ביצוע עבירות משמעת ושלילת כשירות למשגיח כשרות מהווים סיום יחסי עבודה ללא זכאות לתשלום פיצויי פיטורים

תקציר ע"ע 27541-01-13 יוסף גולדשטיין נגד מאפיית האחים חבה בע"מ ואח', בבית הדין הארצי לעבודה,  ניתן ב- 18.5.2015, תקציר פסק הדין מאת עו"ד ג'ולייט אליהו.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

יוסף גולדשטיין (להלן: "העובד") עבד במאפייה כנאמן כשרות מטעם העדה החרדית.

מאפיית האחים חבה בע"מ ובעליה עוסקים באפיית לחם ודברי מאפה (להלן: "המעסיקים") ולצורך פעילות, קלטו את העובד לעבודה במאפייה.

לאחר כשבע שנים של העסקה, הסתיימו יחסי העבודה והעובד תבע ודרש תשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות.

פסק דין

ביה"ד הארצי תמך מנימוקים שונים בקביעת ביה"ד האזורי, ודחה את תביעת העובד לתשלום פיצויי פיטורים ויתר זכויות סוציאליות.

טענת המעסיקים כי המאפיה לא הייתה מעסיקתו של העובד נדחתה לאור ההלכה הפסוקה הקובעת כי מעסיקו של משגיח כשרות הינו ככלל בית העסק בו הוא מבצע את תפקידו.

עם זאת, התקבלה טענת המעסיקים לפיה העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים הואיל וסיים עבודתו לאחר פקיעת כשירותו כנאמן כשרות ע"י בד"צ ולא ע"י המאפיה. בנוסף, התרשל העובד בתפקידו כמשגיח כשרות, כאשר לא ביצע הוראות ואף ישן במהלך העבודה וגרם לעיכוב בעבודה במפעל. נקבע כי סיום העבודה נבע מעבירות משמעת שביצע העובד אשר לא אפשרו את המשך העסקה ולפיכך אין העובד זכאי לפיצויי פיטורים או לחלף הודעה מוקדמת.

העובד מנגד טען טענות אשר לא הצליח להוכיח ולפיהם, קיבל יחס משפיל במאפיה, חווה איומים ואלימות ועבד לילות בלבד בתנאי עבודה עם סיכון אישי בטחוני. עוד טען כי לא ישן בשעות העבודה אלא "רק נמנם בשעות העבודה", ו-"נמנע מלהסתובב במפעל עקב הסיכון הביטחוני שהיה כרוך בזה" מהטעם שהיה העובד היהודי היחיד במפעל.

טענות העובד לזכויות סוציאליות נדחו עקב התיישנות או בעקבות הוכחה כי העובד ישן במהלך שעות העבודה ולפיכך אין מדובר בשעות נוספות או בהעסקה בניגוד לדין בשעות הלילה בלבד.

ביה"ד הארצי קבע כי קביעותיו העובדתיות של ביה"ד האזורי בנוגע לסיום יחסי העבודה נתמכות בכלל חומר הראיות לכן אין עילה להתערב בהן והעובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים או חלף הודעה מוקדמת בהתחשב בעבירות משמעת חמורות אותם ביצע.

לעניין תשלום שעות נוספות בגין העסקה בעבודת לילה בלבד בניגוד לדין, דחה ביה"ד את הקונסטרוקציה המשפטית אשר נטענה וזאת מחוסר בסיס חוקי לכך הואיל ומדובר בעבירה פלילית ולא בעילה המאפשרת סעד לעובד מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה. ביה"ד חזר על קריאה למחוקק להסדיר את היחסים המשפטיים לגבי עבודת המשגיחים הואיל ומדובר בנושא ציבורי הדורש הסדרה עם נציגי הרבנות הראשית, נציגי מעסיקים, משרד הדתות וארגוני עובדים אשר לכולם אינטרס משותף של מציאת איזון ראוי בין אינטרסים של הצדדים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.