רשות החדשנות תעניק 54 מ' ש' ל-49 גופים שיגדילו את ההשמה בהייטק
רשות החדשנות תעניק 54 מיליון שקל ל-49 גופים שיביאו להגדלת היצע העובדים לתעשיית ההייטק, התוכניות של אותם גופים יביאו לפי התכנון להכשרה והשמה של 12,000 אנשים. השקעה ממשלתית זאת בתוספת המאצ'ינג (matching) המחויב של החברות תביא להשקעה של 120 מיליון שקל בשוק ההכשרות וההשמות של כוח אדם לתעשיית החדשנות הישראלית.
היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל - האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם - פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן
בוועדה אושרו, בין היתר, תכניות והכשרות חוץ אקדמיות, לרבות לג'וניורים, בהיקף של 20 מיליון שקל, אשר יכשירו כ 6,600 משתתפים. כמו כן תכניות אשר ישלבו אוכלוסיות בתת ייצוג בתעשיית ההייטק בהיקף של 14,500 מיליון שקל אשר יכשירו 3,200 משתתפים: שילוב החברה הערבית בהיקף של כ-7.3 מיליון שקל אשר יכשירו כ-1,120 משתתפים, תוכניות ייעודיות לשילוב נשים בהיקף של כ-4.4 מיליון שקל אשר יכשירו כ-480 נשים, תוכניות לקידום החברה החרדית בהייטק בהיקף של 4.8 מיליון שקל להכשרה והשמה של כ-650 איש.
בנוסף, לראשונה וועדת המחקר נתנה מענק כספי לפיתוח פלטפורמה דיגיטלית אשר תסייע לחבר בין מעסיקים, עובדים והכשרות. הגופים שנבחרו הציגו תכניות ומודלים חדשניים ופורצי דרך שיביאו להכשרה והשמה של הון אנושי איכותי ומיומן לתעשיית ההייטק.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "אני מברכת את רשות החדשנות על עשייה חשובה מאוד. מאז כניסתי לתפקיד, שמתי את משבר כוח האדם החריף בתעשיית ההייטק בראש סדר העדיפויות שלי. אני שמחה שרשות החדשנות נרתמה לקידום מדיניות זו, כבר בשנת התקציב הנוכחית, שכן כל צעד נדרש כדי לסייע בבעיה קשה זו. אני רואה חשיבות מיוחדת בכך שהרשות נרתמה והכפילה את התקציב המקורי שיועד לקול הקורא - מתוך הבנה כי מדובר במשבר אמיתי ואתגר מרכזי בתעשייה, והכמות הרבה של ההגשות לה זכו היא עדות לכך".
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: "ההיי-טק הישראלי הפגין עמידות גבוהה למשבר הקורונה הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. יתרה מכך, בשנה האחרונה גיוסי ההון בתעשיית ההייטק שברו שיאים והצורך בגיוס עובדים מיומנים גדל משמעותית, מה שהעצים את תופעת המחסור הכרוני של עובדים בתעשייה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
