חיובו של עובד לפרוש בהליך של "פרישה מרצון" הופך את ההליך להליך של פיטורים וחלה חובה לערוך שימוע
חשבים רקע עובדתי
צבי פלדמן (להלן: "העובד") החל עבודתו בחברת כרמל אולפינים בע"מ (להלן: "המעסיקה") בראשית 1992.
תנאי העסקתו של העובד נקבעו בהסכמים הקיבוציים החלים על המעסיקה ובתוספת תנאים אישיים.
בשנת 2007 החלה המעסיקה בהליך של פרישה מרצון של עובדים, בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד מיום 17.4.07.
אין חולק, כי העובד לא חתם על הסכם הפרישה לפנסיה מוקדמת ולא היה מעוניין לפרוש בהליך של "פרישה מרצון" וביום 28.12.08 קיבל מהמעסיקה הודעה על פרישתו לפנסיה מוקדמת החל מיום 31.12.08 בהסכמת נציגות העובדים, בתנאים המיטיבים מכח הסכם פרישה מרצון שנעשה באותה העת אצל המעסיקה.
ביום 21.9.10 הגיש העובד את התביעה שבפנינו בה טען, כי סיום עבודתו לא היה בפרישה מרצון, אלא שפוטר מעבודתו שלא כדין. לפיכך, מבקש העובד לחייב את המעסיקה בתשלומים שונים.
פסק הדין
בית הדין קבע, כי הלכה למעשה פוטר העובד מעבודתו ולא פרש במסגרת "פרישה מרצון". נקבע, כי מחומר הראיות עלה, כי בתאריך הוצאתו של העובד לפנסיה היה קיים אצל המעסיקה, ההסכם הקיבוצי משנת 2007 אשר אפשר יציאה לפנסיה מוקדמת "מרצון", דהיינו בהסכמת העובד. לאור העובדה שלא ניתנה הסכמתו של העובד לפרישה, הרי שבפועל נכפתה על העובד פרישתו המוקדמת. בהתאם להסכם קיבוצי מיום 1.1.65 ההנהלה רשאית לפטר עובד קבוע מטעמי צמצום, בהסכמת נציגות העובדים.
במקרה דנן נמצא, כי הן הועד והן ההסתדרות נתנו הסכמתם לפיטורי העובד על דרך הוצאתו לפנסיה גם ללא הסכמתו. מכאן שבמובן זה, לא נפל פגם בפיטורי העובד. בנוסף, המעסיקה הייתה מחויבת בעריכת שימוע לעובד.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין ציין, כי הוצאתו הכפויה של עובד לגמלאות בניגוד לרצונו דומה, בעיקרו של דבר, לאקט של פיטורים. יש לתת זכות טיעון לעובד שבכוונת המעסיק לפטר ועל המעסיק מוטלת חובת השימוע. עוד נקבע, כי גם במקרה של פיטורי צמצום יש לערוך שימוע לעובד האינדיבידואלי ואין די במו"מ שהתקיים בין החברה לנציגות העובדים. יש לשקול כל אחד מהמועמדים לפיטורי צמצום ולבחון את נסיבותיו הוא. יש לאפשר לו לנסות לשכנע שהקריטריונים שנקבעו לבחירת המפוטרים בפיטורי צמצום אינם חלים עליו. עם זאת, נקבע בפסיקה, כי חובת השימוע אינה מוחלטת ויתכנו מקרים בהם ניתן לצמצם את חובת השימוע ולהתאימה לנסיבות העניין.
כמו כן, בית הדין סבר, כי לא נערך לעובד שימוע כראוי עובר לפיטוריו.
בהתאם לפסיקה, על המעסיקה היה ליידע את העובד בדבר הכוונה לפטרו, לפרט בפניו את הטענות העומדות נגדו, להודיע לו על מועד לשימוע, ליתן לו שהות להתכונן לשימוע ולערוך את טיעוניו כנגד ההחלטה לפטרו ולשמעו בלב פתוח. דבר מאלה לא נעשה. יתר על כן, העובדה שהמעסיקה ביקשה להעניק לעובד תנאים מיטיבים מכח הסכם פרישה מרצון שנעשה באותה העת אצל המעסיקה, אינה הופכת את פיטוריו לפרישה לפנסיה מוקדמת בהסכמה ואינה מבטלת את חובת השימוע. לאור האמור נקבע, כי העובד פוטר ללא שנערך לו שימוע כדין ולכן זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
בנסיבות העניין, בהתחשב בכך, כי העובד הוצא לפנסיה מטעמי צמצום ובתנאים מיטיבים ולאחר שלא נמצאה אפשרות תעסוקה מתאימה אחרת, תשלם המעסיקה לעובד בגין פיצוי בגין פיטורים ללא עריכת שימוע בסך כולל של 55,000 ש"ח.
- השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- עו"ד הראל ישראלי מונה ליועץ המשפטי של רשות המסים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
בית הדין קבע, כי נסיבות העניין אינן מקימות זכאות לפסיקת פיצויים נוספים לטובת העובד.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
