חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch) אישררה היום (ג') את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה. על פי פיץ', למרות המתיחות בסוריה והסיכויים הקלושים לקיום תהליך שלום, ביצועי הכלכלה הישראלית מרשימים.

בפיץ' מעריכים כי התקדמות נוספת משמעותית בהפחתת יחס החוב הממשלתי לתוצר (לכתבה המלאה) או הקלה מתמשכת בסיכונים הפוליטיים והביטחוניים יביאו לשיפור בפרופיל הדירוג של מדינת ישראל. לעומת זאת, דירוג האשראי של המדינה עלול להיפגע במידה ותתרחש הידרדרות מתמשכת ביחס החוב הציבורי לתוצר, הרעה משמעותית בסיכון הפוליטי והביטחוני או הרעה במצב החשבונות החיצוניים.

"דירוג האשראי של ישראל מאוזן בין חשבונות חיצוניים חזקים, ביצועים מאקרו-כלכליים איתנים וחוסן מוסדי, לבין יחס חוב ממשלתי לתוצר שעודנו גבוה ביחס למדינות הייחוס וסיכונים פוליטיים וביטחוניים" כך לפי סוכנות פיץ'.

בהודעה נכתב כי המצב הפיסקלי של ישראל עודנו מהווה נקודת חולשה ביחס למדינות המדורגות 'A', על אף היותו במגמת שיפור. הגירעון התקציבי הממשלתי נותר נמוך, ברמה של 2% מהתוצר ב-2017, מתחת ליעד הגירעון אשר עמד על 2.9%, זו שנה חמישית ברציפות. יחס החוב תוצר המשיך לרדת ב-2017, לרמה של 60.9%, אך נותר גבוה משמעותית מהנתון החציוני של המדינות המדורגות 'A' ו- 'AA'. יחד עם זאת, האנליסטים מציינים כי מאפיינים אחרים של החוב הציבורי הינם מיטביים למדי. מדינת ישראל נהנית מגמישות מימונית גבוהה, כגון שוק מקומי עמוק ונזיל וגישה טובה לשווקי ההון הבינלאומיים.

• האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה
• איך מודדים אי שוויון ומה היתרונות של אי שוויון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פי פיץ', המדיניות הפיסקלית ממשיכה לשים דגש על הורדת נטל החוב, אך התקציב האחרון עלול להביא לגידול בהוצאות הממשלה לצורך התמודדות עם טענות הציבור לגבי יוקר המחיה כאשר ברקע מתקיים דיון ציבורי לגבי ספיגת עלייה מתונה ביחס החוב תוצר לצורך גידול בהשקעה בתשתיות ובחינוך. בתקציב לשנת 2019 שאושר מוקדם מהרגיל לאור שיקולים פוליטיים, עודכן יעד הגירעון מ-2.5% מהתוצר ל-2.9%. החברה צופה שיחס החוב תוצר ימשיך במגמת הירידה ב-2018, אך יחל לעלות ב-2019 לאור גירעון גבוה יותר ברמה של 2.8% ו-3% מהתוצר בשנים 2018 ו-2019 בהתאמה. קיים פוטנציאל לכך שההכנסות תהיינה בביצועי יתר בהינתן המומנטום של הכלכלה, שוק העבודה החזק והאפשרות לגידול בהכנסות לא מתוכננות אחרות. במצב כזה, קיימת אפשרות לקיצוצי מס נוספים.

האנליסטים של פיץ' מציינים כי הביצועים המאקרו-כלכליים של ישראל היו מרשימים והכלכלה נותרה בנקודת איזון אופטימלית ב-2017, עם צמיחה של 3.3% בתוצר הריאלי, אבטלה בשפל היסטורי, עלייה בצמיחה בשכר ואינפלציה נמוכה. ממוצע הצמיחה בחמש השנים האחרונות בתוצר הריאלי הינו חזק יותר ממדינות הייחוס ובפיץ' צופים שהצמיחה תישאר חזקה ב-2019-2018, על אף שתאט ל-3% בשנה. הכלכלה נהנתה ממדיניות פיסקלית ומוניטרית תומכות וכלכלה גלובלית חזקה יותר, כאשר לטענת פיץ', לא סביר ששלושת הגורמים הללו יוותרו תומכים בטווח הבינוני.

בפיץ' מציינים כי האינפלציה חזרה לטריטוריה חיובית בשנת 2017, עם ממוצע של 0.2%, לאור עלייה במחירי השכירות ומחירי סחורות גבוהים, זאת לאחר שהייתה שלילית בשנים 2016-2015. ייסוף השקל, פעולות ממשלתיות להקטנת יוקר המחיה ותחרות מוגברת מנעו אינפלציה גבוהה יותר. בניכוי פעולות הממשלה, האינפלציה בסוף 2017 הייתה גבוהה יותר, ועמדה על רמה של 0.7%. בהקשר זה, בנק ישראל שימר את שיעור הריבית ברמה של 0.1%, ללא שינוי משנת 2015. 

• מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
• בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

על פי הודעת פיץ', החשבונות החיצוניים של ישראל נותרו חזקים. המדינה רשמה עודף בחשבון השוטף בכל שנה משנת 2003 ויתרות המט"ח של בנק ישראל המשיכו לגדול. פיץ' טוענת כי מעמדה של ישראל כמלווה נטו בשנת 2017 נמצא ברמה הגבוהה מהרמה החציונית של מדינות המדורגות 'A' ו- 'AA'. נציגי החברה מציינים כי פיתוח נוסף של משק הגז יספק תמיכה נוספת למאזן החיצוני של ישראל.

האנליסטים של פיץ' צופים כי דירוג האשראי של ישראל ימשיך להיות מוגבל על-ידי סיכונים פוליטיים וביטחוניים, אולם פרופיל הדירוג שלה הוכיח חסינות אל מול עימותים תקופתיים וזעזועים פוליטיים על פני פרק זמן ממושך. לטענתם, המלחמה המתמשכת בסוריה מעמידה סיכונים גוברים בפני מדינת ישראל, אשר מודאגת מהשפעתה של איראן על סוריה ולבנון. פיץ' מאמינה כי הסיכויים לקיום תהליך שלום ריאלי נותרו קלושים. להערכת החברה, המערכת הפוליטית המקומית עשויה להיות סוערת, עם ממשלות שבדרך כלל לא מסיימות קדנציה מלאה. ראש הממשלה עודו נתון ללחצים עקב מספר חקירות משטרה.

האנליסטים מציינים לטובה את המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל אשר הביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת. מדד הפיתוח האנושי והתוצר לנפש הינם גבוהים מהחציון של מדינות הייחוס והסביבה העסקית מקדמת חדשנות, בפרט בקרב מגזר ההיי-טק. עם זאת, אינדיקטורים הקשורים ל'עשיית עסקים' כפי שהם נמדדים על ידי הבנק העולמי ירדו מתחת למדינות הייחוס של ישראל. הממשלה מתמודדת עם מספר אתגרים סוציו-אקונומיים במונחים של אי שוויון בהכנסות ואינטגרציה לשוק העבודה של חלקים באוכלוסייה שהינם פחות פרודוקטיביים.