BDI: טיב טעם ו-am:pm יאבדו 160 מ' שקל בשנה מסגירת סניפיהן בשבת

לפי חברת המידע העסקי רמות המחירים הגבוהות יחסית בהשוואה לרשתות אחרות הפתוחות לכל אורך השבוע יגרמו להפניית עיקר הרכישות לרשתות אחרות
לירן סהר | (5)

בית המשפט העליון קבע השבוע (ג') כי רשתות סופר-מרקט לא יוכלו לפעול בשבת בתל אביב. בית המשפט קיבל את ערעורן של מספר מכולות בעיר וקבע שהקנס בסך 660 שקל שהטילה העירייה בגין הפעלת עסקים בשבת בניגוד לחוק העזר לתל-אביב-יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות) "אינו מגשים במידה הראויה את תכלית חוק העזר שכן תכלית החוק אינה מושגת כליל כלפי בתי העסק המשתייכים לרשתות קמעונאיות גדולות".

מנתוני חברת המידע העסקי BDI עולה שקיום הוראת ביהמ"ש העליון לסגור ביום שבת את רשתות טיב טעם ו- am:pm בת"א יגרום לאובדן סכום עתק של 160 מיליון שקל בשנה מהכנסותיהן. מנגד, תאבד עיריית תל אביב, הנוהגת לקנוס את הרשתות בשל הפעלתן בשבת, הכנסות של 1.5 מיליון שקל בשנה; זאת, לפי הערכה של תשלום מלוא הקנס בסך 660 שקל לכל סניף הפועל בשבת.

תהילה ינאי, מנכ"ל משותף בחברת BDI מסבירה שההנחה לפיה מה שלא יקנה הציבור בשבת, הוא יקנה ביום חול כך שההכנסות של הרשתות (טיב טעם ו-am:pm) לא ייפגעו אינה נכונה. "ראשית, הרבה מהקניות הנהוגות ברשתות אלו בשבת הן רכישות מיידיות ולא מתוכננות; ושנית, רמות המחירים הגבוהות יחסית בהשוואה לרשתות אחרות הפתוחות לכל אורך השבוע יגרמו להפניית עיקר הרכישות לרשתות האחרות". ינאי מוסיפה שמי שעשוי להרוויח מסגירת הרשתות בשבת הן דווקא המסעדות שמורשות לפעול בשבת.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חחח- לדודי 27/06/2013 15:03
    הגב לתגובה זו
    למרות שאני דתי, אולם לשיטתך האם מכירת בשר לבן תזכה אותם בברכת ה'??
  • 4.
    אם יסגרו בשבת ה' יצליח דרכם (ל"ת)
    דודי 27/06/2013 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שיאבדו . גנבים. (ל"ת)
    י 27/06/2013 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זה בדיוק הכסף שאמור להתחלק בין כל המתחרים כל השבוע (ל"ת)
    יצא המרצע מן השק 27/06/2013 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם יסגרו בשבת הם ירוויחו יותר. וזה יקרה. (ל"ת)
    ori 27/06/2013 10:33
    הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.