חיוב דירקטור בקנס מינהלי במע"מ בגין מחדלים בחברה שבה מכהן
האם ניתן לחייב דירקטור/ בעל מניות בחברה בתשלום קנס מינהלי במע"מ?
השאלה:
-----------
האם ניתן לחייב דירקטור/ בעל מניות בחברה בתשלום קנס מינהלי במע"מ?
תשובה:
------------
על פי הוראות חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ" או "החוק"), ניתן לעתים להטיל אחריות על דירקטור בגין פעולות או מחדלים של חברה שכיהן בה, לרבות לעניין הטלת קנס מינהלי.
הנושא מוסדר בכמה הוראות של חוק מע"מ.
סעיף 106ב לחוק קובע כדלהלן:
"106ב.(א) עשה חבר בני אדם מעשה מהמפורטים בסעיף 117(א)(3), (6), או (ב), והוצאה לו בשל כך שומה, קביעת מס או דרישה לשלם כפל מס, והערעור עליה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, רשאי המנהל לקבוע כי בעל תפקיד בחבר בני האדם (בסעיף זה בעל תפקיד) יהא גם הוא חייב בתשלום המס או כפל המס, לפי הענין, ובלבד שלענין מעשה מהמעשים המפורטים בסעיף 117(א)(3) או (6), לא יחויב בעל תפקיד אלא אם כן הורשע בפסק דין חלוט.
(ב) קבע המנהל כי על בעל תפקיד לשלם את המס או את כפל המס, לפי הענין, לפי הוראות סעיף קטן (א), ישלם אותו בעל התפקיד בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה על החיוב בהם.
(ג) בסעיף זה, "בעל תפקיד" מי שבעת ביצוע מעשה כאמור בסעיף קטן (א) היה מנהל פעיל, שותף או בעל שליטה, באותו חבר בני אדם, אם יש בידי המנהל ראיות לכאורה להוכיח שהמעשה נעשה בידיעתו של בעל התפקיד, אלא אם כן אותו בעל תפקיד הוכיח שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים כדי להבטיח מניעת המעשה; לענין זה, "בעל שליטה" כהגדרתו בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה;
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שומה, קביעה או הודעה על כפל מס שלא הוגשו עליהם השגה או ערעור במועד הקבוע בחוק זה." (ההדגשה אינה במקור נ"ה)
סמכותו של מנהל מע"מ לנקוט את אמצעי הגבייה לפי סעיף 106ב לחוק עניינה בסנקציית גבייה אזרחית פיסקאלית ולא בסנקציה עונשית. סמכות זו קמה למנהל כאשר "נעשה מעשה" על ידי חבר בני אדם לפי סעיף 117(א)(3), או (6) או 117(ב) - הטומנים בחובם סוגים שונים של מעשים ומחדלים (מסירת ידיעה לא נכונה, אי הגשת דוח במועד או עבירות חמורות יותר הקבועות בסעיף 117(ב)).
בנוגע לעבירות על סעיפים 117(א)(3) או (6) קובע סעיף 106ב(א) סיפה, "שבעל תפקיד" (ראו הגדרה בסעיף 106ב(ג) לחוק) בחבר בני אדם יחויב בתשלום המס בנוסף, בתנאי שאותו "בעל תפקיד" הורשע קודם לכן בפס"ד דין חלוט.
לעומת זאת, המחוקק אינו דורש תנאי זה לעניין החלת הסנקציה שבסעיף בעת שחבר בני אדם "עשה את המעשה" המפורט בסעיף 117(ב). כך נקבע לאחרונה גם בפסק דין ע"מ 4155-01-13 בוארון נ' רשות המסים.
כאמור, הוראות סעיף 106ב מתייחסות לסנקציה אזרחית. האחריות הפלילית של אורגן "בחבר בני אדם" מוסדרת בסעיף 119 לחוק, הקובע כדלהלן:
"נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר-בני-אדם, מואגד או בלתי מואגד, יהיה אשם גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, מזכיר, נאמן, בא-כוח, שותף פעיל, חשב, מנהל חשבונות או כל פקיד אחראי אחר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק".
