משבר גרעיני ביפן? הנה 2 ניירות בת"א שעשויים להרוויח

מורן נחשוני, מנהל השקעות בפרובידנס, כותב תחום האנרגיה והתלות שהולכת וגוברת בו
מורן נחשוני | (9)

לאור התלות הגבוהה של ישראל במקורות אנרגיה זרים היינו חושבים שישראל כבר מזמן תהפוך למעצמה עולמית בכל הקשור להפקה של אנרגיה ממקורות מתחדשים. האבסורד אף גדול יותר אם לוקחים בחשבון את העובדה שמדובר במדינה עם שטח גדול מאוד של מדבר שחשוף לקרינת שמש חזקה ברוב ימי השנה. בין אם מדובר בחלמאות ממשלתית ובין אם חוסר כדאיות כלכלית, קשה להגיד שצמחו בישראל חברות גדולות להפקה של אנרגיה ירוקה.

עם זאת, ישנן מספר חברות אשר צברו ניסיון לא קטן בהפקה של אנרגיה ממקורות מתחדשים. גם טרם משבר הגרעין היפני, ממשלות רבות ברחבי העולם עודדו הפקה של אנרגיה ממקורות מתחדשים. יש להן סיבות רבות לעשות זאת: למרות המחיר הגבוה יחסית, הפקה של אנרגיה "נקייה" מפחיתה משמעותית את הנזקים הסביבתיים שמלווים הפקה של אנרגיה מפחם ונפט.

מלבד זאת, עתודות הנפט בעולם אמנם אינן קטנות (פשוט מפני שכל הזמן מאתרים מאגרים חדשים) אך אלו נמצאים בד"כ במעמקי הים, דבר אשר מייקר משמעותית את עלויות הקידוח והשינוע של נפט זה. עידוד הפקה של אנרגיה נקייה עולה לממשלות לא מעט כסף, אך השקעה זו אמורה לחזור אליהן בעתיד, כאשר פיתוח טכנולוגיות חדשות יוזיל את התהליכים וישפר את יעילותם. על כן, במאמר זה בחרנו להתמקד בשתי חברות ישראליות אשר עשויות ליהנות מהפופולאריות המתחדשת של האנרגיה הנקייה.

אורמת תעשיות

אורמת תעשיות היא חברה בגודל בינוני במונחי שוק ההון הישראלי, בעלת שווי שוק של 3 מיליארד שקל. בעבר הייתה אורמת חברה במדד המעו"ף המכובד, לאחר ששווייה נסק לשמים על רקע מאבק שליטה עיקש בין המייסדים, משפחת ברוניצקי, לבין חברת גזית שבשליטת חיים כצמן. מאז, המשבר הכלכלי ובעיות תפעוליות במתקני הפקת החשמל של החברה הכו בה, כאשר מחיר המניה חזר כמעט עד לשפל של 2008.

אין ספק כי מניית אורמת היא אחת האכזבות הגדולות של משקיעי שוק ההון הישראלי בשנים האחרונות. מניית החברה הניבה תשואה אפסית למשקיעים מנקודת השפל של 2008, בזמן שמדד ת"א 100 עלה בכ-100%. מאז רמות השיא של נובמבר 2007 איבדה המניה כ-60% מערכה. בדוחות החברה לסיכום שנת 2010 רשמה החברה הפסד, לאחר ביצוע מחיקת ערך משמעותית בפרויקט "צפון בראולי", בסך של 128 מיליון דולר. זאת לאחר שכבר השקיעה בו כ-250 מיליון דולר בניכוי מענקים. כתגובה למחיקה ופרסום הדוחות, צנחו מניות אורמת בכ-20%, המשקף ירידת ערך של 750 מיליון שקל.

נראה כי לאור הביצועים הכספיים החלשים, התשואה השלילית שהניבה המניה בשנים האחרונות משקפת היטב את אכזבת המשקיעים. אך יחד עם זאת השאלה הגדולה לגבי אורמת קשורה פחות לתוצאות העבר, ויותר בנוגע למה שצופן העתיד. לטענת החברה, היא עודנה עובדת על שיפור התפוקה של פרויקט "בראולי", והצליחה להביא את התפוקה בו לאזור של 30 מגה-וואט.

שיפור נוסף בתפוקה, לכיוון של 40-50 מגה-וואט יהפוך את הפרויקט לרווחי ועשוי להקפיץ את שוויו חזרה למעלה. נציין כי היעד המקורי היה אמור להביא את פרויקט בראולי ליכולת הפקה של 150 מגה-וואט (כ-25% מסך התפוקה הנוכחית של החברה).

בנוסף לכך, החברה פועלת להגדיל את החשמל שהיא מייצרת, ולפי התחזיות שלה הפקת החשמל צפויה לצמוח מ-540 מגה-וואט (כולל תחנת בראולי) בעוד 300 מגה-וואט בשנים הקרובות, הכוללים גם כניסה לתחום האנרגיה הסולארית בישראל, בשיתוף חברת "סאנדיי". מבחינת הסיכונים, יש לקחת בחשבון את סיכון המטבע, שכן חלק ניכר מהכנסותיה נקובים בדולר. בנוסף לכך, מעל אורמת מרחף ענן בדמות ההחזקה של חברת גזית ב-15% מהמניות, אשר סביר שיעמדו למכירה במחיר המתאים.

המשך עידוד של הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים מצד ממשלות ברחבי העולם עשוי להיטיב עם החברה ולהביא לפרויקטים חדשים בצנרת. להערכתנו, בהנחה שהכנסות החברה יעמדו בתחזיות ל-2011 (390-410 מיליון דולר) וללא הפחתות ערך נוספות, מחיר של 25 שקל למניית אורמת מגלם פסימיות יתרה מצד המשקיעים.

לאור כל האמור לעיל, אנו מעריכים כי מרבית ההתפתחויות השליליות מגולמות היטב במחיר המניה. מנגד, צפי למספר לא מבוטל של התפתחויות חיוביות בעתיד הקרוב אינו מקבל ביטוי הולם. עוד אנו מאמינים כי על הנהלת החברה לפעול בהקדם מול שוק ההון ולבנות מחדש את יחסי האמון בין המשקיעים לחברה. האמון הרב לו זכתה החברה ביציאתה לדרך חדשה לפני מספר שנים נשחק עד מאוד בשל האירועים האחרונים, ובראשם המחיקה הגדולה בפרויקט צפון בראולי.

סאנפלאואר אג"ח ד

סאנפלאואר (סאנפלאואר אגח ד) היא גלגולה של חבת הנדל"ן "גילץ" אותה רכשו מייסדי בית ההשקעות "אקסלנס" ב-2007. החברה עדיין עוסקת בפעילות של נדל"ן מניב וייזום נדל"ן למגורים אך החל מ-2008 החלה בפעילות של הקמה, רכישה ותפעול של פארקים סולאריים להפקת אנרגיה באיטליה וספרד, כאשר לאחרונה החלה לפעול גם בישראל. על פי דיווחי החברה, היא מפיקה כיום חשמל בהיקף של 24 מגה-וואט. אסטרטגיית החברה היא לנצל את ההטבות של הממשלות באירופה תוך היקשרות בחוזים ארוכי טווח (20-30 שנה).

בעקבות בעיית החובות הכבדים של ממשלות באירופה, הורעה לאחרונה הסביבה העסקית של סאנפלאואר. ממשלות ספרד ואיטליה, הודיעו על הורדה עתידית של התעריפים, דבר שעלול להקטין את ההכנסות העתידיות של הפארקים הסולאריים, להפחית משוויים המהוון ולהגדיל את הפחת עליהם. יתכן כי דווקא האירועים האחרונים ביפן יעלו למודעות בשנית את הצורך בהפקת אנרגיה "נקייה", ויחזירו למיקוד את ההטבות ליזמים. בנוסף, לחברה רגישות גבוהה למטבע האירו, דבר שהביא אותה לרשום הוצאות מימון חריגות בדוחות הרבעון השלישי ואף להציג הפסדים חשבונאיים בסיכום הכללי.

בחינת מאזן החברה מראה כי לחברה הון עצמי של 310 מיליון , לעומת סך מאזן של 815 מיליון , כלומר יחס הון למאזן של 38%. החברה גייסה לאחרונה כספים, על ידי הנפקת אג"ח מהציבור וכן הון מניות וחוב מקרן המנוף "בראשית". להערכתנו, סדרה ד' שהנפיקה החברה מהווה אפשרות השקעה מעניינת עבור משקיעים בעלי אורך רוח ואופי ספקולטיבי. קשה להעריך כיום את הביצועים העתידיים של המניה על רקע שינויי הרגולציה, אך בהתייחס לאגרות החוב שהנפיקה, להערכתנו יש ביכולתה של החברה לשרת את החוב בטווח הנראה לעין. מדובר באגרות חוב שאינן מדורגות, לא צמודות, במח"מ של 4 שנים הנסחרות בתשואה שנתית לפדיון של 7.1%. עוד נדגיש כי אגרות החוב אינן מובטחות בשעבוד, אך קיימת התחייבות לאמות מידה פיננסיות (קובננטס), ביניהם שמירה על יחס חוב למאזן הגבוה מ-20% והגבלות לגבי חלוקת דיבידנדים. בנוסף לכך, התחייבו בעלי השליטה בחברה לרכוש בהנפקה אג"ח בשווי כספי של 85 מיליון (מתוך 121 מיליון ). כמובן שאין ערובה לכך שאלו ימשיכו להחזיק באגרות החוב, אך מדובר בהבעת אמון ביכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה.

הכותב הוא מנהל השקעות ב"פרובידנס", חברה לניהול תיקי השקעות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ג' ים קריימר 27/03/2011 21:44
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה מורן, קניתי ומחכה לטיסה... שים לב גם לאחות הקטנה אורמת טכנולוגיות בנאסדק!!!
  • 6.
    משקיע פרטי 27/03/2011 21:32
    הגב לתגובה זו
    גם אני שמתי עין על אורמת לאחרונה, בייחוד אחרי שהיא צנחה בחודשיים האחרונים. ראיתי המלתצות של אנליסטים במחירים של 36 ש" ח למניה. זה נראה לך ריאלי?
  • 5.
    אנליסט 27/03/2011 20:05
    הגב לתגובה זו
    להסתכל על היחסים הפיננסים אורמת נסחרת, מכפיל תפעולי, מכפיל רווח בניקוי השקעות וכו' קניה חזקה
  • 4.
    מאמר מצוין! 27/03/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה, מאמר מעולה ומרחיב אופקים. אורמת עדיין נראית שיש חריקות אבל אולי היא באמת בדרך הנכונה. שאלה לכותב - איפה אפשר לראות סקירות נוספות שלכם?
  • מורן נחשוני פרובידנס 27/03/2011 18:35
    הגב לתגובה זו
    אתה מוזמן לקרוא סקירות נוספות בבלוג שלנו בכתובת: http://blog.providence.co.il/
  • 3.
    אלקטרון 27/03/2011 11:15
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור כלום. העולם יידרש לספק את צרכיו הגוברים במהירות ,כ80% מזה מאנרגיה גרעינית כי יתר המקורות הולכים ונגמרים במהירות. החדשות הטובות שבדרך כורים גרעינים מדור רביעי , בטוחים יותר עשרות מונים מהכורים בפוקושימה. הפקת אנרגיה ירוקה עדיין לא יעילה מספיק מבחינת ניצולת מחיר ולכן מניות כל החברות שעוסקות בתחום הזה מדשדשות. אולי יישתנה המצב אם יצליחו לממש את הרעיון החדש להעלות קולטי שמש ומראות מרכזות לחלל החיצון על מנת לעקוף את האטמוספירה ובכך להגביר את הנצילות במאות אחוזים. אבל עוד חזון לממועד.
  • 2.
    ברוקר 27/03/2011 10:13
    הגב לתגובה זו
    מעניין.
  • 1.
    שתי ניירות ??? 27/03/2011 08:58
    הגב לתגובה זו
    גועל נפש
  • רמי 27/03/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    למספר 1, צריך לשים לב לעיקר בכתבה המעולה, טעויות כתיב קורות, אני בטוח שגם לך זה קרה = גאון הדור !!!
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.