אי התייצבות של עובד לאחר תום חופשת מחלה ללא המצאת אישורי מחלה מהווה נטישה והתפטרות ממקום העבודה

תקציר ס"ע 29316-05-11 אוליה גולקרוב נגד אינטגרל תעשיות בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, ניתן ב-19.10.2014 תקציר פסק הדין מאת עו"ד מורן טימן-גוגול.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

רקע עובדתי

מר דימטרי אפטקמן (להלן: "העובד-המנוח") עבד באינטגרל תעשיות בע"מ (להלן: "המעסיקה") מיום 26.03.2000.

החל מיום 3.1.2010 העובד-המנוח נעדר מהעבודה והמציא למעסיקה אישור מחלה עד יום 2.2.2010. המעסיקה שילמה לעובד דמי מחלה עד סוף חודש פברואר 2010. 

ביום 31.5.2010 המעסיקה שלחה אל העובד מכתב ובו רשום:

"ביום 3.01.2010 יצאת לחופשת מחלה שנמשכה עד ליום 02.02.2010 על פי אישורים רפואיים שהמצאת לנו. מסיבות השמורות עמך לא התייצבת לעבודה לאחר תם חופשת המחלה כאמור, לא המצאת אישורי מחלה נוספים (למרות בקשות שהועברו אליך) ואף ניתקת כל קשר טלפוני או אישי עם מי מטעם החברה. אומנם נעשו לחברה פנייה או שתיים באמצעות "שליחים" מטעמך, אך לא ברור מה הייתה מטרת הפניות ומכל מקום וכאמור- עד היום לא התייצבת לעבודה ולא ביקשת לעשות כן. לפיכך אין לנו אלא להבין שהחלטת לנטוש את העבודה ולהתפטר על המשתמע מכך. בתקופה שמיום 03.02.2000 ועד ליום סיום העבודה שהית בחופשה ללא תשלום".

כתוצאה מכך הוגשה התביעה על ידי העובד-המנוח ביום 17.5.2011 שטען, כי פוטר ביום 21.6.2010 בנסיבות בהן סבל קשות ממחלת דורבן ברגליו, מה שלא אפשר לו ללכת ולא לעמוד על רגליו וכן סבל ממחלת נפש שמנעה ממנו המשך עבודה. עוד טען, כי נסיבות מחלת הנפש נובעות גם מכך שנדרש לקום לעבודתו בשעה 4:30 בבוקר ושכתוצאה ממצבו לא יכל ללכת לעבודה ולכן ביקש לעבוד מהבית, אך הממונים אצל המעסיקה דחו אותו וכתבו לו מכתב כאילו נטש את העבודה. כמו כן, טען העובד-המנוח, כי הממונים עליו יצרו עבורו תנאי עבודה קשים, מה שפגע ברמת תפקודו וכי לא קיבל תשלום שכר בגין תקופת אי ההודעה המוקדמת בטענה שהמעסיק פיטר אותו לאלתר וכי לא קיבל תשלום הפקדה לקופת גמל או קופת פנסיה.

התיק נקבע לישיבת הוכחות, אך יום לפני כן העובד-המנוח נפטר ולכן אוליה גולקרוב (להלן: "התובעת"), אחייניתו של העובד-המנוח באה בנעליו כיורשתו היחידה לאחר שהלך לעולמו ביום 20.8.2002.

פסק הדין

בית הדין מצא להעיר, כי התקשה לקבל את העדויות מטעם התובעת ואמו של העובד-המנוח באשר רובן ככולן עדות מפי השמועה כאשר העדות מסרו בעיקר דברים שהעובד-המנוח אמר להן וזאת בשונה מעדי המעסיקה שהעידו על הדברים מידיעה אישית וכי גם בנושאים שהיו אמורים להיות בידיעה אישית של עדות התביעה, העדות לא הייתה משכנעת.

על מנת להכריע בשאלת זכאותו של העובד-המנוח לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת, בית הדין קבע, כי יש לבחון את נסיבות הפסקת העסקה.

בית הדין דחה את הגרסה לפיה העובד-המנוח עבד מהבית מחודש פברואר או ינואר ועד שקיבל את מכתב הפיטורים מסוף מאי 2010 ושוכנע בגרסת המעסיקה, כי המנוח לא התייצב בעבודה מינואר 2010. תחילה שלח אישורי מחלה ולאחר מכן, לא התייצב לעבודה כאשר מעת לעת כשהיו איתו בקשר, חזר על הדרישה לעבוד מהבית- דרישה אליה המעסיקה לא רצתה ולא יכלה להיעתר. משכך, נקבע, כי המנוח ניתק קשר עם המעסיקה.

בנוסף בית הדין קבע, כי מכלול הראיות מצביע על כך שהמנוח רצה לעבוד מהבית וכאשר נענה בסירוב, החליט שהוא יישאר בבית עד שהמעסיקה תתרצה. תחילה שלח אישור מחלה, לאחר מכן או אולי במקביל שלח שליחים שידברו עם מנהליו, כי יתירו לו לעבוד מהבית ובסופו של דבר ניתק קשר. נטען, כי על רקע חוות הדעת הפסיכיאטרית, סביר להניח, כי המנוח סבר כי בסירובו להתייצב לעבודה, יכפה על המעסיקה את התנאים שדרש (העסקה מהבית). כלומר, למעשה המנוח זנח את העבודה ולא שב אליה.

לאור האמור לעיל, נקבע כי נדחית התביעה לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת ככל שהיא נסמכת על הטענה, כי המנוח פוטר מעבודתו. יתר על כן בית הדין בחן את הטענה החלופית בנוגע לזכאות לפיצויי פיטורים והיא שהמנוח התפטר מעבודתו והוא זכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) או סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"). זאת ועוד, תנאי לקביעה לפיה עובד זכאי לפיצויי פיטורים על פי סעיף 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים נדרשת הודעת התפטרות שבה העובד ציין את סיבת עזיבתו את העבודה.

קיראו עוד ב"בארץ"

בענייננו אין כל ראיה לכך שהמנוח מסר הודעה על עזיבת העבודה שבה נימק את צעדו. נהפוך הוא- מהראיות עולה, כי המנוח זנח את העבודה, ניתק קשר עם נציגי המעסיקה ולא מסר כל סיבה לאי התייצבותו לעבודה. ברגע שלא ניתנה הודעת התפטרות ולא נמסרה סיבה להתפטרות, לא התאפשר למעסיקה לתקן את תנאי העבודה (אם מדובר בהתפטרות בנסיבות המנויות בסעיף 11(א) או למצוא למנוח תפקיד התואם את מגבלותיו הרפואיות (אם מדובר בהתפטרות לפי סעיף 6).

ביחס לזכאות על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים נטענו טענות כלליות של קימה בשעה 4:30, אך כיוון שאין כל ראיה לגבי שעת תחילת העבודה אצל המעסיקה, לא ברור מהו הקשר בין העובדה שהעובד התעורר בשעה זו ובין תנאי העבודה. כמו כן, ביחס למצבו הרפואי של העובד והקשר הסיבתי לעבודתו נקבע, כי אין קשר סיבתי בין ההתפטרות (ככל שהייתה) ובין מצבו הרפואי של המנוח. בנוסף גם התביעה לדמי גמולים לפנסיה נדחתה.

לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית.

 

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.37%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.