כמו לדנקנר? לבני מקדמת שמיטת חובות למתקשים - צפו מי זכאי

מטרת התיקון לתת הפטר ל"חייבים מוגבלים באמצעים" שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים
אבי שאולי | (13)

מחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים הפיצה היום "תזכיר חוק הוצאה לפועל" שמטרתו להעניק הקלות לשומטי חובות בשלוש השנים הקרובות. כתיבת התזכיר נעשתה יחד עם רשות האכיפה והגבייה, אשר אמונה על מערכת ההוצאה לפועל.

מטרת התיקון להסמיך את רשמי ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, בהוראת שעה לשלוש שנים, לתת הפטר ל"חייבים מוגבלים באמצעים" שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים.

חייבים המצויים במצב חסר תקווה לפרעון מלוא חובותיהם

הצעת החוק שמובלת על ידי השרה ציפי לבני, באה לסייע לעשרות אלפי אנשים שמטופלים כיום במערכת ההוצאה לפועל כחייבים מוגבלים באמצעים העומדים בתשלומים לתיק (רובם ככולם), ואולם מצויים במצב חסר תקווה לפרעון מלוא חובותיהם. הצעת החוק מתמקדת בחייבים שאינם יכולים לשלם את חובם, אך הם נאלצים לשאת בעול של הגבלות שונות המוטלות עליהם מכח הדין, שאינן מאפשרות להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.

בדרך כלל, מדובר בחייבים, המאופיינים כמשקי בית מוחלשים, אשר התשלום החודשי שהושת עליהם כמוגבלים באמצעים הינו נמוך ביותר, כך שהתועלת לנושים מהמשך הגבייה קטנה יחסית.

להגן על חייבים ולסייע להם לשלם את חובם על-ידי פריסתו לתשלומים

מצב בעייתי זה נובע מהסדר חקיקתי שנקרא "חייב מוגבל באמצעים". הסדר זה נולד כדי להגן על חייבים ולסייע להם לשלם את חובם על-ידי פריסתו לתשלומים. לצד פריסת החובות מוטלות על החייבים הללו ההגבלות שתכליתן מניעת צבירת חובות נוספים.

לאחר עשרות שנים בהן הופעל ההסדר התברר שלעיתים קרובות הוא משיג את התוצאה ההפוכה, ופוגע בחייבים. מדובר בעיקר בחייבים שאין סיכוי שישלמו את חובם. לו היו חייבים אלה פונים להליכי פשיטת רגל, סביר להניח כי הם היו מקבלים הפטר לאלתר ויוצאים לדרך חדשה. אולם, אפשרות זו לא קיימת להם במערכת ההוצאה לפועל.

רשמי הוצאה לפועל יוכלו לפטור את חסרי תקווה מתשלום חובות

מטרת ההצעה היא להסמיך לתקופה מוגבלת את רשמי ההוצאה לפועל לפטור את חסרי תקווה אלה מתשלום החובות. הרשמים יוסמכו לפטור מחובותיהם אנשים המוגדרים כחייבים מוגבלים באמצעים משך חמש שנים לפחות, המנסים לשלם את חובותיהם משך מספר שנים ללא הצלחה ועומדים בתשלומים הסדירים לנושים כפי שהוטלו עליהם בצו התשלומים. למרות עמידתם בצו התשלומים, אין סיכוי ממשי שיחזירו את חובם במלואו או בחלקו, לכן התועלת לנושים מהמשך ההליכים נמוכה.

קיראו עוד ב"בארץ"

ההצעה כוללת מנגנון המתחשב גם בזכויותיהם ובמצבם הכלכלי של הזוכים והנושים תוך שימת דגש על קיומם של נכסים בבעלות החייב, העשויים לשמש לפרעון חובותיו. זאת, כדי למנוע מצב שבו תגרם לזוכים ולנושים פגיעה משמעותית מהפטר ייחודי זה.

ציפי לבני: "הזדמנות לפתיחת דף חדש עבור אלו הזקוקים לכך"

שרת המשפטים, ציפי לבני: "שנת השמיטה נועדה לא רק לחקלאים, אלא לחברה כולה - היא תקופה שנותנת הזדמנות להתחלות חדשות ולפתיחת דף חדש עבור אלו הזקוקים לכך. הוראת השעה הזו, שתאפשר לחלשים להיחלץ ממצבם המשברי ולהשתקם, מממשת בדיוק את הערך היהודי הזה, ומוכיחה פעם נוספת כי אין סתירה בין היהדות והדמוקרטיה, שכן רבים מהערכים הקיימים בתוך המסורת היהודית משתלבים באופן הרמוני עם ערכי הדמוקרטיה".

משרד המשפטים עמל בימים אלה על חוק חדלות פרעון חדש ולכן מדובר בהוראת שעה של שלוש שנים עד לבחינת ההסדר כולו בחקיקה עדכנית ומודרנית.

