מהות היחסים של הכלכלות המתפתחות והמפותחות
המדינות המתפתחות מהוות חלק משמעותי יותר בכלכלה הגלובלית משנת 2000. רוב התחזיות ממשיכות להראות כי המדינות המתפתחות ימשיכו לתפוס ולהגדיל את חלקם בכלכלה העולמית על חשבון הכלכלות המפותחות. הצמיחה המשמעותית ביותר הייתה במדינות יבשת אסיה. על פי הערכות המדינות המתפתחות יהוו למעלה מ- 60% מהצמיחה העולמית בשנים 2011-2012 כפי שהיה בשנים האחרונות.
בזמן שהמדינות המפותחות עדיין מנסות להתאושש מהמשבר, הכלכלות המתעוררות מהוות את הקטר לצמיחה גלובלית. הבסיס לצמיחה, צבירת הון, התקדמות טכנולוגית, גידול בצריכה, מקורות של משאבים טבעיים, דוחפים את הכלכלות המתעוררות קדימה. המשבר הכלכלי יצר הזדמנות לכלכלות רבות למנף ולהעצים את צמיחתן. הירידה בעלויות השינוע ושבירת שרשרת האספקה שהייתה קיימת, אפשרה למדינות נוספות להצטרף לתהליך במקומות בהם הצורך בהון, טכנולוגיה והון אנושי אינם גבוהים. הצריכה המקומית וההשקעות במדינות המתפתחות עולים בהתמדה ויוצרות פוטנציאל לגידול בייצור.
בשנים האחרונות אנו עדים לזרימת הון למדינות המתפתחות. משקיעים רבים זיהו את הפוטנציאל בהשקעות במדינות אסיה ואמריקה הלטינית. הריביות הנמוכות עד אפסיות ואיום המשבר שעדיין לא הוסר בכלכלות המפותחות, מהווה טריגר לחיפוש שווקים חדשים להשקעות. זרימת הון למדינות אלה מהווה הזדמנות ואתגר. ההזדמנות ניתנת כאשר זרימת הון פנימה מפחיתה את עלויות גיוס ההון של החברות הפועלות באזורים אלה. עם זאת, המנהיגים וקובעי המדיניות ניצבים בפני אתגר- עליהם לדאוג להמשך התרחבות כלכלית ולהימנע ממצב של התחממות יתר של הכלכלה שתוביל לבועה.
למרות הצמיחה והשינוי המהותי ביכולות הטכנולוגיות של מדינות אלה, שווקי היעד נותרו עדיין השווקים של המדינות המפותחות שיצרכו חלק ניכר מתוצרתם. מתגלעת בעיה כאשר הגידול בייצור אינו תואם לגידול בצריכה של שווקי היעד, הצריכה המקומית והמדינות המפותחות.
הכלכלות של המדינות המתפתחות והמפותחות - תלויות אחת בשנייה. התלות מתבטאת במסחר- יחסי ייצוא-ייבוא והציפייה להשקעות הדדיות. כאשר המשבר הוביל את המדינות המפותחות לצמיחה נמוכה יותר (אם בכלל..) דבר זה השפיע, כמובן, גם על צמיחתן של המדינות המתפתחות. ניתן לראות בתרשים כי ה- GDP של המדינות המתפתחות אכן גדל בקצב מהיר יותר, אך הכיוון (צמיחה או התכווצות של הכלכלה), תמיד נע במגמה דומה. הכלכלות המתפתחות יכולות להמשיך ולתפוס במידה מסוימת את מקומן של המדינות המפותחות ולהוות את הקטר שמניע את הכלכלה העולמית, אך הן לבדן ללא המדינות המפותחות לא יוכלו להמשיך ולצמוח באותן קצבים, במידה וכלכלות המפותחות לא יהוו שווקים עיקריים ביחסים הכלכליים של מדינות אלה.
אינני חושבת שפני הכלכלה מועדות למשבר נוסף הדומה למשבר ב- 2008, אך עם זאת, בשל משבר החוב באירופה והגידול בהיקף החוב של ארה"ב, הצריכה במדינות המפותחות לא תיגדל והדבר ישפיע באופן ישיר על קצב הצמיחה של המדינות המתפתחות. חשוב לזכור שככל שעובר הזמן, השפעת המדינות המפותחות על המתפתחות תלך ותרד, לאור הגידול בביקושים המקומיים.
מאת: מיטל גרשון, מנהלת השקעות בחברת תכלית בית השקעות העוסקת בניהול תיקי השקעות ושותפה בחברת "תכלית תעודות סל"
- 1.יועץ 31/01/2011 23:38הגב לתגובה זותביאו עוד סקירות כאלה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
