חיילים ועד מתיישבי השומרון שלום עכשיו
צילום: צילום: מירי צחי

ביטוח לאומי - פטור למתגייס

רו"ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי כהן

"מתגייס" הוא מי שמתגייס לצה"ל לשירות סדיר או מתחיל לשרת בשירות לאומי לפני שמלאו לו 21 שנים.

בהמשך למאמר "הרחבת הפטור לדוחה גיוס או שירות לאומי", הרינו להביא לידיעתכם כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") פרסם ביום 26.11.2013 חוזר המפרט את תנאי ותחולת הפטור למתגייס עד גיל 21 שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, והכנסתו אינה עולה על 5% מהשכר הממוצע במשק (441 ש"ח לחודש בשנת 2013).

מי נחשב מתגייס

"מתגייס" הוא מי שמתגייס לצה"ל לשירות סדיר או מתחיל לשרת בשירות לאומי לפני שמלאו לו 21 שנים.

המצב החוקי לאחר התיקון

1. מבוטח שהגיע לגיל 18 לאחר 1.8.2013 פטור מדמי ביטוח מגיל 18 ועד יום הגיוס.

2. מבוטח שהגיע לגיל 18 לפני 1.8.2013 ומועד גיוסו לאחר 1.8.2013, פטור מדמי ביטוח מאוגוסט 2013 ועד מועד הגיוס. בתקופה שעד 1.8.2013 הוא פטור מדמי ביטוח לפי החוק בתוקף עד 31.7.2013, כמוסבר להלן.

3. מבוטח שהגיע לגיל 18 בין 1.9.2011 ועד 31.7.2013 פטור מדמי ביטוח בכל תקופת היותו תלמיד על יסודי, ו/או תלמיד בהכשרה מקצועית, ו/או למשך כל תקופת לימודיו במכינה קדם צבאית, במסגרת שוחרות, במסגרת עתודה טכנולוגית וכן בתקופה שבה התנדב בשנת שירות למטרה לאומית או ציבורית המוכרת על ידי משרד הביטחון.

נוסף על כל התקופות המוזכרות לעיל הוא פטור גם עד 12 חודשים רצופים או שלא רצופים עד מועד הגיוס.

במקרים שבהם המבוטח זכאי לפטור האמור וחויב בדמי ביטוח לפני חודש 8/2013, עליו לשלוח את אישור הלימודים ו/או ההתנדבות למל"ל לשם עדכון הפטור באופן ידני.

4. מבוטח שהגיע לגיל 18 לפני 1.9.2011 היה פטור מדמי ביטוח בתקופת היותו תלמיד על יסודי ו/או בהכשרה מקצועית, ועוד 12 חודשים רצופים או שלא רצופים, עד מועד הגיוס.

להלן דוגמה מתוך החוזר:

מבוטח יליד 12/1993 הגיע לגיל 18 בחודש 12/2011. למבוטח הוזן במחשב הביטוח הלאומי עיסוק חייל חובה החל מחודש 11/2014 (לפני גיל 21).

עד ליום 30.6.2012 היה המבוטח תלמיד על יסודי.

מבוטח זה פטור מדמי ביטוח בתקופות הבאות:

מגיל 18 ועד יוני 2012 פטור כתלמיד על יסודי.

מיולי 2012 ועד יוני 2013 פטור במסגרת הפטור עד 12 חודשים למי שאינו עובד ואין לו הכנסות.

בחודש יולי 2013 חויב המבוטח בתשלום דמי ביטוח מכיוון שמיצה את הפטור. החל מאוגוסט 2013 ועד לחודש הגיוס יהיה פטור במסגרת הפטור החדש.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: