ביטוח לאומי - פטור למתגייס
"מתגייס" הוא מי שמתגייס לצה"ל לשירות סדיר או מתחיל לשרת בשירות לאומי לפני שמלאו לו 21 שנים.
בהמשך למאמר "הרחבת הפטור לדוחה גיוס או שירות לאומי", הרינו להביא לידיעתכם כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") פרסם ביום 26.11.2013 חוזר המפרט את תנאי ותחולת הפטור למתגייס עד גיל 21 שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, והכנסתו אינה עולה על 5% מהשכר הממוצע במשק (441 ש"ח לחודש בשנת 2013).
מי נחשב מתגייס
"מתגייס" הוא מי שמתגייס לצה"ל לשירות סדיר או מתחיל לשרת בשירות לאומי לפני שמלאו לו 21 שנים.
המצב החוקי לאחר התיקון
1. מבוטח שהגיע לגיל 18 לאחר 1.8.2013 פטור מדמי ביטוח מגיל 18 ועד יום הגיוס.
2. מבוטח שהגיע לגיל 18 לפני 1.8.2013 ומועד גיוסו לאחר 1.8.2013, פטור מדמי ביטוח מאוגוסט 2013 ועד מועד הגיוס. בתקופה שעד 1.8.2013 הוא פטור מדמי ביטוח לפי החוק בתוקף עד 31.7.2013, כמוסבר להלן.
3. מבוטח שהגיע לגיל 18 בין 1.9.2011 ועד 31.7.2013 פטור מדמי ביטוח בכל תקופת היותו תלמיד על יסודי, ו/או תלמיד בהכשרה מקצועית, ו/או למשך כל תקופת לימודיו במכינה קדם צבאית, במסגרת שוחרות, במסגרת עתודה טכנולוגית וכן בתקופה שבה התנדב בשנת שירות למטרה לאומית או ציבורית המוכרת על ידי משרד הביטחון.
נוסף על כל התקופות המוזכרות לעיל הוא פטור גם עד 12 חודשים רצופים או שלא רצופים עד מועד הגיוס.
במקרים שבהם המבוטח זכאי לפטור האמור וחויב בדמי ביטוח לפני חודש 8/2013, עליו לשלוח את אישור הלימודים ו/או ההתנדבות למל"ל לשם עדכון הפטור באופן ידני.
4. מבוטח שהגיע לגיל 18 לפני 1.9.2011 היה פטור מדמי ביטוח בתקופת היותו תלמיד על יסודי ו/או בהכשרה מקצועית, ועוד 12 חודשים רצופים או שלא רצופים, עד מועד הגיוס.
להלן דוגמה מתוך החוזר:
מבוטח יליד 12/1993 הגיע לגיל 18 בחודש 12/2011. למבוטח הוזן במחשב הביטוח הלאומי עיסוק חייל חובה החל מחודש 11/2014 (לפני גיל 21).
עד ליום 30.6.2012 היה המבוטח תלמיד על יסודי.
מבוטח זה פטור מדמי ביטוח בתקופות הבאות:
מגיל 18 ועד יוני 2012 פטור כתלמיד על יסודי.
מיולי 2012 ועד יוני 2013 פטור במסגרת הפטור עד 12 חודשים למי שאינו עובד ואין לו הכנסות.
בחודש יולי 2013 חויב המבוטח בתשלום דמי ביטוח מכיוון שמיצה את הפטור. החל מאוגוסט 2013 ועד לחודש הגיוס יהיה פטור במסגרת הפטור החדש.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט)
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
בית חולים של רשת מדיקה, קרדיט: עמית גרוןרשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
ארבעה מרכזים רפואיים חדשים מתחילים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בין בעלי הרשת: קופות החולים לאומית ומאוחדת
רשת מדיקה (MEDICA), רשת מרכזים רפואיים חדשה מתחילה את פעילותה עם תחילת שנת 2026 ותהווה תחרות לרשת אסותא הקיימת זה מכבר. הרשת צמחה מאיחוד של ארבעה מרכזים רפואיים מובילים בישראל: בית החולים מדיקה ת״א, מדיקה רפאל, בית החולים אלישע בחיפה ו-RMC בעפולה, לצד מעבדות מדיקה דואגנוסטיק.
מהלך איחוד המרכזים לידי רשת אחת, יצר גוף רפואי רחב היקף בעל השפעה מערכתית, המתמקד בשיפור זמינות השירותים, הרחבת הפריסה הגאוגרפית והנגשת רפואה מתקדמת בפריסה גאוגרפית רחבה בישראל.
בראש הרשת עומד ד”ר שלמה ישראלית, תושב חיפה, המכהן כמנכ”ל רשת מדיקה אחד הגופים המשמעותיים והצומחים במערכת הבריאות הפרטית בישראל. בתפקידו הקודם שימש כמנכ”ל בית החולים אלישע.
ברשת ערוכים גם למצבי חירום כך שחדרי הניתוח בבתי החולים מדיקה אלישע ורפאל הוכשרו בהתאם לתקני מיגון מחמירים, ומאפשרים המשך פעילות רפואית גם בתקופות של מלחמה וירי טילים.
- "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
- נותר נכה עקב ניתוח גב רשלני - וזה הפיצוי שיקבל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך אירועי הירי מאיראן ובמסגרת מבצע "עם כלביא", הובילה הרשת מהלך חירום מהיר שהוגדר כתקדימי: ניתוחים דחופים הועברו בתוך שעות לחדרי ניתוח ממוגנים בבתי החולים אלישע ורפאל פעולה שהבטיחה את רציפות הטיפול והצילה חיי מנותחים. שיתוף הפעולה שנוצר בין הגופים הרפואיים נחשב לחסר תקדים בתולדות מערכת הבריאות בישראל.
