רכבי הפנאי הזולים בישראל

הרבה שינויים, חידושים והוזלות התרחשו בקטגורית רכבי הפנאי הלוהטת. תמונת מצב
עמרי ספיר |

קטגוריית רכבי הפנאי, מכל הגדלים אבל בעיקר הקטנים, רותחת. היא מהבודדות שמציגות צמיחה מתמשכת במכירות, כשהצטרפותם של כלים חדשים לצד ירידה במחירים עוזרת לרכבי הפנאי לתפוס נתח שוק שהיה שייך לאחרים עד כה. כיום, רכבי הפנאי הקומפקטיים נחשבים לתחליף הולם למכונית משפחתית (גדולה ואף קומפקטית) – עם מראה קשוח יותר, יוקרתי יותר ואם לקרוא לסטיגמה בשמה – רכבי פוזה.
אז מה קרה כאן לאחרונה? טויוטה ראב 4 התעדכן ושודרג בשביל לעמוד בקצב של המתחרים; פורד קוגה נחת פה כדי להצטרף למערכה; מאזדה CX-5 כבר הספיק לקטוף את כתר ההובלה (יש, אגב, מבחן השוואתי גדול בגיליון אפריל של המגזין); יונדאי ix35, הנמכר ביותר בקטגוריה לשנת 2012, זכה לגרסת בסיס חדשה ב-150,000 שקלים, כדי לעזור לו לחזור לפסגה.

 


הפחתה של כ-15,000 שקלים היא אכן משמעותית, אבל היא אינה הופכת את ה-ix35 לברירה הכי זולה בתחום הפנאי. קצת פשרות – בגודל, באבזור, בתיבת ההילוכים או ביחידת ההנעה – וגם אתם, ומשפחתכם, תוכלו להשתייך למועדון הפנאי הנחשק. אז מיהם רכבי הפנאי הכי זולים בישראל כיום?


1. סקודה יטי

גרסה: 1.2 ליטר TSI ידני, אמבישן, 2x4

מחיר: 118,000 שקלים

רכב הפנאי הקומפקטי של סקודה מבוסס על הגולף (הקודמת) ונראה יותר כמו מכונית קומפקטית מוגבההת מאשר כמו רכב פנאי פרופר. העיצוב דווקא נאה ומעניין ופחות קשוח ומאיים מחבריו לקטגוריה. גרסת הבסיס מגיעה עם מנוע ה-1.2 ליטר TSI של קונצרן פולקסווגן, שקצת מתקשה במתן תנופה נאותה ואין ממש מה לצפות מהיכולת בשטח ללא ההנעה הכפולה. אבל כשמוסיפים למשוואה את תיבת ההילוכים הידנית מקבלים את רכב הפנאי הזול בישראל, במחיר של תת-משפחתית ממוצעת.

 

 


2. ניסאן ג'וק

גרסה: 1.6 ליטר ידני, 2x4

מחיר: 120,000 שקלים

מה לא נאמר על הג'וק, שהפך לקטגוריה בפני עצמו וסוחף אחריו את כל התעשייה, שמנסה למצוא לו מתחרים. הוא מבוסס על פלפורמת המיני של ניסאן ומציע מראה אופנתי במיוחד. גם המחיר מצליח להיות אטרקטיבי למדי למרות המיקום הגבוה במדד הנחשקות. אבל בתור רכב מיני-פנאי, הוא מצריך פשרה גדולה בשם הקוטן – עם מרווח פנים מצומצם. תא המטען קטן גם כן, איכות החומרים אינה מצטיינת ואין בכלל מה לדבר על יכולת שטח. אבל עם תג מחיר של 120,000 שקלים, הוא יכול להוות רכב שני במשפחה – ועם הצלחה לא מתווכחים. בגרסת הבסיס האוטומטית, אגב, הג'וק הוא רכב הפנאי האוטומטי הזול בישראל – עם תג מחיר של 133,200 שקלים.

 

 


3. ניסאן קשקאי

גרסה: 1.6 ליטר ידני, 2x4

מחיר: 127,000 שקלים

במובן מסוים, הקשקאי הוא רכב הפנאי הראשון ברשימה שמשתייך לקבוצת הפנאי הקומפקטי הקלאסי שבגינו נתכנסנו כאן. הוא גם הוותיק ביותר מבין מתחריו, שזכו לגלגולים עדכניים לאחרונה (פחות או יותר), וישנן שמועות על הצגת דור חדש עוד השנה. בשנה שעברה הושקה בארץ גרסת בסיס חדשה עם מנוע 1.6 ליטר (אותו מנוע מהג'וק שבסעיף הקודם) ותיבה ידנית. המחיר שנוצר מהשילוב – 127,000 שקלים – הופך את הקשקאי המזדקן לחבילה שעודנה כדאית.

 

 


4. מיצובישי אאוטלנדר

גרסה: 2.0 ליטר ידני, 5 מושבים, 2x4

מחיר: 145,000 שקלים

הדור החדש של האאוטלנדר נחת כאן לפני מספר חודשים כשהוא מבוסס על פלטפורמת קודמו, אך הוא קל וחסכוני משמעותית ממנו. העיצוב, לעומת זאת, פחות צעיר ודינאמי ונראה במקום זאת, כבד ואנמי. מצד שני, יש לו עדת אוהדים ובגרסת הבסיס, שהיא אמנם הידנית הכי יקרה שלנו ברשימה להיום, הוא מציע חבילה לא רעה.

 

 


5. יונדאי ix35

גרסה: 2.0 ליטר אוטומטי, 'פריים אדישן', 2x4

מחיר: 150,000 שקלים

רבות נאמר על רכב הפנאי הקומפקטי והמצליח של יונדאי. בזכות עיצוב מושך, אבזור טוב ומחירים אטרקטיביים, הוא גם היה להצלחה המכירתית של 2012 בתחומו. כדי להתמודד עם שפע החידושים בשוק, הציגה היבואנית המקומית של יונדאי גרסת בסיס חדשה עם אותה יחידת הנעה מוכרת ותיבת הילוכים אוטומטית. הוויתור, כפי שמשתמע מכך, נעשה באבזור – אך המצב לא נורא כמו שזה נשמע. סך הכל חישוקים קלים, מערכת מולטימדיה וקצת עיטורים.

 

 


המספר הנוסף: סוזוקי SX4 / פיאט סדיצ'י

מחירים: 108,000-130,000 שקלים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הונאת פונזי

כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום. 


משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם. 

בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?


 


מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח


לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.

האם היו סימנים מקדימים?

במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.


שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה

מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?