אי התייצבות של עובד לאחר תום חופשת מחלה ללא המצאת אישורי מחלה מהווה נטישה והתפטרות ממקום העבודה

תקציר ס"ע 29316-05-11 אוליה גולקרוב נגד אינטגרל תעשיות בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, ניתן ב-19.10.2014 תקציר פסק הדין מאת עו"ד מורן טימן-גוגול.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

רקע עובדתי

מר דימטרי אפטקמן (להלן: "העובד-המנוח") עבד באינטגרל תעשיות בע"מ (להלן: "המעסיקה") מיום 26.03.2000.

החל מיום 3.1.2010 העובד-המנוח נעדר מהעבודה והמציא למעסיקה אישור מחלה עד יום 2.2.2010. המעסיקה שילמה לעובד דמי מחלה עד סוף חודש פברואר 2010. 

ביום 31.5.2010 המעסיקה שלחה אל העובד מכתב ובו רשום:

"ביום 3.01.2010 יצאת לחופשת מחלה שנמשכה עד ליום 02.02.2010 על פי אישורים רפואיים שהמצאת לנו. מסיבות השמורות עמך לא התייצבת לעבודה לאחר תם חופשת המחלה כאמור, לא המצאת אישורי מחלה נוספים (למרות בקשות שהועברו אליך) ואף ניתקת כל קשר טלפוני או אישי עם מי מטעם החברה. אומנם נעשו לחברה פנייה או שתיים באמצעות "שליחים" מטעמך, אך לא ברור מה הייתה מטרת הפניות ומכל מקום וכאמור- עד היום לא התייצבת לעבודה ולא ביקשת לעשות כן. לפיכך אין לנו אלא להבין שהחלטת לנטוש את העבודה ולהתפטר על המשתמע מכך. בתקופה שמיום 03.02.2000 ועד ליום סיום העבודה שהית בחופשה ללא תשלום".

כתוצאה מכך הוגשה התביעה על ידי העובד-המנוח ביום 17.5.2011 שטען, כי פוטר ביום 21.6.2010 בנסיבות בהן סבל קשות ממחלת דורבן ברגליו, מה שלא אפשר לו ללכת ולא לעמוד על רגליו וכן סבל ממחלת נפש שמנעה ממנו המשך עבודה. עוד טען, כי נסיבות מחלת הנפש נובעות גם מכך שנדרש לקום לעבודתו בשעה 4:30 בבוקר ושכתוצאה ממצבו לא יכל ללכת לעבודה ולכן ביקש לעבוד מהבית, אך הממונים אצל המעסיקה דחו אותו וכתבו לו מכתב כאילו נטש את העבודה. כמו כן, טען העובד-המנוח, כי הממונים עליו יצרו עבורו תנאי עבודה קשים, מה שפגע ברמת תפקודו וכי לא קיבל תשלום שכר בגין תקופת אי ההודעה המוקדמת בטענה שהמעסיק פיטר אותו לאלתר וכי לא קיבל תשלום הפקדה לקופת גמל או קופת פנסיה.

התיק נקבע לישיבת הוכחות, אך יום לפני כן העובד-המנוח נפטר ולכן אוליה גולקרוב (להלן: "התובעת"), אחייניתו של העובד-המנוח באה בנעליו כיורשתו היחידה לאחר שהלך לעולמו ביום 20.8.2002.

פסק הדין

בית הדין מצא להעיר, כי התקשה לקבל את העדויות מטעם התובעת ואמו של העובד-המנוח באשר רובן ככולן עדות מפי השמועה כאשר העדות מסרו בעיקר דברים שהעובד-המנוח אמר להן וזאת בשונה מעדי המעסיקה שהעידו על הדברים מידיעה אישית וכי גם בנושאים שהיו אמורים להיות בידיעה אישית של עדות התביעה, העדות לא הייתה משכנעת.

על מנת להכריע בשאלת זכאותו של העובד-המנוח לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת, בית הדין קבע, כי יש לבחון את נסיבות הפסקת העסקה.

בית הדין דחה את הגרסה לפיה העובד-המנוח עבד מהבית מחודש פברואר או ינואר ועד שקיבל את מכתב הפיטורים מסוף מאי 2010 ושוכנע בגרסת המעסיקה, כי המנוח לא התייצב בעבודה מינואר 2010. תחילה שלח אישורי מחלה ולאחר מכן, לא התייצב לעבודה כאשר מעת לעת כשהיו איתו בקשר, חזר על הדרישה לעבוד מהבית- דרישה אליה המעסיקה לא רצתה ולא יכלה להיעתר. משכך, נקבע, כי המנוח ניתק קשר עם המעסיקה.

בנוסף בית הדין קבע, כי מכלול הראיות מצביע על כך שהמנוח רצה לעבוד מהבית וכאשר נענה בסירוב, החליט שהוא יישאר בבית עד שהמעסיקה תתרצה. תחילה שלח אישור מחלה, לאחר מכן או אולי במקביל שלח שליחים שידברו עם מנהליו, כי יתירו לו לעבוד מהבית ובסופו של דבר ניתק קשר. נטען, כי על רקע חוות הדעת הפסיכיאטרית, סביר להניח, כי המנוח סבר כי בסירובו להתייצב לעבודה, יכפה על המעסיקה את התנאים שדרש (העסקה מהבית). כלומר, למעשה המנוח זנח את העבודה ולא שב אליה.

לאור האמור לעיל, נקבע כי נדחית התביעה לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת ככל שהיא נסמכת על הטענה, כי המנוח פוטר מעבודתו. יתר על כן בית הדין בחן את הטענה החלופית בנוגע לזכאות לפיצויי פיטורים והיא שהמנוח התפטר מעבודתו והוא זכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) או סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"). זאת ועוד, תנאי לקביעה לפיה עובד זכאי לפיצויי פיטורים על פי סעיף 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים נדרשת הודעת התפטרות שבה העובד ציין את סיבת עזיבתו את העבודה.

קיראו עוד ב"בארץ"

בענייננו אין כל ראיה לכך שהמנוח מסר הודעה על עזיבת העבודה שבה נימק את צעדו. נהפוך הוא- מהראיות עולה, כי המנוח זנח את העבודה, ניתק קשר עם נציגי המעסיקה ולא מסר כל סיבה לאי התייצבותו לעבודה. ברגע שלא ניתנה הודעת התפטרות ולא נמסרה סיבה להתפטרות, לא התאפשר למעסיקה לתקן את תנאי העבודה (אם מדובר בהתפטרות בנסיבות המנויות בסעיף 11(א) או למצוא למנוח תפקיד התואם את מגבלותיו הרפואיות (אם מדובר בהתפטרות לפי סעיף 6).

ביחס לזכאות על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים נטענו טענות כלליות של קימה בשעה 4:30, אך כיוון שאין כל ראיה לגבי שעת תחילת העבודה אצל המעסיקה, לא ברור מהו הקשר בין העובדה שהעובד התעורר בשעה זו ובין תנאי העבודה. כמו כן, ביחס למצבו הרפואי של העובד והקשר הסיבתי לעבודתו נקבע, כי אין קשר סיבתי בין ההתפטרות (ככל שהייתה) ובין מצבו הרפואי של המנוח. בנוסף גם התביעה לדמי גמולים לפנסיה נדחתה.

לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית.

 

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?