ניתן לראות כי סעיף 119 לחוק מרחיב את ההגדרה של "בעל תפקיד" גם לגבי מזכיר, נאמן, בא-כוח, שותף פעיל, חשב, מנהל חשבונות או כל פקיד אחראי אחר וזאת לעומת "בעל תפקיד" בסעיף 106ב(א). כמו כן, סעיף 119 מחריג מהאחריות הפלילית כל אחד מבעלי התפקידים שהוכיח שהעברה נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח את הוראות קיום החוק.
לעניין הטלת אחריות פלילית, ניתן במקרים המתאימים להמיר כתב אישום בקנס מינהלי לפי חוק העבירות המינהליות.
המשיב - ממשרד אלתר עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
.jpg)
הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
הסקר החברתי של הלמ"ס ל-2024 שממצאיו פורסמו היום, מעלה גם כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה, ואילו הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות היא נמוכה - בייחוד בקרב נשים. לגבי הכסף שנותר לאחר ההוצאות החודשיות הקבועות, בני 65 ומעלה דיווחו על המצב הטוב ביותר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את ממצאי הסקר החברתי ל-2024, שנערך בקרב 6,907 נשאלים בני 20 ומעלה ומייצג כ-6.3 מיליון תושבים. הסקר בחן הרגלים פיננסיים, רמת שביעות הרצון הכלכלית ויכולת התמודדות עם הוצאות, ומצייר תמונה מורכבת של זהירות מול קושי כלכלי וחוסר נכונות לקחת סיכונים פיננסיים.
הנתון הבולט ביותר בסקר הוא רמת האחריות בתשלום חשבונות. הציון הממוצע שניתן לביטוי “אני נוהג לשלם את החשבונות בזמן” הגיע ל-4.6 מתוך 5 - הגבוה ביותר מבין המדדים. הפערים בין נשים וגברים כמעט שלא קיימים, וגם בקרב קבוצות הגיל לא נמצאו הבדלים משמעותיים. יהודים קיבלו ציון ממוצע זהה (4.6), בעוד שבקרב המגזר הערבי נרשם ממוצע מעט נמוך יותר - 4.3.
כמו כן, עולה מהסקר כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה: ממוצע התשובות עמד על 4.3. בקרב המגזר הערבי נמדד ציון גבוה יותר (4.5) לעומת היהודים (4.2). מנגד, הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות קיבלה את הציון הנמוך ביותר - 2.0 בלבד בממוצע. גם כאן יש פער מגדרי מובהק: גברים עם ממוצע 2.3 לעומת 1.8 בקרב נשים. בקבוצת הצעירים (44-20) הממוצע גבוה מעט יותר - 2.3 אך הוא יורד ככל שהגיל עולה.
שביעות רצון כלכלית - בינונית ומפוצלת
כשנשאלו אם הם מרוצים ממצבם הכלכלי, הממוצע של המשיבים הגיע ל-3.4. בקרב יהודים נרשם ציון גבוה יותר (3.5) לעומת ערבים (3.1) - פער של 0.4 נקודות. גברים הביעו מעט יותר שביעות רצון מנשים (3.5 מול 3.3). למרות זאת, רבים דיווחו שהמצב הכלכלי מגביל אותם: ציון 3.1 בממוצע, עם פער ניכר בין יהודים (2.9) לערבים (3.9).
- התמ"ג צמח ב-3.4% ברבעון הראשון של 2025
- שיפור במדד אמון הצרכנים - אך הציבור עדיין פסימי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי השאלה אם נותר כסף לאחר כיסוי ההוצאות החודשיות הקבועות, הממוצע הגיע ל-3.3. הצעירים (44-20) דיווחו על ממוצע של 3.4, גילאי הביניים (45–64) על 3.0 בלבד, ואילו בני 65 ומעלה דיווחו על 3.5, כלומר הפנסיונרים מדווחים על מצב יציב יחסית. גם כאן קיים פער מגזרי: יהודים עם ממוצע 3.4 לעומת 2.8 בקרב ערבים.