מנוע השנה בעולם: 1.0 ליטר אקובוסט של פורד, שוב

המנוע של פורד זוכה, בפעם השנייה ברציפות, בתואר הנכסף. גם אודי וב.מ.וו/PSA משחזרות הישג בגזרת ה-1.6 ליטר
עמרי ספיר |

1.0 ליטר אקובוסט של פורד. זכייה שנייה ברציפות

עוד חוזר הניגון: בתחרות מנוע השנה בעולם 2013, שנערכה השבוע בגרמניה, זכה מנוע ה-1.0 ליטר אקובוסט של פורד. זוהי הזכייה השנייה ברציפות של אותו המנוע, לאחר שבשנה שעברה הוא קטף גם את קטגוריות 'המנוע החדש של השנה' ו'המנוע הכי טוב מתחת ל-1.0 ליטר' (את האחרונה הוא קטף גם השנה). למעשה, הזוכות חזרו על עצמן גם בקטגוריות אחרות. כך, למשל, בקטגוריית ה-1-1.4 ליטר זכה מנוע ה-TSI בנפח 1.4 ליטר של פולקסווגן אשר מגיע בגולף החדשה עם מערכת להפסקת פעולתם של חלק מהצילינדרים (ACT). גם בשנה שעברה זכה מנוע ה-TSI בנפח 1.4 ליטר באותה קטגוריה.
 

גם בקטגוריות אחרות ניתן לראות זכיות שחוזרות על עצמן מהשנה שעברה. בקטגוריית המנועים בנפח 1.4-1.8 ליטר זוכה פעם נוספת מנוע ה-1.6 טורבו של ב.מ.וו, שפותח עם פיג'ו-סיטרואן ומשמש את דגמי כל החברות (גם מיני, כמובן). ב.מ.וו גם "משלימה סרייה" עם זכייה בקטגוריית ה-1.8-2.0 ליטר עם מנוע ה-2.0 ליטר שלה שזוכה, שוב, בפעם השנייה ברציפות. בקטגוריית ה-2.0-2.5 ליטר זוכה מחומש הצילינדרים של אודי בנפח 2.5 ליטר (TFSI). גם הוא עושה זאת שנה שנייה ברציפות.

בקטגוריית המנוע הירוק של השנה זוכה הפעם פיאט, עם מנוע CNG (גז דחוס) כפול צילינדרים. זהו הניצחון הראשון בהיסטוריית התחרות למנוע שעושה שימוש בגז. בין הזוכים בקטגוריות הנותרות תמצאו את ה-2.7 ליטר של פורשה, 3.8 ליטר של מקלארן (MP4-12C) ואת ה-6.3 של פרארי – שזוכה בתארים 'מנוע הביצועים של השנה' ובקטגוריית ה-4.0 ליטר ומעלה (זכייה שלישית ברציפות לפרארי בקטגוריות הללו).
 
 
ה-V8 של מקלארן

תחרות מנוע השנה הבינלאומית 2013 – המנצחים
מנוע השנה: פורד 1.0 ליטר אקובוסט
המנוע החדש של השנה: פולקסווגן 1.4 ליטר TSI (פולקסווגן גולף)
המנוע הירוק של השנה: פיאט טווין-אייר CNG
מנוע הביצועים של השנה: פרארי V12 בנפח 6.3 ליטר (פרארי F12 ברלינטה)
מנוע השנה – 1.0 ליטר ומטה: פורד 1.0 ליטר אקובוסט
1.0-1.4 ליטר: פולקסווגן 1.4 ליטר TSI
1.4-1.8 ליטר: ב.מ.וו/פיג'ו-סיטרואן 1.6 ליטר טורבו
1.8-2.0 ליטר: ב.מ.וו 2.0 ליטר טורבו
2.0-2.5 ליטר: אודי 2.5 ליטר TFSI
2.5-3.0 ליטר: פורשה 2.7 ליטר (פורשה בוקסטר וקאיימן)
3.0-4.0 ליטר: מקלארן 3.8 ליטר V8
4.0 ליטר ומעלה: פרארי V12 בנפח 6.3 ליטר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.