עדכון: פוטין לא יגרש דיפלומטים אמריקניים ואף הזמין אותם לארוחת חג

אובמה מסר בתצהיר כי לדיפלומטים ומשפחתם 72 שעות לעזוב את ארה"ב. "דה ז'ה וו של המלחמה הקרה"
איתן יונסי | (9)
עדכון: הממשל הרוסי לא יגרש דיפלומטיים אמריקניים משטח המדינה כנקמה על הפעולה הדיפלומטית בה נקטה אתמול ארה"ב. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פרסם בשעה האחרונה כי ימנע מלגרש 35 דיפלומטים אמריקניים ביממה הקרובה שהוצעה מוקדם יותר על ידי שר החוץ הרוסי. פוטין הודיע בנוסף כי ימתין לכניסתו של דונלד טראמפ אל הבית הלבן (20 לינואר) בטרם יבצע פעולות נוספות שעשויות לפגום ביחסי שתי המעצמות.  "לא נגרש איש ולא ניגרר אל התנהגות חסרת אחריות, אך נשמור על זכותנו להשיב בעתיד" פרסם נשיא רוסיה. פוטין אף הגדיל לעשות והזמין את ילדי הדיפלומטים שהיו מועמדים לגירוש אליו לארוחת חג בקרמלין. נזכיר כי אתמול (ה') הממשל האמריקני פרסם כי יפעל באופן חריג ויגרש 35 דיפלומטים רוסים מהמדינה. בנוסף הממשל יסגור גם שני מתחמים רוסיים לאיסוף מודיעין בניו יורק ובמרילנד, זאת כתגובה לממצאי ה-CIA כי רוסיה התערבה בבחירות לנשיאות ארה"ב וכי "במוסקבה מתנהל קמפיין של הטרדה נגד דיפלומטים אמריקנים". הנשיא הנבחר דונלד טראמפ הגיב הלילה לידיעה ואמר כי "הגיע הזמן שנמשיך הלאה" והוסיף כי "כעת צריך לעשות דברים גדולים וטובים יותר עבור המדינה". על פי דיווח ב-CNN הממשל הרוסי השבית בנוסף את בית הספר הבין-לאומי במוסקבה, המשמש בעיקר את ילדי הדיפלומטים ממדינות המערב, בנוסף לסגירת בית הנופש של השגרירות האמריקנית. בתגובה רשמית של משרד החוץ הרוסי נאמר כי "הסנקציות אינן מועילות, ורק יפגעו בשיקום היחסים הבילטראליים בין המדינות". דוברו של הנשיא הרוסי, דימיטרי פסקוב, אמר לעיתונאים כי "אין ברירה אלא לנקוט בצעדים דומים" והוסיף כי פוטין אינו נמצא תחת לחץ זמן ויודיע בהמשך על תגובה ראויה. עוד מסר כי "מוסקבה מטילה ספק ביעילות של הצעדים האמריקניים שכן הממשל הנוכחי יעזוב את משכנו בעוד שלושה שבועות". ברק אובמה מסר בתצהיר שבא לאחר הצעדים החריגים כנגד רוסיה כי "הפעולות שלנו ננקטות לאחר סדרה של אזהרות הן במישור האישי והן במישור הפומבי ששיגרנו לממשלה הרוסית. זו תגובה הכרחית והולמת למאמצים לפגוע באינטרסים אמריקניים. כל אמריקני צריך להיות מודאג ממעשיה של רוסיה". עוד הוסיף אובמה כי "זו הפרה של כללי התנהגות בינלאומיים. הסנקציות הן לא סך התגובה שלנו להתנהגות האגרסיבית של רוסיה. אנחנו נמשיך בפעולות אחרות ונוספות בזמן ובמקום שנבחר, ולא כולן יתפרסמו לציבור". השגרירות הרוסית בבריטניה פרסמה בחשבון הטוויטר תמונת "ברווזון צולע" וקוראים לצעדיו של אובמה "דה ז'ה וו של המלחמה הקרה" כשתיאורו את ממשל אובמה כ-"אומלל".   

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    לארוחת ערב בתור המנה העיקרית. (ל"ת)
    בא 30/12/2016 19:40
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בא 30/12/2016 19:39
    הגב לתגובה זו
    כלום..מה שכאילו יש להם זה זמני. עוד כמה זמן הם יבלו בגיהינום לנצח. ככה אלוהים עשה את זה .כול מה שהוא נותן הוא גם לוקח.חוץ ממעשים טובים.ולב טהור.
  • 7.
    Sam Green 30/12/2016 14:26
    הגב לתגובה זו
    :-)
  • 6.
    אלימלך 30/12/2016 13:03
    הגב לתגובה זו
    הוא עוד עלול לגרום למלחמת עולם, ולהשאיר אחריו אדמה חרוכה..
  • 5.
    חוסיין הדפקט מתכוון להשאיר אחריו אדמה חרוכה (ל"ת)
    חוסיין תעוף כבר 30/12/2016 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    el 30/12/2016 11:22
    הגב לתגובה זו
    מנסה להגיע לאיזשהו ניצחון בימים ספורים...חתיכת חרא...
  • 3.
    אלי 30/12/2016 10:03
    הגב לתגובה זו
    יאללה תתעופף לך כבר
  • 2.
    בא 30/12/2016 09:48
    הגב לתגובה זו
    הכול מדינה בעולם בצורות לא דיפלומטיות לחלוטין ,לא תמיד בשם הדמוקרטיה . אצלינו רוצים לדחוף מדינה פלסטינית , איך זה משרת את הדמוקרטיה ?
  • 1.
    מעניין מה קרה ,בטח לא רצו להזמין ביג מק במקדונלדס . (ל"ת)
    בא 30/12/2016 09:44
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.