצים שעבודה קשה תהיה ערכית כי כשמישהו עושה משהו כי זה ערכי אז לא צריך לתגמל אותו. נראה לכם אותם מעסיקים היו מסכימים להגדיל ראש בהתנדבות בשביל מישהו אחר?
  • 20.
    אבי 08/09/2022 16:43
    הגב לתגובה זו
    השוק הוא שוק עבדים שמחפש אנשים שישעבדו את עצמם בשביל משכורות מגוחכות (משכורת חציונית פחות מ7000) אי אפשר לצפות מהעובדים ליותר מידי
  • 19.
    כל כך מדויק (ל"ת)
    גיא 08/09/2022 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    שירי 08/09/2022 13:33
    הגב לתגובה זו
    מעולה!
  • כנרת 08/09/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
    'מתבלבלים בין סיבה למסובב' זו בעיה הכי קשה לפתרון. בסוף הם ילמדו את הלקח. אפילו ביצה לא יודעת מאיפה התחילה התולעת.
  • 17.
    אילן 08/09/2022 13:17
    הגב לתגובה זו
    ההתעקשות להטריח את כולם למקום העבודה היא כבר בעיה ביחסי עבודה.
  • 16.
    אשר 08/09/2022 12:42
    הגב לתגובה זו
    כתיבה שנונה
  • 15.
    אריק 08/09/2022 11:12
    הגב לתגובה זו
    הכתבה כתובה היטב ויש בה אמת (כמו גם בתגובה 1). מה שמפריע לי זה שעולה ממנה מצג שווא כאילו הכותב הוא עיתונאי שמכה על חטא, בזמן שהוא מבקר את העיתונות מבחוץ ובעצם מדבר מהפוזיציה. הנה עוד מילה שנעלמה מהלקסיקון בעידן טראמפ ונתניהו - אינטגריטי
  • 14.
    בדוי 08/09/2022 10:35
    הגב לתגובה זו
    תהיו עובדים קשים שילמדו לכבד אתכם ולהתחנן שתישארו ולא יעשו עליכם משחקים אם כן שיישארו עם החברות שלהם שיעבדו בהם לבד כל היום והלילה עד שישכחו איך קוראים להם
  • 13.
    לא ייאמן!!! 08/09/2022 10:00
    הגב לתגובה זו
    לפחות אני יודע עכשיו באיזה אתר לא לחפש כלום!!! מי אתה בכלל, דובר ושופר תעמולה מגוחך של מעסיקים?! סע, סע, סע!!!!!!
  • ינון 08/09/2022 12:27
    הגב לתגובה זו
    הזויים נגמר עידן העבדים
  • 12.
    ברק 08/09/2022 09:53
    הגב לתגובה זו
    פעם קראו להם מנהלים, היום התקשורת מכילה-מתחשבת-ומבינה אותם ועל הדרך מייצרת כאילו מגמה, כאילו תופעה - זה עלוב; ותזכורת: העובדים דורשים איזון, שעות פנאי וניהול תקין ומקצועי יכול לאפשר חופש לעובדים אם הוא ודד ליינים גמישים אם הניהול הוא באמת מקצועי
  • 11.
    יוני 08/09/2022 09:10
    הגב לתגובה זו
    מדויק!!!
  • 10.
    דניאל 08/09/2022 09:03
    הגב לתגובה זו
    במקום העבודה שלי אם יפטרו חצי מהאנשים לא יקרה כלום, אנשים לא עובדים
  • 9.
    בול! (ל"ת)
    הקורא 08/09/2022 07:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 07/09/2022 22:30
    הגב לתגובה זו
    האמת שלא מתאים לביזפורטל שבמאופיין בכתבות שטחיות.הפעם התעלתם על עצמכם, מאמר חכם ובמקום. המשיכו כך!
  • ילד עיר 08/09/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
    אין יותר רעים? כמו שנאמר אצלנו בשכונה... anda canta se lo
  • 7.
    דמוסטנס 07/09/2022 21:20
    הגב לתגובה זו
    תתחלף איתם לחודש ואתה תתאבד
  • דיוגנס 08/09/2022 15:29
    הגב לתגובה זו
    לא לעשות דאווין על דברים שלא מלמדים פה בארץ. אורטור גדול או לא אני את הטריקים שלך מכיר. בארהב אולי מלמדים את התחום שלך ובזה אתה אחד הגדולים. לא עושה עליי רושם. אשוב למלונה.
  • בדיוק, סוחר עבדים (ל"ת)
    תתבביש 08/09/2022 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מבין2 07/09/2022 20:27
    הגב לתגובה זו
    מחר תביאו מנכ"ל של חברה לתרבות פנאי והוא יכתוב שצריך גם תרבות פנאי ולא כל היום לעבוד. בעל מקרה אנשים לא מוכנים יותר לעבוד תחת בוסים רודנים בשכר עלוב וזו עובדה שגם אלף מנהלים של אולג'ובס לא ישנו.
