ביטוח לאומי: בתקופת הקורונה עלה שכר השכיר הממוצע ב-5.5%
הביטוח הלאומי מפרסם את ממצאי מחקר שערך ביחס להשפעת הקורונה על התעסוקה והשכר במגזר הציבורי והפרטי. מילת אזהרה לפני: הביטוח הלאומי הוא כמובן מוסד פרו מגזר ציבורי וקביעות לעובדים, שזה דבר שאולי טוב לזמן משבר אבל בזמנים רגילים פוגע ביצרניות של העובדים, בשכר שלהם וכמובן נשאלת השאלה עד כמה המגזר הציבורי יעיל לעומת המגזר הפרטי (הרבה פחות כמובן).
בכל מקרה, מהמחקר עצמו עולות מספר מסקנות.
1. האופן השונה שבו נקבע השכר בשני המגזרים השפיע על תוואי התפתחותו במשבר. נתוני השכר הממוצע לשכיר בקרב סך השכירים בין השנים 2017–2020 מצביעים על גידול מהיר בשכר בשנים האחרונות, מגמה שהתחזקה בשנת 2020. נרשמה עלייה של 5.5% בשכר הממוצע לשכיר בשנת 2020, לעומת עלייה מתונה יותר של כ-4.5% בשנים קודמות. את המגמה הזו הובילה התפתחות השכר הממוצע לשכיר במגזר העסקי, בעוד שהמגזר הציבורי התאפיין בקצב גידול מתון יותר גם בתקופת המשבר.
נוסיף על דברי החוקרים כי עליית השכר הממוצע בקצב מהיר יותר בזמן הקורונה מיוחסת בין השאר לירידה בשיעור התעסוקה והיציאה הנרחבת לחל"ת.
2. הירידה במספר השכירים במגזר הציבורי מתונה יותר בגלל היציבות התעסוקתית המאפיינת את המגזר הזה, כפי שניכר גם במשבר הנוכחי. שיעורי השכירים בקבוצת מתמידי כוח עבודה ומתמידי התעסוקה מסך השכירים במגזר הציבורי עומדים על 73% ו-64% בהתאמה, בעוד ששיעורים אלה במגזר העסקי עומדים על 55% ו-37%. הירידה.
3. השוואת המאפיינים האישיים והתעסוקתיים של סה"כ השכירים ביחס לשכירים מתמידי כוח העבודה וביחס לשכירים מתמידי התעסוקה מעלה כי ככל שהקבוצה יציבה יותר מבחינה תעסוקתית, כך אחוז הנשים בה יורד, הגיל הממוצע ומספר הילדים עולים וכן ניכרת עלייה בשכר החודשי. בדומה לתוואי הירידה במספר השכירים בשני המגזרים.
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4. נרשמו עליות דומות בשכר הממוצע לשכיר בשנת 2020 הן במגזר הציבורי והן בשאר ענפי המגזר העסקי. במגזר העסקי כולו, קרי בענפים הדורשים נוכחות פיזית וגם באלו שאינם דורשים נוכחות עלה השכר בשנים 2018 ו-2019 בממוצע כ-6% בשנה. בשנת 2020, המגמה משתנה כך שבענפים שאינם דרושים נוכחות פיזית התמתנה עליית השכר השנתית והגיעה ל-3% בשנה, ואילו בענפים הדורשים נוכחות השכר הממוצע לא עלה כלל.
5. במגזר הציבורי הייתה שונות במידת השפעת המשבר על השכר הממוצע לשכיר. במערכת הבריאות הציבורית השכר בשנת 2020 המשיך את המגמה שהייתה בשנים לפני המשבר, עם עליית שכר שנתית ממוצעת של כ-3.6%. במגזר הציבורי ללא מערכת הבריאות, התמתנה עליית השכר הממוצעת לשכיר מכ-4% בשנה ל-2.9% בשנת 2020.
6. ענפים אחרים שנרשמה בהם עליות שכר היו ענפי הבריאות (עובדי בתי החולים, תאגידי הבריאות וקופות החולים) והחינוך הממשלתיים. ככלל, מערכות הביטחון, החינוך והבריאות הוחרגו מהסכם היציאה לחופשה ובמערכות החינוך והבריאות הגיעו להסכמות בעקבות הצורך לשמר את פעילותן הרציפה.
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
7. מערכת הבריאות הציבורית מהווה כ-15% מכלל המגזר הציבורי. בעוד שבמחלקות מסוימות בבתי החולים חלה עלייה בהיקף העבודה בעקבות המשבר, הרי בקופות החולים ובתאגידי הבריאות היקף העבודה קטן בעקבות החשש מצד המטופלים להגיע פיזית למרפאות ולקבל שירות רפואי שאינו דחוף. הירידה בביקושים גרמה להקטנה בתשלומים המבוססים על ביצוע פרוצדורות רפואיות או על עבודה נוספת. בבתי החולים השכר הממוצע עלה בשנת 2020 בשיעורים גבוהים ביחס לשנים קודמות וגם בקופות החולים השכר המשיך לעלות בשיעורים דומים לשנים קודמות. בתאגידי הבריאות, לעומת זאת, השכר ירד מעט ביחס לשנים קודמות.
8. במערכת החינוך, המהווה כ-20% מהמגזר הציבורי מגמת העלייה בשכר המורים נשמרה כבשנים קודמות כמו גם מספר המורים המועסקים במערכת, בשונה מגופים אחרים במערכת הציבורית.
- 1.רועי 25/04/2022 15:44הגב לתגובה זוהגיע הזמן שתאפשרו לפנסיונרים לשהות ולחיות בחוץ לארץ בלי שתחייבו אותם לעשות כל שלושה חודשים כניסה למדינה כדי שימשיכו לקבל את הפנסיה והביטוח הלאומי לחשבונם שבארץ בארצות הברית למשל מספיק שהפנסיונר יופיע בשגרירות האמריקאית במדינה שבה שוהה והם ידווחו שהוא עדיין בחיים ומה החחש שלכם שהפנסיונר הישראלי יברח , נו באמת גם ככה הוא זקן ואין תמורה ממנו אני מקווה שאיזה שר בממשלה יגיש חוק כזה וידאג שיאושר
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
