הטיפול בבועת הנדל"ן אולי יצליח אך עלול ליצור בועות אחרות
אין לזלזל בכוונות הטובות של שר האוצר, יובל שטייניץ ושר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס. תוכניתם החדשה לביטול מס השבח ולהעלאת מס הרכישה נשמעת הגיונית למדי: העלאת מס הרכישה לדירות להשקעה תפחית את הכדאיות הכלכלית של השקעה בנדל"ן וביטול מס השבח על מכירת דירות יביא למכירתן.
נשמע פשוט: מצד אחד, הצעד יביא להעלאת היצע הדירות באמצעות ביטול מס השבח ומצד שני, יפחית את הביקושים לדירות באמצעות העלאת מס הרכישה. זו תנועת מספריים המטפלת הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. תוסיפו לתוכנית זו את הצעדים שנקט בנק ישראל בהקשחת תנאי המשכנתא, וצעדים אחרים שננקטו על ידי הממשלה ותקבלו מלחמה אמיתית מצד הרשויות בעליית מחירי הנדל"ן בישראל, עליית מחירים המסכנת את הכלכלה הישראלית בכללותה, כדברי בנק ישראל.
אך המציאות, מה לעשות, מורכבת הרבה יותר מכפי שזה נשמע. נראה שהתוספת למס הרכישה נמוכה מדי בשביל לשנות את הכדאיות הכלכלית עבור המשקיעים בנדל"ן. כמו כן, הירידה בכמות של דירות להשקעה תביא, ככל הנראה, לעלייה בשכר הדירה שכן על פי תוכנית האוצר - יהיו פחות דירות שיופנו למטרה זו ולפיכך יהיו פחות דירות בשוק שיעמדו בשוק לטובת השוכרים.
אך הצביעות של אלה הנגועים בעניין זועקת לשמיים. הם צועקים: "שכר הדירה יעלה, והזוגות הצעירים שאין בידם לרכוש דירה יפגעו כעת מעליית שכר הדירות". רגע. זו בדיוק המטרה. כלומר, המטרה היא לא להעלות את שכר הדירה אלא לאפשר לאותם זוגות צעירים לרכוש דירה במחירים שפויים ולזנוח את השכירות. אם התוצאה היא שמחירי השכירות יעלו, המשמעות היא שהצעד היה אפקטיבי ומחירי הדירות ירדו אז על מה הזעקה?
בכל ההמולה על מחירי הנדל"ן לרגע, כך נדמה, שכחנו מדוע עלו מחירי הדירות. מחירי הנדל"ן עלו בעיקר ובשל הריבית הנמוכה השוררת בישראל. בסביבת ריבית נמוכה המשקיעים מחפשים אלטרנטיבה להשקעה והם מצאו אותה גם בנדל"ן וזו הסיבה שמחירי הנדל"ן עלו. שאף אחד לא ינסה למכור לכם סיפור אחר.
סטנלי פישר, אם רק היה יכול, היה מעלה את הריבית במהירות לרמה גבוהה יותר מהרמה הנוכחית (2%) בדיוק בשל כך. נגיד בנק ישראל לא יכול לעשות זאת בשל סביבת הריבית הנמוכה בעולם ופערי ריביות גבוהים הנגזרים ממנה ביחס לריבית בישראל יביאו להתחזקות נוספת של השקל אשר גם היא מסוכנת לא פחות מבועת הנדל"ן.
אז אם אנחנו מסכימים שעליית מחירי הנדל"ן נובעת, בין היתר ובעיקר, מהריבית הנמוכה, נבין עד מהרה שאם יעשו סיכול ממוקד להשקעה בנדל"ן שהרי המשקיעים יתורו אחרי השקעות אחרות ובועות אחרות עלולות לצוץ במוקדם או במאוחר שכן הריבית נשארה נמוכה. הדבר העיקרי שלמדנו בעשורים האחרונים שבועות כל הזמן משנות את פניהן ובאות בכל מיני צורות וגדלים והבועה האחרונה לא תהיה בהכרח הבועה הבאה.
כך, למשל, ניתן לראות שמדד המעו"ף עלה בכ-14% ומחפש שיאים חדשים בכל יום מסחר וזאת על אף הכלכלה המקרטעת. אולי בבורסה התפתחו כבר מחירים גבוהים מדי? בועה בבורסה יכולה בהחלט להיווצר לאור הקטנת אלטרנטיבות השקעה וסיכויים לבועה כזו גדלים לאור הקטנת הכדאיות בהשקעה בנדל"ן.
אין בדברים אלה בשביל לבטל את הצורך בטיפול בבועת הנדל"ן המתנפחת בישראל אך יש לשים לב לשורש הבעיה: העולם הגלובלי ספג מכה חזקה מאוד במשבר האחרון והתפרעות האשראי של הבנקים במשבר האחרון יצרה חובות שעומדים כרגע לנטל על כתפיהם של המדינות עצמן. המצב הקשה גורר ריביות נמוכות המזמינות בועות חדשות. המציאות, לסיכום העניין, מורכבת ועד שלא יחול שינוי אמיתי בכלכלה העולמית אנחנו ננסה לכסות את הרגליים עם שמיכה שעשויה להתגלות כקצרה מדי.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