העקרונות הכלליים של ההסדר המוצע הם:

א. מערכת ההוצאה לפועל תשלח לחייבים העומדים בתנאי הסף הודעה על זכאותם להגיש בקשה להפטר. תנאי הסף נועדו להבטיח שהפטר יינתן רק לחייב שהליכי הגבייה ממנו מוצו: החייב הינו חייב מוגבל באמצעים במשך חמש שנים לפחות. חובו בהוצאה לפועל נמוך מ-400,000 שקל. הוא עומד בתשלום החוב השוטף והוא אינו צפוי לפרוע 10% מחובו בשלוש השנים הקרובות.

ב. לאחר בדיקה ראשונית של הבקשה תפורסם הודעה על פתיחה בהליך למתן הפטר בעיתונות ובאינטרנט וכן תישלח הודעה אישית לכל נושה או זוכה שהחייב פירט בבקשתו.

ג. נושים וזוכים שסבורים שיש מניעה לתת לחייב הפטר מסיבות שונות המנויות בפקודת פשיטת הרגל, או שההפטר יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית לנושה, יגישו התנגדות לבקשה.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אאא 28/10/2014 15:49
    הגב לתגובה זו
    אחים יערכו בדיקה יגלו שמוגבלים באמצעים לא משלמים את חובם ממילא ואכן היחידים שמיתפרנסים מהסכומים המצחיקים שהם משלמים הם העורכי דין
  • 12.
    לימון סחוט 26/10/2014 19:00
    הגב לתגובה זו
    חשבון מי? ניחשתם נכון השכירים העמלים כנמלים חרוצות.
  • 11.
    מלכי 26/10/2014 18:04
    הגב לתגובה זו
    להמיר חוב במאסר, המוחלש "יתהזק" בכלא ואם שחרורו יפסיק לחלק המחאות ללא כסוי.
  • 10.
    אלון 26/10/2014 17:58
    הגב לתגובה זו
    למעגל הנוכלים הקיים, יצטרף מעגל נוכלים חדש ולאחר "טירונות קצרה" תגבר האנרכיה - מלה אינה מלה והצ"ק אינו שווא את הנייר. שוכרים סדרתיים יחגגו (דוגמא מיני רבות) ואנשים יקחו את החוק לידיים. ובא לציון גואל....
  • 9.
    אפרים 26/10/2014 14:05
    הגב לתגובה זו
    להצעה יש פנים לכאן ולכאן. מצד הנושים הם בעצם "נדפקים" . אם מדובר בבנק אז לא כזה נורא הוא רושם זאת כחוב אבוד וזו הוצאה עבורו. אבל נושה קטן אחר? מצד שני החייב יכול להתחיל בחיים חדשים. אני סבור שהסדר כזה חייב להיות בתנאי שהחייב עובר הכשרה לניהול תקין של חייו הכלכליים בעתיד. יש ארגונים וולונטריים שעוסקים בכך כמו ארגון פעמונים. הבעיה העיקרית בהוצל"פ זו הריבית הגבוהה שמוטלת על החייב. זו ריבית של שוק אפור. על מנת לסייע לחייב להחזיר את חובותיו, מן הראוי היה לטובת כל הצדדים להשית עליו ריבית הגיונית ולא ריבית של שוק אפור.
  • 8.
    בטוח שמרבית המגיבים יהיו השודדים ברישיון עורכי הדין (ל"ת)
    מרציאנו 26/10/2014 13:56
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לביני ההזויה מציע שאת תשלמי במקומם מה דעתך (ל"ת)
    ברוך 26/10/2014 13:03
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לחמורים שזועקים לא לתת פרס. שאין ממה לקחת זה לא פרס (ל"ת)
    מרציאנו 26/10/2014 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבי קול 26/10/2014 12:55
    הגב לתגובה זו
    הליך נכון! מי שמרוויח מהוצל"פ אלה משרדי עורכי הדין!!! שגוררים תיקים לעשרות שנים...מנפחים את החוב באלפי %...אין דין ואין דין גם לחייב וגם לזכאי...חוב שמתחיל ב-300 ₪ מגיע לאלפי שח ללא כל פיקוח...ואז החוב נגרר והתיק בתוקף ל-25 שנים...!!! שגעון של רדיפת בצע!!! ורדיפת אנשים חלשים במשך שנים מבלי לאפשר להם לפתוח דף חדש....וכל זה במדינת היהודים...בושה וחרפה!!!!
  • 4.
    שמי 26/10/2014 12:41
    הגב לתגובה זו
    שאינה מצליחה לבצע את עבודתה זה תיקים בעייתיים סוגרים
  • 3.
    יונה 26/10/2014 12:23
    הגב לתגובה זו
    זה יעודד עוד אנשים שלא לפרוע את חובותיהם. את אלו שלא משלמים את חובותיהם יש לרדוף עד יומם האחרון. לחילופין ששמיטת החוב תלווה במאסר בפועל של שלושה חודשים - תתפלאו כמה אנשים פתאום יוציאו את הכסף מתחת לבלטות. לדעתי יותר חשוב לחוקק חוק שיכניס טייקונים שעושים תספורת אחרי שחלבו את החברות בשכר ודוידנדים לשנים רבות לכלא
  • 2.
    אורי 26/10/2014 12:10
    הגב לתגובה זו
    אחלה מתנה לנוכלים וגנבים
  • 1.
    אורי 26/10/2014 12:10
    הגב לתגובה זו
    אחלה מתנה לנוכלים וגנבים
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.