עובד שמעסיקו כפוף לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק אינו רשאי לסרב להפקיד לפנסיה

בינואר 2008 נכנס לתוקף צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. צו זה הביא לשינוי רחב היקף בתנאי עבודתם של עובדים רבים במשק בהטילו חובת הפקדה כללית מינימלית על כל העובדים והמעסיקים במשק. בפסיקה נקבע, שסירובו של עובד לביצוע ההפרשות הפנסיוניות להן הוא זכאי אינו פוטר את המעסיק מביצוע ההפרשות כנדרש לפי צו ההרחבה. עו"ד עמוס הלפרין
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

בינואר 2008 נכנס לתוקף צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק(1) (להלן: 'צו ההרחבה'). צו זה הביא לשינוי רחב היקף בתנאי עבודתם של עובדים רבים במשק בהטילו חובת הפקדה כללית מינימלית על כל העובדים והמעסיקים במשק.

בהתאם לצו, כל עובד, המועסק או שיועסק, בכל מקום עבודה, החל בגיל 21 (לגבר) ובגיל 20 (לאישה), ועד לגיל פרישת חובה (67) (ובלבד שהעובד פרש מהעבודה ומקבל קצבה. "קצבה" לעניין זה – למעט קצבאות וגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי), שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב, זכאי להיות מבוטח בקרן פנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה, על פי בחירתו בכתב.

בהתאם לצו ההרחבה, עובד שמתחיל לעבוד אצל מעסיק, מחויב להודיע על קופת הגמל שבחר, בכתב, בתוך 60 ימים מתחילת עבודתו. באם אינו מודיע למעסיק על בחירתו כאמור, מורה צו ההרחבה כי יבוטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה, מהמועד בו קמה לו זכאותו. הזכאות לביצוע ההפרשות מתחילה לאחר שהעובד השלים 6 חודשי עבודה לפחות(2). יחד עם זאת צו ההרחבה קובע כי עובד, שמתקבל לעבודה, כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, זכאי להפרשות כבר מתחילת עבודתו, והביצוע בפועל יהיה רטרואקטיבי, לאחר שלושה חודשי עבודה, או מתום שנת המס, לפי המועד המוקדם מביניהם.

בית הדין האזורי לעבודה דן בסוגיית הפרת חובת הביטוח הפנסיוני המוטל מכוח צו הרחבה וקבע:

"סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957 קובע: "זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לויתור". ההסכם הקיבוצי, בדומה לחוקי המגן זוכה למעמד של בכורה ביחסי העבודה, ולכן החוק אוסר פגיעה בו או חתירה תחתיו.(ע"א 378/70 עזבון משה שהד ואח' נ' צבי דרדיקמן, פ"ד כה(2) 182). נפסק כי "במישור העבודה הקיבוצי, דין זכויות מהחלק הנורמטיבי שבהסכם הקיבוצי כדין זכויות ממשפט העבודה המגן. אלה כאלה אינן פרי רצון חופשי והסכם בין הצדדים ואין הצדדים שולטים בהם. ויתור בין מראש ובין בדיעבד על זכות שמקנה משפט העבודה המגן או הסכם קיבוצי - אינו תופס" דב"ע לח3-59/ עזריאל סילשי - ארכיטקט אהרון דורון ושות' בע"מ, פד"ע י' 32) לפיכך, "את הזכות כופים על העובד , ואין זה מעלה או מוריד אם יאמר רוצה אני ואם לאו"(דב"ע לו3-116/ ציון בע"מ ואח' נ' מרים פסח (לא פורסם))." (תבע נג/ 3-1531, בשא 2461/05 בלו קפנטרו נגד חברת השמירה,  דינים אזורי לעבודה 1997 (1) 508).
       מכאן שסירובו של עובד לביצוע ההפרשות הפנסיוניות להן הוא זכאי אינו פוטר את המעסיק מביצוע ההפרשות כנדרש לפי צו ההרחבה. אף מעבר לכך, סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר התשי"ח 1958, מתיר למעסיק לנכות משכרו של העובד "סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק".
 
(1)     הצו הראשון פורסם ב י"פ התשס"ח, עמ' 1736 ובהמשך פורסם צו נוסף ביום 27/9/2011 בי"פ התשע"א מס' 6302.
(2)     בשנת 2008 העובדים היו זכאים לביצוע ההפרשות לביטוח פנסיוני לאחר תקופת המתנה בת 9 חודשים. החל מיום 1.1.2009, תקופת ההמתנה הינה 6 חודשים מתחילת העבודה.

הכותב – עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.