ביטוח לאומי - פטור למתגייס
"מתגייס" הוא מי שמתגייס לצה"ל לשירות סדיר או מתחיל לשרת בשירות לאומי לפני שמלאו לו 21 שנים.
בהמשך למאמר "הרחבת הפטור לדוחה גיוס או שירות לאומי", הרינו להביא לידיעתכם כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") פרסם ביום 26.11.2013 חוזר המפרט את תנאי ותחולת הפטור למתגייס עד גיל 21 שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, והכנסתו אינה עולה על 5% מהשכר הממוצע במשק (441 ש"ח לחודש בשנת 2013).
מי נחשב מתגייס
"מתגייס" הוא מי שמתגייס לצה"ל לשירות סדיר או מתחיל לשרת בשירות לאומי לפני שמלאו לו 21 שנים.
המצב החוקי לאחר התיקון
1. מבוטח שהגיע לגיל 18 לאחר 1.8.2013 פטור מדמי ביטוח מגיל 18 ועד יום הגיוס.
2. מבוטח שהגיע לגיל 18 לפני 1.8.2013 ומועד גיוסו לאחר 1.8.2013, פטור מדמי ביטוח מאוגוסט 2013 ועד מועד הגיוס. בתקופה שעד 1.8.2013 הוא פטור מדמי ביטוח לפי החוק בתוקף עד 31.7.2013, כמוסבר להלן.
3. מבוטח שהגיע לגיל 18 בין 1.9.2011 ועד 31.7.2013 פטור מדמי ביטוח בכל תקופת היותו תלמיד על יסודי, ו/או תלמיד בהכשרה מקצועית, ו/או למשך כל תקופת לימודיו במכינה קדם צבאית, במסגרת שוחרות, במסגרת עתודה טכנולוגית וכן בתקופה שבה התנדב בשנת שירות למטרה לאומית או ציבורית המוכרת על ידי משרד הביטחון.
נוסף על כל התקופות המוזכרות לעיל הוא פטור גם עד 12 חודשים רצופים או שלא רצופים עד מועד הגיוס.
במקרים שבהם המבוטח זכאי לפטור האמור וחויב בדמי ביטוח לפני חודש 8/2013, עליו לשלוח את אישור הלימודים ו/או ההתנדבות למל"ל לשם עדכון הפטור באופן ידני.
4. מבוטח שהגיע לגיל 18 לפני 1.9.2011 היה פטור מדמי ביטוח בתקופת היותו תלמיד על יסודי ו/או בהכשרה מקצועית, ועוד 12 חודשים רצופים או שלא רצופים, עד מועד הגיוס.
להלן דוגמה מתוך החוזר:
מבוטח יליד 12/1993 הגיע לגיל 18 בחודש 12/2011. למבוטח הוזן במחשב הביטוח הלאומי עיסוק חייל חובה החל מחודש 11/2014 (לפני גיל 21).
עד ליום 30.6.2012 היה המבוטח תלמיד על יסודי.
מבוטח זה פטור מדמי ביטוח בתקופות הבאות:
מגיל 18 ועד יוני 2012 פטור כתלמיד על יסודי.
מיולי 2012 ועד יוני 2013 פטור במסגרת הפטור עד 12 חודשים למי שאינו עובד ואין לו הכנסות.
בחודש יולי 2013 חויב המבוטח בתשלום דמי ביטוח מכיוון שמיצה את הפטור. החל מאוגוסט 2013 ועד לחודש הגיוס יהיה פטור במסגרת הפטור החדש.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט)
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg "קנאביס")
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
קנאביס מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
