מנוע השנה בעולם: 1.0 ליטר אקובוסט של פורד, שוב

המנוע של פורד זוכה, בפעם השנייה ברציפות, בתואר הנכסף. גם אודי וב.מ.וו/PSA משחזרות הישג בגזרת ה-1.6 ליטר
עמרי ספיר |

1.0 ליטר אקובוסט של פורד. זכייה שנייה ברציפות

עוד חוזר הניגון: בתחרות מנוע השנה בעולם 2013, שנערכה השבוע בגרמניה, זכה מנוע ה-1.0 ליטר אקובוסט של פורד. זוהי הזכייה השנייה ברציפות של אותו המנוע, לאחר שבשנה שעברה הוא קטף גם את קטגוריות 'המנוע החדש של השנה' ו'המנוע הכי טוב מתחת ל-1.0 ליטר' (את האחרונה הוא קטף גם השנה). למעשה, הזוכות חזרו על עצמן גם בקטגוריות אחרות. כך, למשל, בקטגוריית ה-1-1.4 ליטר זכה מנוע ה-TSI בנפח 1.4 ליטר של פולקסווגן אשר מגיע בגולף החדשה עם מערכת להפסקת פעולתם של חלק מהצילינדרים (ACT). גם בשנה שעברה זכה מנוע ה-TSI בנפח 1.4 ליטר באותה קטגוריה.
 

גם בקטגוריות אחרות ניתן לראות זכיות שחוזרות על עצמן מהשנה שעברה. בקטגוריית המנועים בנפח 1.4-1.8 ליטר זוכה פעם נוספת מנוע ה-1.6 טורבו של ב.מ.וו, שפותח עם פיג'ו-סיטרואן ומשמש את דגמי כל החברות (גם מיני, כמובן). ב.מ.וו גם "משלימה סרייה" עם זכייה בקטגוריית ה-1.8-2.0 ליטר עם מנוע ה-2.0 ליטר שלה שזוכה, שוב, בפעם השנייה ברציפות. בקטגוריית ה-2.0-2.5 ליטר זוכה מחומש הצילינדרים של אודי בנפח 2.5 ליטר (TFSI). גם הוא עושה זאת שנה שנייה ברציפות.

בקטגוריית המנוע הירוק של השנה זוכה הפעם פיאט, עם מנוע CNG (גז דחוס) כפול צילינדרים. זהו הניצחון הראשון בהיסטוריית התחרות למנוע שעושה שימוש בגז. בין הזוכים בקטגוריות הנותרות תמצאו את ה-2.7 ליטר של פורשה, 3.8 ליטר של מקלארן (MP4-12C) ואת ה-6.3 של פרארי – שזוכה בתארים 'מנוע הביצועים של השנה' ובקטגוריית ה-4.0 ליטר ומעלה (זכייה שלישית ברציפות לפרארי בקטגוריות הללו).
 
 
ה-V8 של מקלארן

תחרות מנוע השנה הבינלאומית 2013 – המנצחים
מנוע השנה: פורד 1.0 ליטר אקובוסט
המנוע החדש של השנה: פולקסווגן 1.4 ליטר TSI (פולקסווגן גולף)
המנוע הירוק של השנה: פיאט טווין-אייר CNG
מנוע הביצועים של השנה: פרארי V12 בנפח 6.3 ליטר (פרארי F12 ברלינטה)
מנוע השנה – 1.0 ליטר ומטה: פורד 1.0 ליטר אקובוסט
1.0-1.4 ליטר: פולקסווגן 1.4 ליטר TSI
1.4-1.8 ליטר: ב.מ.וו/פיג'ו-סיטרואן 1.6 ליטר טורבו
1.8-2.0 ליטר: ב.מ.וו 2.0 ליטר טורבו
2.0-2.5 ליטר: אודי 2.5 ליטר TFSI
2.5-3.0 ליטר: פורשה 2.7 ליטר (פורשה בוקסטר וקאיימן)
3.0-4.0 ליטר: מקלארן 3.8 ליטר V8
4.0 ליטר ומעלה: פרארי V12 בנפח 6.3 ליטר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.