מנוע השנה בעולם: 1.0 ליטר אקובוסט של פורד, שוב

המנוע של פורד זוכה, בפעם השנייה ברציפות, בתואר הנכסף. גם אודי וב.מ.וו/PSA משחזרות הישג בגזרת ה-1.6 ליטר
עמרי ספיר |

1.0 ליטר אקובוסט של פורד. זכייה שנייה ברציפות

עוד חוזר הניגון: בתחרות מנוע השנה בעולם 2013, שנערכה השבוע בגרמניה, זכה מנוע ה-1.0 ליטר אקובוסט של פורד. זוהי הזכייה השנייה ברציפות של אותו המנוע, לאחר שבשנה שעברה הוא קטף גם את קטגוריות 'המנוע החדש של השנה' ו'המנוע הכי טוב מתחת ל-1.0 ליטר' (את האחרונה הוא קטף גם השנה). למעשה, הזוכות חזרו על עצמן גם בקטגוריות אחרות. כך, למשל, בקטגוריית ה-1-1.4 ליטר זכה מנוע ה-TSI בנפח 1.4 ליטר של פולקסווגן אשר מגיע בגולף החדשה עם מערכת להפסקת פעולתם של חלק מהצילינדרים (ACT). גם בשנה שעברה זכה מנוע ה-TSI בנפח 1.4 ליטר באותה קטגוריה.
 

גם בקטגוריות אחרות ניתן לראות זכיות שחוזרות על עצמן מהשנה שעברה. בקטגוריית המנועים בנפח 1.4-1.8 ליטר זוכה פעם נוספת מנוע ה-1.6 טורבו של ב.מ.וו, שפותח עם פיג'ו-סיטרואן ומשמש את דגמי כל החברות (גם מיני, כמובן). ב.מ.וו גם "משלימה סרייה" עם זכייה בקטגוריית ה-1.8-2.0 ליטר עם מנוע ה-2.0 ליטר שלה שזוכה, שוב, בפעם השנייה ברציפות. בקטגוריית ה-2.0-2.5 ליטר זוכה מחומש הצילינדרים של אודי בנפח 2.5 ליטר (TFSI). גם הוא עושה זאת שנה שנייה ברציפות.

בקטגוריית המנוע הירוק של השנה זוכה הפעם פיאט, עם מנוע CNG (גז דחוס) כפול צילינדרים. זהו הניצחון הראשון בהיסטוריית התחרות למנוע שעושה שימוש בגז. בין הזוכים בקטגוריות הנותרות תמצאו את ה-2.7 ליטר של פורשה, 3.8 ליטר של מקלארן (MP4-12C) ואת ה-6.3 של פרארי – שזוכה בתארים 'מנוע הביצועים של השנה' ובקטגוריית ה-4.0 ליטר ומעלה (זכייה שלישית ברציפות לפרארי בקטגוריות הללו).
 
 
ה-V8 של מקלארן

תחרות מנוע השנה הבינלאומית 2013 – המנצחים
מנוע השנה: פורד 1.0 ליטר אקובוסט
המנוע החדש של השנה: פולקסווגן 1.4 ליטר TSI (פולקסווגן גולף)
המנוע הירוק של השנה: פיאט טווין-אייר CNG
מנוע הביצועים של השנה: פרארי V12 בנפח 6.3 ליטר (פרארי F12 ברלינטה)
מנוע השנה – 1.0 ליטר ומטה: פורד 1.0 ליטר אקובוסט
1.0-1.4 ליטר: פולקסווגן 1.4 ליטר TSI
1.4-1.8 ליטר: ב.מ.וו/פיג'ו-סיטרואן 1.6 ליטר טורבו
1.8-2.0 ליטר: ב.מ.וו 2.0 ליטר טורבו
2.0-2.5 ליטר: אודי 2.5 ליטר TFSI
2.5-3.0 ליטר: פורשה 2.7 ליטר (פורשה בוקסטר וקאיימן)
3.0-4.0 ליטר: מקלארן 3.8 ליטר V8
4.0 ליטר ומעלה: פרארי V12 בנפח 6.3 ליטר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.