מגדל: "הצבע הירוק באירופה זה 'תגובת רפלקס', בשוק יש אכזבה מהפסגה"
המדדים המובילים בבורסות באירופה מתאוששים משפל של שבועיים בעקבות שורה ארוכה של נתונים וידיעות חיוביים ברובם. ברקע למסחר עומדים נתנוים ראשוניים ממדדי מנהלי הרכש בגרמניה ובגוש האירואשר הציג שיפור מסויים, הנפקת האג"ח בספרד שעברה בהצלחה גדולה ובדקות האחרונות גם נתנוי מאקרו חיוביים מכיוון ארה"ב.
המדד האיזורי Stoxx 600 מטפס לאחר שהירידה של 2011 הובילה אותו להיסחר ברמה של 10.1 פעמים הרווח המוערך של החברות המרכיבות אותו (מכפיל). הנתון מהווה הנחה של 16% מהערך הממוצע שבו נסחר במעל ה-12 שנים האחרונות, כך לפי בלומברג. הדאקס בגרמניה מטפס 1.7%, הקאק הצרפתי מוסיף 1.3% והפוטסי הבריטי עולה 1.1%.
בגזרת המאקרו נתון ראשוני של מדד מנהלי הרכש בגרמניה טיפס לרמה של 48.1 מרמה קודמת של 47.9 - כלומר הכלכלה החזקה באירופה ממשיכה בהתכווצות בחודש השלישי ברציפות אם כי מראה שיפור כלשהו.
מדד מנהלי הרכש בגוש האירו הראה אף הוא שיפור מסויים אך עדיין נסחר עמוק בטריטוריה של מתחת לרף ה-50 המציין התכווצות של הכלכלה. נתון ראשוני של מדד מנהלי הרכש לדצמבר עמד על 46.9 לעומת 46.4 בחודש נובמבר.
ספרד השלימה היום בצהריים גיוס אג"ח מוצלח ביותר. התוכנית הייתה לגייס 3.5 מיליארד אירו בלבד אך הביקושים היו גדולים מאוד ולבסוף ממשלת ספרד הגדילה את סכום הגיוס ל-6 מיליארד אירו. בכך השלימה למעשה את תוכנית הגיוס שלה לשנת 2011.
נציין עוד כי עיני המשקיעים יהיו נשואות לספרד אשר מתכננת להנפיק אג"ח אשר מיועדות לפידיון עד 2016, 2020 ו-2021 ובכך לנסות לגייס 3.5 מיליארד אירו.
רוברט כרמלי, מנהל קרנות חו"ל של מגדל שוקי הון, התייחס למגמה החיובית באירופה היום בשיחה עם Bizportal: "העליות המינוריות הן תגובת רפלקס לירידות החדות אתמול ותו לא. באופן כללי, השוק מאוכזב מתוצאות הפסגה בשבוע שעבר וניתן לומר בפה מלא כי המשבר באירופה עדיין כלל לא מאחורינו".
לגביי ההמשך אומר כרמלי כי "בעתיד הקרוב ייתכנו עליות עונתיות המאפיינות את סופי השנה ואת השבוע- שבועיים הראשונים של ינואר. כרגע הכסף הגדול מחוץ לשווקים ובשבוע השני-שלישי של ינואר יחזור הכסף הגדול ואז המגמה תתבהר, להערכתי נחזור לירידות ונימצא עדיין בשוק דובי".
לדבריו האירוע המרכזי בחודשים הקרובים יהיה גילגול החוב של איטליה שאמור להתבצע בפברואר. "איטליה תיאלץ לגלגל חוב של 350 מיליארד דולר וזה יהיה קשה מאוד לביצוע אלא אם יינקטו אמצעים מרחיקי לכת".
- 7.יניב 15/12/2011 19:43הגב לתגובה זואבל בהחלט אפשר להבין שלמגדל יש אכזבה מהעליות המפתיעות בשוק... תמיד יהיה לכם מה לומר?
- 6.תמיד הם יהיו מאוכזבים ממשהוא ... (ל"ת)תמיר 15/12/2011 15:23הגב לתגובה זו
- 5.שורטיסיט 15/12/2011 14:46הגב לתגובה זורק קנייה כמותית של אגח" ים ע" י סין,או הדפסת כספים תציל את היבשת מקריסה בזמן הקרוב,בזמן הרחוק אין לדעת שום דבר.
- 4.פוטי 15/12/2011 14:30הגב לתגובה זולעלות את השווקים כמה שיותר בגלל שמדובר בסוף שנה, כנ" ל גם בארה" ב ובאירופה, אבל אחרי החודש הזה אני מאוד מקווה שתבוא הקטסטרופה האמיתית ושום דבר לא יוכל להציל את השחקנים שישימו את כספיהם בקולים בעוד גוש האירו ימחק והפוטים יחגגו. זאת האמת, נמאס מהרמאות של השחקנים האלה! הלוואי ירדו מנכסיהם! בהצלחה לנו
- אמיר 15/12/2011 15:16הגב לתגובה זואני מקווה שתמחק עם הפוטים והשורטים שלך.טיפש.
- 3.אמיר 15/12/2011 14:26הגב לתגובה זוויינשטיין,תפסיק לזרוע פחד ולטפטף רעל. השווקים והכלכלות יחזרו לתוואי עולה על אפך וחמתך.להערכתי,עוד השנה,בשבועיים שנותרו נראה תיקונים אלימים כלפי מעלה. הדרך היחידה לצאת מהמשבר הוא לסתום את פיותיהם של הפסימיים האינטרסנטיים. ברגע שיהיה חופש של חודש ויתנו לכוחות השוק לפעול ללא הפחדות ולחצים של מורידי דירוג ונביאי זעם טיפשים,הכל יסתדר.
- 2.גם ההנפקה המוצלחת של ספרד " רפלקס" ? (ל"ת)" מגדל" גם כן..... 15/12/2011 14:18הגב לתגובה זו
- מה מוצלחת? 5.45% ואתה לא רואה תספורת? (ל"ת)אירופה זה בדיחה 15/12/2011 14:56הגב לתגובה זו
- אלי 15/12/2011 15:13זאת אחת ההחלטות של הפיסגה " הכושלת" .
- 1.מגדל על c1120 אולי? (ל"ת)קוליסט 15/12/2011 14:12הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כנה של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנזק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית עלך הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה שהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אלייכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסדקים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים ל"שחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו ""טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עיננו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שניה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
