אחד התחומים המתפתחים בישראל ובעולם הוא תחום פיתוח האפליקציות למובייל. על פי הערכות, בישראל פועלים למעלה מ-3,000 מפתחי אפליקציות, שרובם עדיין לא עושה מזה הרבה כסף. מדובר בתחום צומח שהשיא האחרון שלו נרשם עם מכירתה של WAZE לגוגל תמורת 1.1 מיליארד דולר. אלא שגם אחרי שמפתח כבר מצליח לעלות על הגל צפויה לו תחרות קשה ולעיתים גם לא ממש הוגנת.

תחום הקניין הרוחני במובייל, הוא דוגמא מצוינת לסוגיה משפטית שמצד אחד לא השתנתה בעולם המובייל, לפחות לא בדרך ההגנה ולא בחשיפות המשפטיות האפשריות, אבל מצד שני זהו תחום שמקבל מימדים שונים בג'ונגל הדיגיטלי שנוצר בעולם אפליקציות המובייל.

בעולם הזה, התפתחה תעשיית הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר ענפה, הכוללת העתקה, חיקוי, הטעייה, גניבת רעיונות, שימוש ללא רישיון והורדה ללא תשלום. מפתחי האפליקציות ובעלי זכויות היוצרים, מוצאים את עצמם לא פעם במרדף חסר סיכוי אחר מפרים ומעתיקים למיניהם, מאבדים הכנסות, מאבדים את מקומם בחנויות האפליקציות ובעיקר עם המון תסכול וחוסר אונים.

עו"ד קרן לי, מומחית מובייל, שותפה מייסדת במשרד הבוטיק הרשנזון לי ושות', המתמחה בליווי חברות בתחום האינטרנט והמובייל מסבירה בראיון ל-Bizportal מה יכולים המפתחים לעשות כדי להגן על יצירתם, "הגנה משפטית מפני הפרות זכויות והבנה כיצד ניתן להגן על הזכויות, תסייע למפתחים לשמור על הכנסות האפליקציה בדרך הטובה ביותר".

• איך אפשר לבנות אפליקציה בלי לדעת לכתוב קוד? גם כאן ה-AI עושה מהפכה
• הפסד משפטי נוסף לגוגל: תאלץ לפתוח את מכשירי האנדרואיד לחנויות אפליקציות מתחרות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"יום אחד האפליקציה נעלמה מדירוג 10 הראשונים של אפל"

עו"ד לי, מביאה את הסיפור הבא כדוגמא למצב בשוק נכון להיום, "לקוח המשרד, אשר פיתח אפליקציית רדיו גלובלית ומקומית, נהנה במשך חודשים ארוכים מזרם הכנסות קבוע ויציב והיה גאה במיקומו הגבוה בחנות האפליקציות של אפל וגוגל. יום בהיר אחד, הוא גילה שהאפליקציה נעלמה מדירוג עשרת הראשונים באפל ולא עבר זמן רב עד שהכנסותיו החלו לצלול".

"אחרי ימים ארוכים ולילות ללא שינה, הוא גילה שמפתח אחר מאחת ממדינות אירופה, העלה לאוויר אפליקציה דומה באופן מחשיד לשלו. הרעיון, העיצוב, הרשימות, חלוקת העמודים וכל דבר אחר כמעט היה זהה לשלו. שם האפליקציה והלוגו שלה, היו מאוד דומים גם כן".

"הלקוח הבין באחת, כי קהל המשתמשים הקבוע שלו, נכנס לאפליקציה המועתקת וחושב שהוא משתמש בשלו. העתק האפליקציה פגע בהכנסות הלקוח באופן דרמטי. הלקוח, זועם ואובד עצות, פנה לחברת אפל, בדרישה להוריד את האפליקציה המועתקת, אבל אפל לא מיהרה להתערב, כפי שהיא עושה במרבית המקרים הדומים".

• אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
• ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

"אפל, כמו פלטפורמות אחרות, נהנית מהגנת הפלטפורמה הקובעת כי אינה אחראית להפרות המתרחשות במסגרת החנות שלה. בימים אלה, מתכונן הלקוח לקרב משפטי יקר וארוך כנגד המעתיק. ההליך המשפטי היקר והארוך העומד לפניו, היה נחסך לחלוטין, אם רק זכויות היוצרים וסימני המסחר שלו באפליקציה, היו רשומות ומוגנות".

4 מקרים של זכויות קניין רוחני בתוכנת האפליקציה (App Software)

"זכויות הקניין הרוחני בתוכנת האפליקציה, שייכת באופן בלעדי ליוצר שהגה וכתב את הקוד שלה. במידה ומפתח האפליקציה, הינו היוצר וההוגה הבלעדי של התוכנה, זכויות הקניין הרוחני שייכות לו באופן בלעדי ואף אחד מלבדו לא יכול לעשות שימוש באפליקציה, מבלי לקבל את אישורו.

במידה וחלק מפיתוח האפליקציה, או כולה, נעשה על ידי ספק חיצוני , יש לוודא בהסכם כתוב מולו (Vendor agreement), כי התשלום עבור הפיתוח כולל גם את העברת כל זכויות הקניין הרוחני באפליקציה וזאת באופן ברור ונהיר בסעיף work for hire ".

