סופ"ש

יש לכם רעיון מבריק לאפליקציה? אז הנה מס' טיפים להגנה על ההמצאה שלכם

עו"ד קרן לי: "יום אחד האפליקציה נעלמה מדירוג 10 הראשונים של אפל, ההכנסות בהתאם החלו לצלול"

אחד התחומים המתפתחים בישראל ובעולם הוא תחום פיתוח האפליקציות למובייל. על פי הערכות, בישראל פועלים למעלה מ-3,000 מפתחי אפליקציות, שרובם עדיין לא עושה מזה הרבה כסף. מדובר בתחום צומח שהשיא האחרון שלו נרשם עם מכירתה של WAZE לגוגל תמורת 1.1 מיליארד דולר. אלא שגם אחרי שמפתח כבר מצליח לעלות על הגל צפויה לו תחרות קשה ולעיתים גם לא ממש הוגנת.

תחום הקניין הרוחני במובייל, הוא דוגמא מצוינת לסוגיה משפטית שמצד אחד לא השתנתה בעולם המובייל, לפחות לא בדרך ההגנה ולא בחשיפות המשפטיות האפשריות, אבל מצד שני זהו תחום שמקבל מימדים שונים בג'ונגל הדיגיטלי שנוצר בעולם אפליקציות המובייל.

בעולם הזה, התפתחה תעשיית הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר ענפה, הכוללת העתקה, חיקוי, הטעייה, גניבת רעיונות, שימוש ללא רישיון והורדה ללא תשלום. מפתחי האפליקציות ובעלי זכויות היוצרים, מוצאים את עצמם לא פעם במרדף חסר סיכוי אחר מפרים ומעתיקים למיניהם, מאבדים הכנסות, מאבדים את מקומם בחנויות האפליקציות ובעיקר עם המון תסכול וחוסר אונים.

עו"ד קרן לי, מומחית מובייל, שותפה מייסדת במשרד הבוטיק הרשנזון לי ושות', המתמחה בליווי חברות בתחום האינטרנט והמובייל מסבירה בראיון ל-Bizportal מה יכולים המפתחים לעשות כדי להגן על יצירתם, "הגנה משפטית מפני הפרות זכויות והבנה כיצד ניתן להגן על הזכויות, תסייע למפתחים לשמור על הכנסות האפליקציה בדרך הטובה ביותר".

"יום אחד האפליקציה נעלמה מדירוג 10 הראשונים של אפל"

עו"ד לי, מביאה את הסיפור הבא כדוגמא למצב בשוק נכון להיום, "לקוח המשרד, אשר פיתח אפליקציית רדיו גלובלית ומקומית, נהנה במשך חודשים ארוכים מזרם הכנסות קבוע ויציב והיה גאה במיקומו הגבוה בחנות האפליקציות של אפל וגוגל. יום בהיר אחד, הוא גילה שהאפליקציה נעלמה מדירוג עשרת הראשונים באפל ולא עבר זמן רב עד שהכנסותיו החלו לצלול".

"אחרי ימים ארוכים ולילות ללא שינה, הוא גילה שמפתח אחר מאחת ממדינות אירופה, העלה לאוויר אפליקציה דומה באופן מחשיד לשלו. הרעיון, העיצוב, הרשימות, חלוקת העמודים וכל דבר אחר כמעט היה זהה לשלו. שם האפליקציה והלוגו שלה, היו מאוד דומים גם כן".

"הלקוח הבין באחת, כי קהל המשתמשים הקבוע שלו, נכנס לאפליקציה המועתקת וחושב שהוא משתמש בשלו. העתק האפליקציה פגע בהכנסות הלקוח באופן דרמטי. הלקוח, זועם ואובד עצות, פנה לחברת אפל, בדרישה להוריד את האפליקציה המועתקת, אבל אפל לא מיהרה להתערב, כפי שהיא עושה במרבית המקרים הדומים".

קיראו עוד ב"בארץ"

"אפל, כמו פלטפורמות אחרות, נהנית מהגנת הפלטפורמה הקובעת כי אינה אחראית להפרות המתרחשות במסגרת החנות שלה. בימים אלה, מתכונן הלקוח לקרב משפטי יקר וארוך כנגד המעתיק. ההליך המשפטי היקר והארוך העומד לפניו, היה נחסך לחלוטין, אם רק זכויות היוצרים וסימני המסחר שלו באפליקציה, היו רשומות ומוגנות".

4 מקרים של זכויות קניין רוחני בתוכנת האפליקציה (App Software)

"זכויות הקניין הרוחני בתוכנת האפליקציה, שייכת באופן בלעדי ליוצר שהגה וכתב את הקוד שלה. במידה ומפתח האפליקציה, הינו היוצר וההוגה הבלעדי של התוכנה, זכויות הקניין הרוחני שייכות לו באופן בלעדי ואף אחד מלבדו לא יכול לעשות שימוש באפליקציה, מבלי לקבל את אישורו.

