מהות היחסים של הכלכלות המתפתחות והמפותחות
המדינות המתפתחות מהוות חלק משמעותי יותר בכלכלה הגלובלית משנת 2000. רוב התחזיות ממשיכות להראות כי המדינות המתפתחות ימשיכו לתפוס ולהגדיל את חלקם בכלכלה העולמית על חשבון הכלכלות המפותחות. הצמיחה המשמעותית ביותר הייתה במדינות יבשת אסיה. על פי הערכות המדינות המתפתחות יהוו למעלה מ- 60% מהצמיחה העולמית בשנים 2011-2012 כפי שהיה בשנים האחרונות.
בזמן שהמדינות המפותחות עדיין מנסות להתאושש מהמשבר, הכלכלות המתעוררות מהוות את הקטר לצמיחה גלובלית. הבסיס לצמיחה, צבירת הון, התקדמות טכנולוגית, גידול בצריכה, מקורות של משאבים טבעיים, דוחפים את הכלכלות המתעוררות קדימה. המשבר הכלכלי יצר הזדמנות לכלכלות רבות למנף ולהעצים את צמיחתן. הירידה בעלויות השינוע ושבירת שרשרת האספקה שהייתה קיימת, אפשרה למדינות נוספות להצטרף לתהליך במקומות בהם הצורך בהון, טכנולוגיה והון אנושי אינם גבוהים. הצריכה המקומית וההשקעות במדינות המתפתחות עולים בהתמדה ויוצרות פוטנציאל לגידול בייצור.
בשנים האחרונות אנו עדים לזרימת הון למדינות המתפתחות. משקיעים רבים זיהו את הפוטנציאל בהשקעות במדינות אסיה ואמריקה הלטינית. הריביות הנמוכות עד אפסיות ואיום המשבר שעדיין לא הוסר בכלכלות המפותחות, מהווה טריגר לחיפוש שווקים חדשים להשקעות. זרימת הון למדינות אלה מהווה הזדמנות ואתגר. ההזדמנות ניתנת כאשר זרימת הון פנימה מפחיתה את עלויות גיוס ההון של החברות הפועלות באזורים אלה. עם זאת, המנהיגים וקובעי המדיניות ניצבים בפני אתגר- עליהם לדאוג להמשך התרחבות כלכלית ולהימנע ממצב של התחממות יתר של הכלכלה שתוביל לבועה.
למרות הצמיחה והשינוי המהותי ביכולות הטכנולוגיות של מדינות אלה, שווקי היעד נותרו עדיין השווקים של המדינות המפותחות שיצרכו חלק ניכר מתוצרתם. מתגלעת בעיה כאשר הגידול בייצור אינו תואם לגידול בצריכה של שווקי היעד, הצריכה המקומית והמדינות המפותחות.
הכלכלות של המדינות המתפתחות והמפותחות - תלויות אחת בשנייה. התלות מתבטאת במסחר- יחסי ייצוא-ייבוא והציפייה להשקעות הדדיות. כאשר המשבר הוביל את המדינות המפותחות לצמיחה נמוכה יותר (אם בכלל..) דבר זה השפיע, כמובן, גם על צמיחתן של המדינות המתפתחות. ניתן לראות בתרשים כי ה- GDP של המדינות המתפתחות אכן גדל בקצב מהיר יותר, אך הכיוון (צמיחה או התכווצות של הכלכלה), תמיד נע במגמה דומה. הכלכלות המתפתחות יכולות להמשיך ולתפוס במידה מסוימת את מקומן של המדינות המפותחות ולהוות את הקטר שמניע את הכלכלה העולמית, אך הן לבדן ללא המדינות המפותחות לא יוכלו להמשיך ולצמוח באותן קצבים, במידה וכלכלות המפותחות לא יהוו שווקים עיקריים ביחסים הכלכליים של מדינות אלה.
אינני חושבת שפני הכלכלה מועדות למשבר נוסף הדומה למשבר ב- 2008, אך עם זאת, בשל משבר החוב באירופה והגידול בהיקף החוב של ארה"ב, הצריכה במדינות המפותחות לא תיגדל והדבר ישפיע באופן ישיר על קצב הצמיחה של המדינות המתפתחות. חשוב לזכור שככל שעובר הזמן, השפעת המדינות המפותחות על המתפתחות תלך ותרד, לאור הגידול בביקושים המקומיים.
מאת: מיטל גרשון, מנהלת השקעות בחברת תכלית בית השקעות העוסקת בניהול תיקי השקעות ושותפה בחברת "תכלית תעודות סל"
- 1.יועץ 31/01/2011 23:38הגב לתגובה זותביאו עוד סקירות כאלה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
