הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

• בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
• קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ד"ר איתמר כספי יתמנה למנהל האגף המוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, בתום מכרז פנימי שבו נבחנה מועמדותו לצד מועמדים נוספים. המינוי מסמן המשך התקדמות טבעית עבור כספי, שניהל מאז 2019 את יחידת הניתוח המוניטרי והיה מעורב באופן שוטף בעבודת הוועדה המוניטרית ובהכנת מודלים, תחזיות ותוצרים תומכי החלטה. הוא יחליף את ד"ר סיגל ריבון, שסיימה את כהונתה ותמשיך בתפקיד מחקרי בכיר בחטיבה.

כספי הגיע לבנק ישראל בשנת 2012 אחרי ששימש ככלכלן באגף הכלכלה והמחקר של משרד האוצר. בתוך החטיבה התקדם מתפקיד של חוקר צעיר דרך תפקידים בכירים יותר, כשעבודתו בשנים האחרונות התמקדה בניתוח האינפלציה, מעקב אחר שוקי ההון, המט"ח והדיור, והבנת האופן שבו החלטות הריבית מתמסרות למשק. בשנת 2018 יצא לתקופת עמית מחקר בבנק להסדרי סליקה בין-לאומיים (BIS), צעד שחיזק את מעורבותו בזירה הבינלאומית. במקביל לעבודתו בבנק הוא מלמד מאקרו-כלכלה באוניברסיטה העברית.

לכספי רקע אקדמי נרחב הכולל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון, תואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני נוסף במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד. תחומי המחקר שלו כוללים מדיניות מוניטרית, מאקרו-כלכלה יישומית ושימוש בכלי מדע נתונים והסקה סיבתית לניתוח סוגיות כלכליות. עבודותיו פורסמו בשנים האחרונות בכתבי עת כלכליים מובילים, בין היתר בנושאי אינפלציה, שוק הדיור ושוק המשכנתאות והקשר ביניהם לבין המדיניות המוניטרית.

מנהל חטיבת המחקר, ד"ר עדי ברנדר, בירך על המינוי וציין כי כספי מביא לתפקיד ניסיון מצטבר, "איתמר מביא לתפקיד ידע רב וניסיון במחקר יישומי בתחום המדיניות המוניטרית. אני מאחל לו הצלחה רבה בתפקידו. בהזדמנות זו, אני מבקש להודות לד"ר סיגל ריבון על ניהול האגף המונטרי במקצועיות ועל תרומתה לקידום היכולות המקצועיות של חוקרי האגף ולעיצוב המדיניות המוניטרית בבנק ישראל".

• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7