במידה וחלק מפיתוח האפליקציה, או כולה, נעשה על ידי ספק חיצוני , יש לוודא בהסכם כתוב מולו (Vendor agreement), כי התשלום עבור הפיתוח כולל גם את העברת כל זכויות הקניין הרוחני באפליקציה וזאת באופן ברור ונהיר בסעיף work for hire ".

כאשר האפליקציה פותחה במאמץ משותף של מספר צדדים , במידה ולא יהיה הסכם מסודר אשר יקבע את הזכויות של כל אחד מהצדדים (Joint Ownership Agreement), כל צד יהיה בעל זכויות בחלק עליו הוא היה אחראי ואותו פיתח. לכל אחד מהצדדים תהא הזכות להמשיך ולפתח את האפליקציה, כמו גם לנצל אותה למטרות מסחריות, כאשר כל אחד מהצדדים יהא חייב לשתף את כל האחרים בכל רווח שיתקבל עבור השימוש או מכירת האפליקציה.

חלק מהאפליקציות, מפותחות היום באמצעות שימוש בתוכנת קוד חופשי (Open Source Software ) או בשמה המקוצר OSS. מחקרים אחרונים מעידים כי בתוכנת הקוד החופשי נעשה שימוש ב- 88% מפיתוח האפליקציות במכשירי האנדרואיד וב- 41% מפיתוח האפליקציות במכשירי ה- IOS. זכויות הקניין הרוחני באפליקציות אשר פותחו באמצעות תוכנת קוד חופשי זו, שונות באופן מהותי, מאחר שרישיון הקוד הפתוח מעניק למפתח רישיון מוגבל ומסויג בהתאם לפלטפורמה באמצעותה פותחה האפליקציה.

"בנוסף, כל אפליקציה עשויה להיות מפותחת באמצעות שילוב ושימוש במספר תוכנות קוד פתוח, כאשר לכל אחת רישיון שונה וזכויות פיתוח והפצה שונות. הפצה ראויה של אפליקציה, אשר פותחה באמצעות קוד פתוח תדרוש בין היתר, את זיהוי כל התוכנות בהן נעשה שימוש לצורך הפיתוח ועמידה בדרישות הסכמי הרישיון השונים, עליהן הן מבוססות, עריכת מסמך תנאי שימוש (Terms of Use), המשלים עם כל דרישות הרישיון ואבחנה ברורה מהם המרכיבים בתוכנה, בהם יוכל המפתח לטעון כי זכויות הקניין הרוחני שייכות לו".

איך ניתן להגן על זכויות הקניין הרוחני בתוכנה?

במידה והאפליקציה שפיתחת הינה "המצאה טכנולוגית" תוכל להגן עליה ברישום פטנט . מאחר והחברה נמצאת בשלבי הקמתה הראשוניים ומשאביה הכספיים מוגבלים, החברה צריכה לבחור אסטרטגיית רישום קניין רוחני חכמה, המאפשרת לה מחד, לזכות בהגנה מרבית ולצאת לשוק ללא חשש ומאידך, לדחות עד כמה שניתן את ההוצאות הכספיות הגבוהות הנדרשות ברישום פטנטים ברחבי העולם. האסטרטגיה המומלצת לחברות בשלב זה, כוללת רישום פרוביזורי בארה"ב ומיד לאחריה רישום לפי אמנת ה-PCT.

איך ניתן להגן על זכויות הקניין הרוחני בתוכן?

גם אם אין מדובר בהמצאה טכנולוגית וגם אם מדובר "רק" ברעיון מבריק, תוכל להגן על זכויות הקניין הרוחני שלך. הגנה זו תעשה באמצעות הרישומים הבאים:

רישום סימני מסחר - על מנת להגן על השם של האפליקציה ועל הלוגו שלה, יש לרשום סימן מסחרי. רישום זה יאפשר לכם לתבוע כל גורם שעושה שימוש בשם ובלוגו ומטעה משתמשים לחשוב שהם משתמשים באפליקציה שלכם, בזמן שהם בכלל באפליקציה מועתקת".

"ההגנה על סימני מסחר מתבצעת בכל מדינה בה ברצונכם להגן באופן פרטני, אבל זה יותר קל ופשוט ממה שזה נשמע, כי לאחר שרשמתם את הסימן בישראל (דבר שנדרש לעשות לפני הרישום הבינלאומי), ניתן להגיש בקשה אחת לרישום בינלאומי על פי אמנת מדריד, מה שיביא לרישום והגנה בכל אחת מהמדינות החברות באמנה (למעלה מ- 100 מדינות), תוך תשלום האגרות על פי מספר הסיווגים שהיא צריכה, המשתנים בין מדינה למדינה".

רישום זכויות יוצרים - זכויות יוצרים לא ניתן לרשום על הרעיון, כאם על הביטוי המוחשי שלו. מה זה "ביטוי מוחשי"? זו האפליקציה עצמה. הגרפיקה, העיצוב, התמונות, הסאונד, העמדה וסדר, הדמויות וכל מרכיב המרכיב את הרעיון של האפליקציה. את זכויות היוצרים יש לרשום בעלויות נמוכות מאוד יחסית, בספריית הקונגרס האמריקאי, מה שמגן על הזכויות במרבית מדינות העולם, כולל ישראל".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חיים כ.ב. 30/04/2017 11:14
    הגב לתגובה זו
    שאלה : איך ניתן בכל אופן להגן על רעיון כתוסף,שילוב והתקנה ( מה שמגדיל מאוד את "הכיסוי" של המערכת ) על מערכת מוחשית קיימת ? חיים.
  • 3.
    יבגני מועלם 08/09/2013 21:46
    הגב לתגובה זו
    כנראה עוד בוגרת מכללה סוג ג' שאין לה עבודה אמיתית חוץ מלכתוב "עצות"
  • 2.
    דורון 13/08/2013 18:35
    הגב לתגובה זו
    תשובות חשובות לשאלות קריטיות שהעסיקו אותי הרבה זמן. תודה רבה על המידע החשוב!
  • 1.
    שי 11/08/2013 10:58
    הגב לתגובה זו
    כל הכתבה הארוכה הזו לא ענתה על הבעיה שהציג המפתח. אז הגנב ישתמש בשם קצת שונה, לוגו קצת שונה ועיצוב קצת שונה, ויעקוף את כל המגבלות החוקיות. הבעיה הבסיסית היא שאין זכות קניין על רעיון טוב שאינו בר פטנט...
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

מוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיותמוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיות

מוריס קאהן נפטר בגיל 96 ומשאיר מורשת של תשתיות מידע, טלקום והון ישראלי שעובד בשקט

ממדריכי דפי זהב דרך מערכות החיוב שהפכו את אמדוקס לשחקנית גלובלית ועד פרויקט בראשית, קאהן מחבר בין תשתיות מידע, עסקים ארוכי טווח ופעילות ציבורית

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אמדוקס

מוריס קאהן נפטר הלילה בגיל 96. הוא מהדור של יזמים שבונים עסקים בשקט, עוד לפני שהמילה הייטק נהייתה משהו שאומרים בארוחת שישי, והוא מזהה מוקדם איפה יושב הכסף הגדול, לא במכונות ולא בבטון, אלא במידע ובמערכות שמחזיקות את העסק ביום יום.

קאהן מזוהה בעיקר עם אמדוקס, חברה שיוצאת מעולם הטלקום ומגיעה לשוקי ההון בארה״ב כחברת תוכנה שמפעילה אצל מפעילים סלולריים וקווייים מערכות חיוב וניהול לקוחות. במקביל, הוא בונה עוד שכבות של פעילות עסקית ומבסס עם השנים דמות שמחברת בין טכנולוגיה, תשתיות, שוק ההון ופעילות ציבורית, בלי רעש מיותר ועם הרבה עבודה מאחורי הקלעים.

קאהן נולד בדרום אפריקה ועלה לישראל באמצע שנות החמישים. הוא מתבסס פה לאט, דרך עסקים של מידע ותשתית, ולא דרך המצאות נוצצות. בהמשך הוא פועל גם דרך קבוצת עורק, שמרכזת לאורך השנים פעילויות תקשורת וטכנולוגיה.


אמדוקס נולדה מהצורך הכי בסיסי של חברות תקשורת

אמדוקס קמה סביב בעיה די פשוטה, איך חברת תקשורת גובה כסף בצורה מסודרת מלקוחות על שירותים שהולכים ונהיים מורכבים. זה נשמע טכני, אבל בפועל זה אחד המנועים המרכזיים של הענף. בלי מערכות חיוב אין הכנסות ואין שליטה על הלקוח, בטח כשהשוק עובר מטלפוניה בסיסית לחבילות, נדידה, שירותי ערך מוסף ובהמשך גם אינטרנט ונתונים.

קאהן שותף להקמה ולבנייה של החברה בשנים שבהן ישראל עדיין לא נתפסת כבית חרושת של חברות תוכנה גלובליות. אמדוקס מצידה מתפתחת לחברה גדולה שמוכרת בעיקר לגופי טלקום גדולים, בדיוק הסוג של לקוחות שמעדיפים ספק יציב שמנהל תהליכים קריטיים, לא מוצר שמייצר כותרות ואז נעלם.