פיץ' מאשררת דירוג A+ לישראל. "ביצועים מאקרו-כלכליים מרשימים"

"המלחמה בסוריה מעמידה סיכונים גוברים בפני ישראל", אומרים בסוכנות הדירוג ומוסיפים: "הסיכויים לקיום תהליך שלום ריאלי נותרו קלושים"
ערן סוקול | (7)

חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch) אישררה היום (ג') את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה. על פי פיץ', למרות המתיחות בסוריה והסיכויים הקלושים לקיום תהליך שלום, ביצועי הכלכלה הישראלית מרשימים.

בפיץ' מעריכים כי התקדמות נוספת משמעותית בהפחתת יחס החוב הממשלתי לתוצר (לכתבה המלאה) או הקלה מתמשכת בסיכונים הפוליטיים והביטחוניים יביאו לשיפור בפרופיל הדירוג של מדינת ישראל. לעומת זאת, דירוג האשראי של המדינה עלול להיפגע במידה ותתרחש הידרדרות מתמשכת ביחס החוב הציבורי לתוצר, הרעה משמעותית בסיכון הפוליטי והביטחוני או הרעה במצב החשבונות החיצוניים.

"דירוג האשראי של ישראל מאוזן בין חשבונות חיצוניים חזקים, ביצועים מאקרו-כלכליים איתנים וחוסן מוסדי, לבין יחס חוב ממשלתי לתוצר שעודנו גבוה ביחס למדינות הייחוס וסיכונים פוליטיים וביטחוניים" כך לפי סוכנות פיץ'.

בהודעה נכתב כי המצב הפיסקלי של ישראל עודנו מהווה נקודת חולשה ביחס למדינות המדורגות 'A', על אף היותו במגמת שיפור. הגירעון התקציבי הממשלתי נותר נמוך, ברמה של 2% מהתוצר ב-2017, מתחת ליעד הגירעון אשר עמד על 2.9%, זו שנה חמישית ברציפות. יחס החוב תוצר המשיך לרדת ב-2017, לרמה של 60.9%, אך נותר גבוה משמעותית מהנתון החציוני של המדינות המדורגות 'A' ו- 'AA'. יחד עם זאת, האנליסטים מציינים כי מאפיינים אחרים של החוב הציבורי הינם מיטביים למדי. מדינת ישראל נהנית מגמישות מימונית גבוהה, כגון שוק מקומי עמוק ונזיל וגישה טובה לשווקי ההון הבינלאומיים.

 

על פי פיץ', המדיניות הפיסקלית ממשיכה לשים דגש על הורדת נטל החוב, אך התקציב האחרון עלול להביא לגידול בהוצאות הממשלה לצורך התמודדות עם טענות הציבור לגבי יוקר המחיה כאשר ברקע מתקיים דיון ציבורי לגבי ספיגת עלייה מתונה ביחס החוב תוצר לצורך גידול בהשקעה בתשתיות ובחינוך. בתקציב לשנת 2019 שאושר מוקדם מהרגיל לאור שיקולים פוליטיים, עודכן יעד הגירעון מ-2.5% מהתוצר ל-2.9%. החברה צופה שיחס החוב תוצר ימשיך במגמת הירידה ב-2018, אך יחל לעלות ב-2019 לאור גירעון גבוה יותר ברמה של 2.8% ו-3% מהתוצר בשנים 2018 ו-2019 בהתאמה. קיים פוטנציאל לכך שההכנסות תהיינה בביצועי יתר בהינתן המומנטום של הכלכלה, שוק העבודה החזק והאפשרות לגידול בהכנסות לא מתוכננות אחרות. במצב כזה, קיימת אפשרות לקיצוצי מס נוספים.

 

האנליסטים של פיץ' מציינים כי הביצועים המאקרו-כלכליים של ישראל היו מרשימים והכלכלה נותרה בנקודת איזון אופטימלית ב-2017, עם צמיחה של 3.3% בתוצר הריאלי, אבטלה בשפל היסטורי, עלייה בצמיחה בשכר ואינפלציה נמוכה. ממוצע הצמיחה בחמש השנים האחרונות בתוצר הריאלי הינו חזק יותר ממדינות הייחוס ובפיץ' צופים שהצמיחה תישאר חזקה ב-2019-2018, על אף שתאט ל-3% בשנה. הכלכלה נהנתה ממדיניות פיסקלית ומוניטרית תומכות וכלכלה גלובלית חזקה יותר, כאשר לטענת פיץ', לא סביר ששלושת הגורמים הללו יוותרו תומכים בטווח הבינוני.