  • יאללה להעביר את כל העבודה להודו (ל"ת)
    בוחבוט 08/09/2022 11:11
    הגב לתגובה זו
  • בגלל התפקיד שלו זה מראה כמה זה אמיתי..לא הבנת (ל"ת)
    הפוך 08/09/2022 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תומר 07/09/2022 20:00
    הגב לתגובה זו
    מיליון כתבות על נדלן , טורי דעות לא רלוונטיים לכלום, אפשר לטמון את הראש בחול אבל הקורונה שינתה את שוק העבודה, לטוב ולרע, אז הבאתם דיעה של מנכל אתר דרושים ?! את מי בדיוק הוא מייצג? כמו להביא מאמר דיעה של מנכל מפעל פלסטיק שיגיד שהתחממות גלובלית זה פייק ניוז
  • 4.
    יוסף 07/09/2022 19:54
    הגב לתגובה זו
    התופעה הזו של עצלות שמחפשת נורמליזציה קיימת בעוד תחומים. כמו למשל מסורתיים שמצד אחד לגמרי מאמינים בדת, אבל מצד שני לא מקיימים אותה. פעם פשוט קראו להם עצלנים או חלשים, אך כיום הם מנסים ליצור איזו תנועה כאילו מדובר באיזה אידיאל שיש להגשים.
  • אחיו 08/09/2022 15:32
    הגב לתגובה זו
    נשבר כבר הזין. כי אם לא עכשיו אימתי. רק עצלות תציל ת'עולם. לפחות מזה אני מוכן לעשות מילואים תחת שום צל או קורה. אני בפינה ובא לעזרה. עכשיו ציפורים פה יפסיקו לצייץ. יתנו כבוד ויתנו לעבוד. אחרת זה לא ייגמר פה בטוב. שימו לי כלי נשק בפה הוא גם צרור
  • 3.
    סוף סוף מישהו שכותב משהו נכון ולא סתם מבלבל את המוח (ל"ת)
    רועי 07/09/2022 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המגמה הבאה היא עזיבה מהמדינה לאירופה ואמריקה (ל"ת)
    אנונימי 07/09/2022 18:40
    הגב לתגובה זו
  • ילד עיר 08/09/2022 15:17
    הגב לתגובה זו
    אמריקה ורק אמריקה. קפיש. אחרת מבחינתי... באירופה זה רק נאפולי.
  • בדיוק 08/09/2022 10:36
    הגב לתגובה זו
    מדינה זבל
  • 1.
    אני יכול להעיד על עצמי ועל התחושה הכללית במקום העב 07/09/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
    אני יכול להעיד על עצמי ועל התחושה הכללית במקום העבודה שלי - שבעבר אנשים עבדו בו לפחות 12 שעות ביום - משהו השתנה בשנה האחרונה. אנחנו לא עצלנים, פשוט נמאס לעבוד 24/7, זה הכל. ג׳ורג׳ קוסטנזה, כמו גם כל אדם אחר שעבד לפני עדיין המיילים לנייד וכו׳ - סיים את יום העבודה במשרד, ובכך סיים את יום העבודה שלו. אני מרגיש חייב לענות לבוסים ולקוחות בכל שעה בה אני ער. היום ״בזכות״ מהפכת הזום אני גם מסיים להרדים את הילדים ו-״נכנס״ לפגישה ב-21:30 בערב. אז כן, נמאס, וכן, בלי להכריז על זה - החלטתי שנמאס לי ואני מפסיק להרגיש לא נעים לעבוד פחות שעות ביום. ואגב, בתחום הספציפי שבו אני מתמחה, יחסית לוותק שלי (כ-10 שנים), אני נחשב אחד ההבטחות הגדולות בארץ ולאחד המורעלים על המקצוע. עכשיו למה פתאום כולם מדברים על זה? כי פתאום יש הרבה כמוני, שעד לא מזמן לא העזו להוריד רגל מהגז. פתאום זה נהיה מאסט.
  • שלא תתפלא אם בעוד שנתיים הודי ימלא את המשרה שלך (ל"ת)
    בוחבוט 08/09/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
  • מיקור חוץ 09/09/2022 11:21
    אז למה אתה מחכה? כבר עכשיו ניתן להעביר את כלל החטיבות השונות להודו
  • תותח 08/09/2022 10:10
    הגב לתגובה זו
    כותב המאמר לא מתמודד עם סוגיות של עובדים "רגילים. המערכת לא דורשת ממך במוצהר היא מאלצת אותך לענות להודעות גם מהבית, ומיליון קבוצות של עבודה, איך אפשר בכלל להתרכז במשהו אחד? וכן הדרישות עולות והתגמול יורד. אני עובד 14 שנים בגוף פיננסי עם קביעות, ווואלה, לא בא לי אפילו לעבור עבודה, כי בכל מקום זה אותו דבר, עבדות מודרנית זה כאן
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: