האם מצבה של ארה"ב הגדולה מזכיר את מצבה של יוון הקטנה?
ממשל אובמה פועל בימים אלה על מנת לשכנע את הקונגרס לקבל את הצעתו להעלות את תקרת החוב. משרד האוצר מתריע כי אם הדמוקרטים והרפובליקנים לא יצליחו להגיע להסכמה בנושא, ארה"ב עומדת בפני חדלות פירעון ב-2 באוגוסט.
תקרת החוב של ארה"ב הינה 14.3 ד' טריליון כאשר החוב של ארה"ב צפוי להגיע לרמה זו באוגוסט. שר האוצר, גייתנר, דוחק בקונגרס להימנע מקטסטרופה כלכלית וההשלכות על השווקים מחדלות פירעון של ארה"ב.
בנוסף, סוכנויות הדירוג התריעו מפני הורדת דירוג לארה"ב מרמת ה-AAA. חדלות פירעון של ארה"ב תוביל בוודאות למשבר פיננסי נוסף שיאיים על מקומות העבודה והחסכונות של האמריקנים. הריבית תעלה בחדות והשווקים יפלו ביחד עם ערך הדולר וארה"ב תיגרר למיתון נוסף.
המחלוקת בין הדמוקרטים לרפובליקנים היא לגבי גובה ואופן הקיצוץ בהוצאות, בין השאר בתחום ביטוח הבריאות והעלאת המיסים. נראה כי קיים קושי להגיע להסכמה בין הצדדים בזמן כה קצר, וקיימת אפשרות כי הצדדים יגיעו להסכם זמני. הסכם "המיני דיל" יאפשר את העלאת החוב באופן זמני בכטריליון דולר, וידחה את ההחלטה לגבי הקיצוצים והעלאת המיסים עד לאחר הבחירות. סביר ביותר להניח כי שני הצדדים יאלצו להתפשר והסוגיה תרד מהפרק בשבועות הקרובים.
לכאורה מצבה של ארה"ב מזכיר את מצבה של יוון. עלייה מתמשכת בגרעון ובחוב, עליה בחששות המשקיעים, וכניסה ללופ של קיצוצים בתקציב, כל אלה מקשיים יותר על התאוששות וצמיחה. אך בפועל ארה"ב נמצאת במקום שונה לחלוטין מיוון. ארה"ב אינה תלויה באף אחד, אף ארגון או ממשלה אחרת.
ארה"ב יכולה תמיד להדפיס עוד דולרים ככל שתזדקק, היא מנפיקת המטבע. יוון צריכה תמיד לרסן את הוצאותיה וצריכה קודם לגייס כסף על מנת לממן פעולותיה. אין לה אוטונומיה מוניטרית והיא תלויה ב-ECB והחלטותיו לגבי גובה הריבית. היא אינה יכולה להפחית את המטבע שלה.
הממשל האמריקני יכול להדפיס כל כמות כסף החסרה לו ולפרוע את כל חובותיו. וורן באפט אומר "המזל של ארה"ב הוא שהחוב שלה בדולרים". אז למה בעצם אמריקה מודאגת? מכיוון שבמקרה של הדפסת כמויות גדולות של כסף ההשפעה תהייה היפר אינפלציה וירידה בערכו של הדולר בצורה דרסטית. "החדלות פירעון" של ארה"ב תהייה בצורת איבוד האמון של המשקיעים בכלכלה וגרירת המשק למיתון.
ארה"ב הגדילה את החוב והגירעון בצורה מסוכנת על מנת להניע את הכלכלה ולצאת מהמשבר והמיתון. הקונגרס וממשל אובמה יגיעו לאיזושהי הסכמה כזו או אחרת כנראה כבר בימים הקרובים לפני מועד ה-Deadline ב-2 באוגוסט.
בעבר, הקונגרס העלה את תקרת החוב 78 פעמים משנת 1960 ע"י העלאה קבועה, העלאה זמנית או שינוי הגדרת החוב. נציגי הקונגרס משתי המפלגות מבינים כי צעד זה הכרחי. לאחר כל המאמצים והפעולות לתמוך בכלכלה בשנים האחרונות נראה כי מקבלי ההחלטות ישכילו להגיע לפשרה בנושא מהותי זה.
אך גם לאחר העלאת תקרת החוב מצבה של הכלכלה עדין ועם סיום תוכניות התמריצים בסוף יוני הכלכלה צריכה להוכיח כי היא מספיק חזקה על מנת להמשיך ולהניע את "הגלגלים" בכוחות עצמה. זוהי בעצם השאלה המרכזית לגבי כלכלתה של ארה"ב.
לדעתי התמודדותה של הכלכלה עם סיום תוכנית התמריצים תהיה קשה ויהיה עליה להתגבר על מכשולים רבים. ההתמודדות הגדולה תהיה עם רמת האבטלה, שכבר עכשיו, עם סיום תוכנית התמריצים, מצביעה על עליה מסוימת לאחר תקופה של שיפור בתחום זה. עם רמת אבטלה גבוהה הצריכה תיפגע באופן ישיר, וללא צריכה פרטית חזקה יהיה קשה מאוד לכלכלה להתרומם ולצמוח.
- 12.אורי 14/07/2011 13:24הגב לתגובה זו" דומי" - אם יש כזו מילה בשפה העיברית ?
- 11.האם למכור עוד $ ? (ל"ת)דוד65 14/07/2011 09:54הגב לתגובה זו
- 10.איך זה ישפיע על גרמניה ? (ל"ת)פריאל 18 14/07/2011 09:53הגב לתגובה זו
- 9.את צודקת- ראי היום סך הגיוסים של אובמה (ל"ת)דסקש 82 14/07/2011 09:52הגב לתגובה זו
- 8.איזה כוסית יא ווארדי (ל"ת)משה 13/07/2011 23:27הגב לתגובה זו
- 7.שימשי 13/07/2011 23:20הגב לתגובה זומקצועי ומעשיר
- 6.הכותבת ראויה! (ל"ת)משה 13/07/2011 17:45הגב לתגובה זו
- 5.אמנון 13/07/2011 16:12הגב לתגובה זויש להם מדפסת משוכללת של דולרים והם יכולים, ומדפיסים כמה דולרים שהם רוצים מדי פעם צריך איזה אישור קטן מבית הנבחרים, אבל בשביל זה יש נשיא שישיג את האישור המתאים בקיצור באמריקה כמו באמריקה - הכל טוב. הסינים עובדים וימצרים האמריקאים צורכים את התמורה בדולר, שקיבלו הסינים, האמריקאים שוחקים עד דק דרך האגחים שהסינים קונים פטנט
- 4.נילי 13/07/2011 13:35הגב לתגובה זוהמזרח הרחוק, סופה יהיה פשיטת רגל. הרי מפעלים שנסגרים מאמללים אלפי משפחות ומפרים בכך את מאזן התשלומים. היחידים אבל היחידים שמרוויחים מזה אלה הם בעלי ההון וכל מיני אינטרסנטים בממשלה שמקבלים שוחד בעקיפין/.מישרין .
- 3.כתבה מאוזנת בהחלט. כל הכבוד !! (ל"ת)אלכס 13/07/2011 12:49הגב לתגובה זו
- 2.אביג 13/07/2011 12:31הגב לתגובה זולומר בפה מלא שאמריקה בתהליך מתקדם של פשיטת רגל ידועה מראש. ביניינו בין עצמנו זה מצב מתוכנן ע" י אג' נדת NWO (סדר עולמי חדש) הנועד לרסק כלכלית את העולם ולגרום לתלות כלכלית של כל העולם בממשל גלובלי שינהל ביד חזקה ודיקטטורית על אזרחי כל העולם. בשלב זה מה שבטוח זה להצמד לזהב אולי עד יעבור זעם.
- 1.שוסמו, שטחים 13/07/2011 10:23הגב לתגובה זובחודש האחרון התשואות על אגח ארהב הולכות ויורדות! זה הגיע לרמות מגוחכות - רמות שבכלל לא משקפות חדלות פירעון אלא להפך - בטחון רב של המשקיעים

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
