תגרה שהתפתחה במהלך יום עבודה, אך לא עקב העבודה, לא הוכרה כתאונת עבודה

ב"ל 43796-08-13 אליהו לוי נגד המוסד לביטוח לאומי, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, ניתן ב- 16.2.2015 תקציר פסק הדין מאת עו"ד מורן טימן-גוגול
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

רקע עובדתי

אליהו לוי (להלן: "העובד") הוא בעל עסק להכנת וממכר כריכים. באחד הימים יצא העובד מבית העסק ונסע ברכבו למאפיה סמוכה על מנת לרכוש לחמניות לצורך הכנת הכריכים.

בהגיעו למאפיה חנה העובד במקום חניה אסור.

בשלב מסוים ראה פקח עירוני, כי רכבו של העובד חונה במקום אסור וצילם את רכבו. העובד התרעם על כך ובין השניים התפתחה תגרה. במהלך התגרה נחבל העובד וכתוצאה מכך הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל) להכיר בו כנפגע עבודה.

המל"ל דחה את התביעה מאחר שהחבלה נגרמה על רקע ויכוח אישי שאינו קשור לעבודה ומכאן התביעה להכיר באירוע כתאונת עבודה.

פסק הדין

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה -1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") קובע כי, תאונת עבודה היא "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי-תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

בענייננו, האירוע התרחש במהלך יום העבודה, עת יצא העובד לרכוש כריכים לצורכי עבודתו, כלומר האירוע התרחש תוך כדי עבודתו או משלח ידו של העובד. אלא שהאירוע לא התרחש עקב עבודתו של העובד. הסיבה בגינה פרצה התגרה בין העובד לפקח לא הייתה עצם הנסיעה לצורך רכישת הלחמניות, אלא העובדה שהעובד חנה במקום חניה אסור.

אמנם הנסיעה הייתה לצורך רכישת הלחמניות, אך החניה במקום אסור והסיבות לתגרה שפרצה, בגינה נפגע לכאורה העובד, מנתקות את הקשר בין האירוע לעבודה.

כמו כן נקבע, כי הפעלת אלימות איננה מסוג התוצאות הצפויות של אירוע חניה בניגוד לחוק.

את "הסיכון" תחתיו היה נתון העובד, לתפיסתו, כתוצאה מחניה במקום אסור, יכול היה לאיין בכך שהיה מחנה את רכבו כחוק. אם כן, האירוע לא התרחש כתוצאה מסיכון צפוי הנובע מעצם עבודתו של העובד. העובד הוא שבחר לחנות במקום אסור. לאחר שדבר עבירתו התגלה, העובד הוא שבחר שלא לקבל עליו את הדין, אלא להתעמת עם הפקח באופן אלים. בחירותיו של העובד לנהוג כפי שנהג מוציאות את האירוע מהגדרת האירוע כתאונה שאירעה עקב העבודה.

בנוסף נקבע, כי לאותה תוצאה ניתן להגיע במידה והיה נקבע כי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי חל בענייננו. סעיף זה קובע "חזקת תאונת עבודה" לפיה רואים תאונה כתאונת עבודה, בין היתר גם במקרה בו התאונה "אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו". לצורך הניתוח המשפטי בלבד ההתייחסות למאפיה ממנה רכש העובד לחמניות כאילו הייתה "משנהו" של מקום העבודה של העובד, אזי חל סעיף 80(1) לעיל וההלכות שנקבעו לגביו בעניין "סיכוני דרך".

יתר על כן נקבע בפסיקה לעניין סעיף 80(1) כי התאונות המכוסות תחתיו הן כאלו שנגרמו כתוצאה "מסיכוני דרך" הניתנים לצפייה, בעוד שתאונה המתרחשת כתוצאה מסיבות הנעוצות במבוטח לא תוכר כתאונת עבודה. בענייננו נקבע, כי הסיבות להתפתחות התגרה היה נעוצות בעובד ולכן אין הדבר עולה כדי "סיכוני דרך" הניתנים לצפייה. הפעלת אלימות כתוצאה מחניה במקום אסור אכן ניתנת יותר לצפייה מאשר במצב בו הרכב חונה במקום מותר, אך ברי, כי כוונת המחוקק לא הייתה להיטיב עם מפרי חוק. עצם חניית הרכב במקום אסור מוציאה את המקרה מגדר האפשרויות למתן כיסוי ביטוחי על פי חוק.

קיראו עוד ב"בארץ"

לאור האמור לעיל, נדחתה התביעה ונקבע כי האירוע לא הוכר כתאונת עבודה

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.