ביצוע עבירות משמעת ושלילת כשירות למשגיח כשרות מהווים סיום יחסי עבודה ללא זכאות לתשלום פיצויי פיטורים

תקציר ע"ע 27541-01-13 יוסף גולדשטיין נגד מאפיית האחים חבה בע"מ ואח', בבית הדין הארצי לעבודה,  ניתן ב- 18.5.2015, תקציר פסק הדין מאת עו"ד ג'ולייט אליהו.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

יוסף גולדשטיין (להלן: "העובד") עבד במאפייה כנאמן כשרות מטעם העדה החרדית.

מאפיית האחים חבה בע"מ ובעליה עוסקים באפיית לחם ודברי מאפה (להלן: "המעסיקים") ולצורך פעילות, קלטו את העובד לעבודה במאפייה.

לאחר כשבע שנים של העסקה, הסתיימו יחסי העבודה והעובד תבע ודרש תשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות.

פסק דין

ביה"ד הארצי תמך מנימוקים שונים בקביעת ביה"ד האזורי, ודחה את תביעת העובד לתשלום פיצויי פיטורים ויתר זכויות סוציאליות.

טענת המעסיקים כי המאפיה לא הייתה מעסיקתו של העובד נדחתה לאור ההלכה הפסוקה הקובעת כי מעסיקו של משגיח כשרות הינו ככלל בית העסק בו הוא מבצע את תפקידו.

עם זאת, התקבלה טענת המעסיקים לפיה העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים הואיל וסיים עבודתו לאחר פקיעת כשירותו כנאמן כשרות ע"י בד"צ ולא ע"י המאפיה. בנוסף, התרשל העובד בתפקידו כמשגיח כשרות, כאשר לא ביצע הוראות ואף ישן במהלך העבודה וגרם לעיכוב בעבודה במפעל. נקבע כי סיום העבודה נבע מעבירות משמעת שביצע העובד אשר לא אפשרו את המשך העסקה ולפיכך אין העובד זכאי לפיצויי פיטורים או לחלף הודעה מוקדמת.

העובד מנגד טען טענות אשר לא הצליח להוכיח ולפיהם, קיבל יחס משפיל במאפיה, חווה איומים ואלימות ועבד לילות בלבד בתנאי עבודה עם סיכון אישי בטחוני. עוד טען כי לא ישן בשעות העבודה אלא "רק נמנם בשעות העבודה", ו-"נמנע מלהסתובב במפעל עקב הסיכון הביטחוני שהיה כרוך בזה" מהטעם שהיה העובד היהודי היחיד במפעל.

טענות העובד לזכויות סוציאליות נדחו עקב התיישנות או בעקבות הוכחה כי העובד ישן במהלך שעות העבודה ולפיכך אין מדובר בשעות נוספות או בהעסקה בניגוד לדין בשעות הלילה בלבד.

ביה"ד הארצי קבע כי קביעותיו העובדתיות של ביה"ד האזורי בנוגע לסיום יחסי העבודה נתמכות בכלל חומר הראיות לכן אין עילה להתערב בהן והעובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים או חלף הודעה מוקדמת בהתחשב בעבירות משמעת חמורות אותם ביצע.

לעניין תשלום שעות נוספות בגין העסקה בעבודת לילה בלבד בניגוד לדין, דחה ביה"ד את הקונסטרוקציה המשפטית אשר נטענה וזאת מחוסר בסיס חוקי לכך הואיל ומדובר בעבירה פלילית ולא בעילה המאפשרת סעד לעובד מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה. ביה"ד חזר על קריאה למחוקק להסדיר את היחסים המשפטיים לגבי עבודת המשגיחים הואיל ומדובר בנושא ציבורי הדורש הסדרה עם נציגי הרבנות הראשית, נציגי מעסיקים, משרד הדתות וארגוני עובדים אשר לכולם אינטרס משותף של מציאת איזון ראוי בין אינטרסים של הצדדים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.76%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.