מעסיק שאילץ עובדת להתפטר עקב הפרת משמעת חויב בפיצויי פיטורין ופיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין

ס"ע 6883-09-11 גלית רחמימוב נגד טיב טעם רשתות בע"מ, בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו, ניתן ב- 28.12.2014 תקציר פסק הדין מאת עו"ד קארין לוי.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

הגברת גלית רחמימוב (להלן: "העובדת") עבדה כמנהלת מחלקת גבינות ואחראית משמרת בחברת "טיב טעם רשתות בע"מ" (להלן: "המעסיקה") כתשע שנים או אז נותקו יחסי העבודה בין הצדדים.

ביום 5.4.2011 בסמוך לסיום המשמרת נטלה העובדת, ללא רשות, שלוש קופסאות של מזון מוכן הנמכר בסניף, ואולם בפועל שילמה רק על קופסה אחת.

לטענת העובדת, ביום 10.4.2011 הודיע לה מנהל הסניף על ההחלטה לפטרה לאלתר וכי אם לא תחתום על הודעת התפטרות תוגש נגדה תלונה למשטרת ישראל. בנסיבות אלה ונוכח האיומים והלחצים שהופעלו עליה, חתמה העובדת על הודעת ההתפטרות, בה צוין כי היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. לטענתה, לא נערך לה כל הליך של שימוע והיא אף לא קיבלה הודעה מוקדמת.

העובדת עתרה לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

לטענת המעסיקה הואיל והעובדת ביצעה עבירות משמעת חמורות, זומנה היא לשימוע בו הודתה במעשה הגניבה ואולם, טרם קבלת החלטת המעסיקה בעניין החליטה העובדת להתפטר מרצונה החופשי. על כן, אין העובדת זכאית לסעדים הנתבעים.

פסק הדין

בית הדין נדרש להכרעה בסוגיה האם בנסיבות העניין מדובר בהתפטרות או בפיטורין? כמו כן וככל שמדובר בפיטורין האם רשאית הייתה המעסיקה לשלול מן העובדת את תשלום פיצויי הפיטורים ופיצוי חלף הודעה מוקדמת. כמו כן, נדונה, בין היתר, שאלת זכאות העובדת לפיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין.

לאחר שבחן את הראיות שהוצגו בפניו, לרבות עדויותיהם של העדים, דחה בית הדין טענת המעסיקה לפיה מדובר בהתפטרות וזאת לאור עדותו של מנהל הסניף ממנה נלמד כי הנתבעת בחרה לפטר את העובדת תוך הצגת מצג לפיו המדובר בהתפטרות. בית הדין קיבל את טענות העובדת כי בנסיבות שנוצרו, העובדת אולצה לחתום על הודעת ההתפטרות וזאת לאור התנאי שהוצב בפניה כי אם לא תעשה כן, תוגש כנגדה תלונה במשטרת ישראל. משכך פסק בית הדין כי דין התביעה להתקבל וכי לא הוכח כי העובדת ביצעה הפרות משמעת המצדיקות שלילה או הפחתה של פיצויי הפיטורים.

באשר לזכות העובדת לשימוע ופיצויי בגין אי עריכת שימוע כדין, קבע בית הדין כי זכות העובד לשימוע הינה אבן יסוד בשיטת המשפט ומזכות זו נובעת החובה המוטלת על המעסיק, להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו בפתיחות, בהגינות ובתום-לב. זכות השימוע חלה הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. עוד קבע בית הדין כי במקרים בהם עילת הפיטורים הינה הפרת משמעת אף גובר הצורך בשימוע כדבעי.

סוף דבר, מאחר והעובדת פוטרה מעבודתה, הייתה על המעסיקה החובה לערוך לעובדת שימוע כדין. בנסיבות העניין שוכנע בית הדין כי המעסיקה פיטרה את העובדת תוך החתמתה על מסמכים הנחזים להיות הודעת התפטרות זאת מבלי שנערך לה שימוע כלל.

קיראו עוד ב"בארץ"

לאור תקופת עבודתה הארוכה אצל המעסיקה, בית הדין פסק לעובדת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה 46,740 ש"ח.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.32%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.