DELETE
צילום: יח"צ

ריקון תפקיד מתוכן מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודה המזכה בפיצויי פיטורים

ס"ע 35247-07-11 רפאל בן נון נגד שטייניץ הנדסת תאורה (1996) בע"מ, בבית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו,  ניתן ב- 7.6.2015 תקציר פסק הדין מאת עו"ד קארין לוי.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

מר רפאל בן נון (להלן: "העובד"), מנכ"ל בחברת שטייניץ הנדסת תאורה בע"מ (להלן: "המעסיקה"), הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בשל התפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים מכוח סעיף11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), וכן תביעה שכנגד לתשלום פיצוי בשל הפרת הסכם עבודה והפרת חובת תום הלב.

במסגרת "הסכם רכישת פעילות" שנחתם בין המעסיקה לבין חברת "אינטראלקטריק התקנות בע"מ" וחברת הבת של אינטראלקטריק "לירד הנדסת תאורה בע"מ", מכרה המעסיקה את כל פעילותה לחברת "לירד" ואף מסרה הודעות פיטורים לכל העובדים למעט מנהלת החשבונות והעובד עצמו. לטענת העובד רוקן מתוכן תפקידו כמנכ"ל החברה עם פיטורי העובדים ובשל כך הגיש הודעת התפטרות בחודש מרץ 2011, מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

לטענת המעסיקה, העובד התפטר על רקע רצונו "למנף" את העברת הפעילות על מנת "לנגוס" בפעילות המעסיקה ולהעביר נתח משמעותי מפעילותה לחברה מתחרה עימה התקשר. עוד טענה המעסיקה כי עיתוי התפטרות העובד גרם להפרת התחייבותו במישור החוזי להמשיך בעבודתו עד תום חודש ספטמבר 2011 לצורך השלמת הטיפול בהעברת הפעילות "בצורה חלקה" ללירד ובגביית חובות מלקוחות המעסיקה, מכאן התפטרות העובד אינה יכולה להיחשב כנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.

פסק הדין

לאחר שבחן את הראיות שהוצגו בפניו ואת טענות הצדדים הגיע בית הדין למסקנה כי יש לקבל את תביעתו של העובד ולדחות את התביעה שכנגד.

סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד המתפטר בנסיבות מסוימות את הזכות לפיצויי פיטורים. זאת, מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו וכן בנסיבות אחרות, שבהן אין לצפות ממנו כי ימשיך בעבודתו.

בית הדין קיבל את טענת העובד לפיה התפטר מן המעסיקה לאחר פיטורי העובדים ועקב כך שתפקידו כמנכ"ל רוקן מתוכן, לנוכח חוסר הבהירות ביחס לעתידו הן בחברת "לירד" בנסיבות שבהן לא ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו במעסיקה המזכות בפיצויי פיטורים.

בנוסף דחה בית הדין את טענת המעסיקה לפיה, העובד התחייב להמשיך בעבודתו אצלה עד לחודש ספטמבר 2011 לפחות או עד למועד אחר כלשהו וכי הוא הפר הסכם זה וכן דחה את הטענה לפיה, העובד הפר את חובת תום הלב ופעל לשדל לקוחות וספקים להפסיק את ההתקשרות עם המעסיקה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.