אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

"רוצים לתת לכלכלה לצאת מהמשבר – תהיה העלאת מיסים"

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון אמר את הדברים והתייחס גם למחירי הנדל"ן המאמירים. "אין מטה קסם לפתור את בעיית ההיצע", אמר
ארז ליבנה | (5)
נושאים בכתבה כלכלת ישראל

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון השתתף היום בוועידת ה-MUNI EXPO של מרכז השלטון המקומי והתייחס למגוון נושאים כלכליים בוערים שעל הפרק. בין היתר התייחס לבעיית מחירי הנדל"ן, לגירועון המבני ולהשקעות שהמדינה צריכה לקחת כדי לעודד צמיחה עתידית.

 

ירון הסביר את המחשבה של הבנק בהתמודדות עם הקורונה. "בתחילת אירוע הקורונה אמרתי לעזוב את הגירעון ובאמת, עכשיו, ביציאה שלנו מהאירוע, נצטרך לטפל בגירעון המבני. הממשלה קיבלה את המלצתנו לא לטפל בשנת 21' ו-22' כי אנחנו רוצים לתת לכלכלה עכשיו את כל יכולת לצאת מהמשבר", אמר.

 

"ב-10 שנים הבאות אנחנו חושבים שצריכים להיכנס להשקעות ארוכות טווח של 3 אחוזי תוצר. נושאי החינוך עוד לא נכנסו לתקציב הנוכחי ואני חושב שזה סופר חשוב שזה יתבצע בתקציב 23' ואילך ולכן חלק מההשקעות האלה יגיעו לפתחנו בשנים הבאות", המשיך והוסיף כי "אנחנו בעד השקעות כמו המטרו, הן ימשיכו אבל הן לא ישלמו לגמרי את עצמן. לכן נצטרך לעשות ניווט מושכל של התייעלות בסקטור בנושא גבייה וגם העלאת מיסים מסוימת"

 

בנוסף, ירון התייחס למחירי הנדל"ן ואמר כי הבעיה רק החריפה בשנתיים האחרונות בשל אירועי הקורונה. "צריך להבין, אין פה מטה קסם שיפתור את הבעיה במכה, הבעיה המרכזית היא בעיית היצע. אנחנו ברוכים בביקושים גדולים בין היתר בגלל פריון וזה מביא לביקושים בריאים. מנגד הבעיה הבסיסית היא בעיית ההיצע. ולא רק שבעיית ההיצע הייתה קיימת לאורך השנים היא החריפה בשנתיים האחרונות. לוקח זמן לשנות תווי כזה ויש מנעד שלם של פעילויות בתחום ההיצע התחלנו לעבוד עליהם כבר במאי.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מורי 20/10/2021 15:42
    הגב לתגובה זו
    כל המיסים . הכל כמעט הולך למשכורות של עובדי הציבור . הם שקונים דירות . הם שנהנים. הם ומקבלי הפנסיות התקציביות ויש כאלו בלי סוף. רוצה צמיחה כסח להם את הפנסיות אחרת תקבל צמחיה לא צמיחה
  • 4.
    רועי 20/10/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
    אבל אין בעיה של הציעה יש בעיה שהקבלנים קונים דירות מהקבלנים פשע מאורגן בחסות החוק הרצת עגל הנדלן
  • 3.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 20/10/2021 13:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    8 20/10/2021 12:11
    הגב לתגובה זו
    שודדות מעט ויושבות בבית סוהר. לעומתן הפוליטיקאים, כולל הנגיד המדופלם, שודד הרבה ויושב בהיכלי השררה.
  • 1.
    ברק 20/10/2021 12:06
    הגב לתגובה זו
    ומיתון מהסוג שיפגע קשה בהייטק. מיתון גיפלציוני אגב שהדולר יעלה בו מאוד. וגם במצב הנוכח עם המיסים הגבוהיםי אנחנו כבר בצד היורד של עקומת פיליפס אם הטיפשים יעשו את זה הכנסות הממשלה יקטנו ואיתן הכלכלה הישראלית שתכנס למיתון יותר קשה. הממשלה שלנו מורכבת מטיפשים שהולכים לגרום לאסון. אני מקווה שעד מאי הם יבינו שלא כדאי להעלות מיסים...
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.