 

בפיץ' מציינים כי האינפלציה חזרה לטריטוריה חיובית בשנת 2017, עם ממוצע של 0.2%, לאור עלייה במחירי השכירות ומחירי סחורות גבוהים, זאת לאחר שהייתה שלילית בשנים 2016-2015. ייסוף השקל, פעולות ממשלתיות להקטנת יוקר המחיה ותחרות מוגברת מנעו אינפלציה גבוהה יותר. בניכוי פעולות הממשלה, האינפלציה בסוף 2017 הייתה גבוהה יותר, ועמדה על רמה של 0.7%. בהקשר זה, בנק ישראל שימר את שיעור הריבית ברמה של 0.1%, ללא שינוי משנת 2015. 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

על פי הודעת פיץ', החשבונות החיצוניים של ישראל נותרו חזקים. המדינה רשמה עודף בחשבון השוטף בכל שנה משנת 2003 ויתרות המט"ח של בנק ישראל המשיכו לגדול. פיץ' טוענת כי מעמדה של ישראל כמלווה נטו בשנת 2017 נמצא ברמה הגבוהה מהרמה החציונית של מדינות המדורגות 'A' ו- 'AA'. נציגי החברה מציינים כי פיתוח נוסף של משק הגז יספק תמיכה נוספת למאזן החיצוני של ישראל.

 

האנליסטים של פיץ' צופים כי דירוג האשראי של ישראל ימשיך להיות מוגבל על-ידי סיכונים פוליטיים וביטחוניים, אולם פרופיל הדירוג שלה הוכיח חסינות אל מול עימותים תקופתיים וזעזועים פוליטיים על פני פרק זמן ממושך. לטענתם, המלחמה המתמשכת בסוריה מעמידה סיכונים גוברים בפני מדינת ישראל, אשר מודאגת מהשפעתה של איראן על סוריה ולבנון. פיץ' מאמינה כי הסיכויים לקיום תהליך שלום ריאלי נותרו קלושים. להערכת החברה, המערכת הפוליטית המקומית עשויה להיות סוערת, עם ממשלות שבדרך כלל לא מסיימות קדנציה מלאה. ראש הממשלה עודו נתון ללחצים עקב מספר חקירות משטרה.

 

האנליסטים מציינים לטובה את המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל אשר הביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת. מדד הפיתוח האנושי והתוצר לנפש הינם גבוהים מהחציון של מדינות הייחוס והסביבה העסקית מקדמת חדשנות, בפרט בקרב מגזר ההיי-טק. עם זאת, אינדיקטורים הקשורים ל'עשיית עסקים' כפי שהם נמדדים על ידי הבנק העולמי ירדו מתחת למדינות הייחוס של ישראל. הממשלה מתמודדת עם מספר אתגרים סוציו-אקונומיים במונחים של אי שוויון בהכנסות ואינטגרציה לשוק העבודה של חלקים באוכלוסייה שהינם פחות פרודוקטיביים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דב 17/04/2018 16:31
    הגב לתגובה זו
    אכן זורחת ומשגשגת, למרות התקשורת שהיא מזמן כבר לא צהובה אלא אדומה ממש, שעושה שחור לעם היושב בציון. חוששני כי כחלון=כישלון הפשלונר ייקח אחריות על ההשגים המדהימים הללו, שהם כולם תוצר מדיניות רבת שנים. צריך להדגיש: מציאות זאת היא למרות כישלונות כחלון.
  • 6.
    אני רואה שמדד ג'יני ויוקר מחייה גבוהים לא מטריד אותם (ל"ת)
    אלי 17/04/2018 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    REX 17/04/2018 16:13
    הגב לתגובה זו
    אז למה אני רואה אנשים מחפשים בפחי-אשפה שאריות אוכל /פחיות ???? הסבר אפשרי : 1. לא רואה טוף... 2. סקר "פיצ' נערך ברחוב בלפור בירושליים ..
  • 4.
    יוסי 17/04/2018 15:45
    הגב לתגובה זו
    העלמתם אותה , היא היתה אמורה להוריד את המעוף שמתם במקום ביבי וכחלון כאילו הכל דבש במדינת ישראל ,
  • 3.
    תום 17/04/2018 15:43
    הגב לתגובה זו
    הכל תודות לאזרחים ועסקים שקורסים תחת הנטל תודות למושחתים שיושבים בכנסת ורק מעלים מיסים וגונבים על החשבון של האזרחים
  • 2.
    מוטי 17/04/2018 15:40
    הגב לתגובה זו
    מותר גם להגיד לפעמים מילים טובות - כל הכבוד
  • 1.
    מורג 17/04/2018 15:33
    הגב לתגובה זו
    טיל אחד לכיוון ישראל וכל המחמאות למשק הישראלי יוותרו בגדר היסטוריה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.