פרשת בלק: מה שרואים הוא לא תמיד מה שמקבלים
פרשת השבוע, עוסקת ברובה בניסיונותיו של בלעם לקלל את עם ישראל ללא הצלחה רבה. באופן חריג הפרשה כמעט ולא עוסקת בעם ישראל באופן ישיר, וגם שמה נלקח על שם בלק מלך מואב ששוכר את שירותיו של בלעם.
הפרשה נפתחת בחשש בקרב מחנה מואב מבואם של ישראל, מה שמביא את המלך שלהם בלק לפנות אל בלעם שיקלל את ישראל. בלק, סבור כי לבלעם יכולת להשפיע על המציאות באמצעות קללות או ברכות, "כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר". בכך, הוא מקווה לפגוע בעם ישראל, "לְכָה-נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ".
על אף ההפצרות מצד אנשי בלק, בלעם מסרב פעמיים להצעותיהם, בגלל דברי ה' אליו, "לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא". אך, בפעם השלישית הוא אכן מתרצה לצאת לאחר שקיבל את התנאי שהציב לו הקב"ה, "וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה".
בדרך, נתקל בלעם במלאך ה', אך רק האתון רואה את המלאך. מה שמביא אותו להכות אותה על שסטתה מן הדרך, אך אז באופן נסי פותחת האתון ומדברת, וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים". במהלך הדו שיח בין בלעם לאתון פותח הקב"ה את עיניו של בלעם ולפתע מבחין גם הוא במלאך ומבין שטעה. בלעם מסכים לסגת מהשליחות, אך המלאך מציב לו את אותו התנאי שהציב הקב"ה, "לֵךְ עִם־הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶס אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תְדַבֵּר".
- פרשת דברים: מערכת משפטית שמושתתת על צדק ושוויון
- פרשת מטות-מסעי: אינטרסים זרים לא על חשבון הציבור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, כשמגיע בלעם אל בלק, במקום לקלל את ישראל בלעם מברך ומפאר אתי ישראל למורת רוחו של בלק, התרחשות שחוזרת על עצמה שלוש פעמים. משלי בלעם מלאים בתשבחות מתחומים רבים, כשבין היתר הוא מדבר על ייחודיותו של העם, "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" ועל צניעותו הרבה "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".
עם זאת, מיד אחרי דבריו של בלעם, מתארת התורה מקרה חמור בו בנות מואב מפתות את בני ישראל לעבודה זרה, שנושאת גם אופי מיני "הָעָם לִזְנוֹת אֶל־בְּנוֹת מוֹאָב, וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לֵאלֹהֵיהֶן". הפער העצום שבין דבריו של בלעם על הייחודיות של העם ועל צניעותו אל מול מעשיהם בפועל יוצר תהיות באשר לאופיו של העם בפועל.
הסבר אפשרי לפער הזה הוא כפול, מצד אחד אכן קיים פער בין מה שרואים מבחוץ לנעשה בפועל. אך מעבר לכך לפעמים תחושת הרוממות והייחודיות גורמת לגאווה מיותרת שמביאה בסוף לנפילה. אמנם, סביר שדברי בלעם כלל לא היו ידועים לבני ישראל, אך רוח הדברים העולה מהם מתחברת לדברים שנשמעו מעמים אחרים על הדרך בה הם רואים את העם.
- לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
- בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
נראה שהמסר שעולה מכך הוא חשוב עבור כל אדם בפן האישי, לפעמים מחמאות ושבחים עשויים לגרום לכל אחד לאיבוד אחיזה בקרקע, מה שעלול להוביל לנפילה כואבת לאחר מכן. גם אם המחמאות או הפידבקים החיוביים נכונים ומגיעים בצדק, צריך לזכור תמיד להישאר עם שני רגליים על הקרקע וזה לא קל!.
זה נכון גם במישור העסקי, פעמים רבות הסביבה קושרת למנהלים ולחברות מסוימות כתרים ומעלה על נס את הצלחותיהם, אך נדמה שלפעמים כגודל העלייה כך הנפילה. לא לחינם אנשי עסקים רבים שדיוקנאותיהם עיטרו בעבר את כותרות העיתונים מצאו עצמם לאחר תקופה מוזכרים שוב אך הפעם בהקשרים שלילים.
- 10.הנביא 04/07/2020 16:45הגב לתגובה זולקשר דת לשוק ההון.
- 9.שירן 03/07/2020 15:51הגב לתגובה זואנחנו רואים לדוגמה כוכב כדורגל רונלדיניו שהרוויח לשנה בערך 50 מיליון יורו נטו ! אחרי שטויות שעשה כמעט הפסיד את הכל .
- 8.זה מה שנקרא "השתן עולה לראש" (ל"ת)עמי 03/07/2020 15:32הגב לתגובה זו
- 7.נהנה בכל יום שישי לקרוא את הפינה היפה והמחכימה . 03/07/2020 14:52הגב לתגובה זונהנה בכל יום שישי לקרוא את הפינה היפה והמחכימה .
- 6.אהבתי (ל"ת)דן 03/07/2020 14:26הגב לתגובה זו
- 5.תמיד בנימה פוליטית גועל נפש (ל"ת)רמי 03/07/2020 13:55הגב לתגובה זו
- 4.אילן 03/07/2020 12:09הגב לתגובה זותודה רבה!
- 3.לרון 03/07/2020 11:36הגב לתגובה זובמצב "מצוין",מקלליו ממנו יצאו!!!
- 2.אנונימי 03/07/2020 11:28הגב לתגובה זומדהים
- 1.כיף לקרוא את החיבור הרלוונטי מהמקורות לימינו אנו. 03/07/2020 10:55הגב לתגובה זוכיף לקרוא את החיבור הרלוונטי מהמקורות לימינו אנו. יישר כוח !

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.36% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.