כאשר האפליקציה פותחה במאמץ משותף של מספר צדדים , במידה ולא יהיה הסכם מסודר אשר יקבע את הזכויות של כל אחד מהצדדים (Joint Ownership Agreement), כל צד יהיה בעל זכויות בחלק עליו הוא היה אחראי ואותו פיתח. לכל אחד מהצדדים תהא הזכות להמשיך ולפתח את האפליקציה, כמו גם לנצל אותה למטרות מסחריות, כאשר כל אחד מהצדדים יהא חייב לשתף את כל האחרים בכל רווח שיתקבל עבור השימוש או מכירת האפליקציה.

חלק מהאפליקציות, מפותחות היום באמצעות שימוש בתוכנת קוד חופשי (Open Source Software ) או בשמה המקוצר OSS. מחקרים אחרונים מעידים כי בתוכנת הקוד החופשי נעשה שימוש ב- 88% מפיתוח האפליקציות במכשירי האנדרואיד וב- 41% מפיתוח האפליקציות במכשירי ה- IOS. זכויות הקניין הרוחני באפליקציות אשר פותחו באמצעות תוכנת קוד חופשי זו, שונות באופן מהותי, מאחר שרישיון הקוד הפתוח מעניק למפתח רישיון מוגבל ומסויג בהתאם לפלטפורמה באמצעותה פותחה האפליקציה.

"בנוסף, כל אפליקציה עשויה להיות מפותחת באמצעות שילוב ושימוש במספר תוכנות קוד פתוח, כאשר לכל אחת רישיון שונה וזכויות פיתוח והפצה שונות. הפצה ראויה של אפליקציה, אשר פותחה באמצעות קוד פתוח תדרוש בין היתר, את זיהוי כל התוכנות בהן נעשה שימוש לצורך הפיתוח ועמידה בדרישות הסכמי הרישיון השונים, עליהן הן מבוססות, עריכת מסמך תנאי שימוש (Terms of Use), המשלים עם כל דרישות הרישיון ואבחנה ברורה מהם המרכיבים בתוכנה, בהם יוכל המפתח לטעון כי זכויות הקניין הרוחני שייכות לו".

איך ניתן להגן על זכויות הקניין הרוחני בתוכנה?

במידה והאפליקציה שפיתחת הינה "המצאה טכנולוגית" תוכל להגן עליה ברישום פטנט . מאחר והחברה נמצאת בשלבי הקמתה הראשוניים ומשאביה הכספיים מוגבלים, החברה צריכה לבחור אסטרטגיית רישום קניין רוחני חכמה, המאפשרת לה מחד, לזכות בהגנה מרבית ולצאת לשוק ללא חשש ומאידך, לדחות עד כמה שניתן את ההוצאות הכספיות הגבוהות הנדרשות ברישום פטנטים ברחבי העולם. האסטרטגיה המומלצת לחברות בשלב זה, כוללת רישום פרוביזורי בארה"ב ומיד לאחריה רישום לפי אמנת ה-PCT.

איך ניתן להגן על זכויות הקניין הרוחני בתוכן?

גם אם אין מדובר בהמצאה טכנולוגית וגם אם מדובר "רק" ברעיון מבריק, תוכל להגן על זכויות הקניין הרוחני שלך. הגנה זו תעשה באמצעות הרישומים הבאים:

רישום סימני מסחר - על מנת להגן על השם של האפליקציה ועל הלוגו שלה, יש לרשום סימן מסחרי. רישום זה יאפשר לכם לתבוע כל גורם שעושה שימוש בשם ובלוגו ומטעה משתמשים לחשוב שהם משתמשים באפליקציה שלכם, בזמן שהם בכלל באפליקציה מועתקת".

"ההגנה על סימני מסחר מתבצעת בכל מדינה בה ברצונכם להגן באופן פרטני, אבל זה יותר קל ופשוט ממה שזה נשמע, כי לאחר שרשמתם את הסימן בישראל (דבר שנדרש לעשות לפני הרישום הבינלאומי), ניתן להגיש בקשה אחת לרישום בינלאומי על פי אמנת מדריד, מה שיביא לרישום והגנה בכל אחת מהמדינות החברות באמנה (למעלה מ- 100 מדינות), תוך תשלום האגרות על פי מספר הסיווגים שהיא צריכה, המשתנים בין מדינה למדינה".

רישום זכויות יוצרים - זכויות יוצרים לא ניתן לרשום על הרעיון, כאם על הביטוי המוחשי שלו. מה זה "ביטוי מוחשי"? זו האפליקציה עצמה. הגרפיקה, העיצוב, התמונות, הסאונד, העמדה וסדר, הדמויות וכל מרכיב המרכיב את הרעיון של האפליקציה. את זכויות היוצרים יש לרשום בעלויות נמוכות מאוד יחסית, בספריית הקונגרס האמריקאי, מה שמגן על הזכויות במרבית מדינות העולם, כולל ישראל".