הטיפול בבועת הנדל"ן אולי יצליח אך עלול ליצור בועות אחרות
אין לזלזל בכוונות הטובות של שר האוצר, יובל שטייניץ ושר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס. תוכניתם החדשה לביטול מס השבח ולהעלאת מס הרכישה נשמעת הגיונית למדי: העלאת מס הרכישה לדירות להשקעה תפחית את הכדאיות הכלכלית של השקעה בנדל"ן וביטול מס השבח על מכירת דירות יביא למכירתן.
נשמע פשוט: מצד אחד, הצעד יביא להעלאת היצע הדירות באמצעות ביטול מס השבח ומצד שני, יפחית את הביקושים לדירות באמצעות העלאת מס הרכישה. זו תנועת מספריים המטפלת הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. תוסיפו לתוכנית זו את הצעדים שנקט בנק ישראל בהקשחת תנאי המשכנתא, וצעדים אחרים שננקטו על ידי הממשלה ותקבלו מלחמה אמיתית מצד הרשויות בעליית מחירי הנדל"ן בישראל, עליית מחירים המסכנת את הכלכלה הישראלית בכללותה, כדברי בנק ישראל.
אך המציאות, מה לעשות, מורכבת הרבה יותר מכפי שזה נשמע. נראה שהתוספת למס הרכישה נמוכה מדי בשביל לשנות את הכדאיות הכלכלית עבור המשקיעים בנדל"ן. כמו כן, הירידה בכמות של דירות להשקעה תביא, ככל הנראה, לעלייה בשכר הדירה שכן על פי תוכנית האוצר - יהיו פחות דירות שיופנו למטרה זו ולפיכך יהיו פחות דירות בשוק שיעמדו בשוק לטובת השוכרים.
אך הצביעות של אלה הנגועים בעניין זועקת לשמיים. הם צועקים: "שכר הדירה יעלה, והזוגות הצעירים שאין בידם לרכוש דירה יפגעו כעת מעליית שכר הדירות". רגע. זו בדיוק המטרה. כלומר, המטרה היא לא להעלות את שכר הדירה אלא לאפשר לאותם זוגות צעירים לרכוש דירה במחירים שפויים ולזנוח את השכירות. אם התוצאה היא שמחירי השכירות יעלו, המשמעות היא שהצעד היה אפקטיבי ומחירי הדירות ירדו אז על מה הזעקה?
בכל ההמולה על מחירי הנדל"ן לרגע, כך נדמה, שכחנו מדוע עלו מחירי הדירות. מחירי הנדל"ן עלו בעיקר ובשל הריבית הנמוכה השוררת בישראל. בסביבת ריבית נמוכה המשקיעים מחפשים אלטרנטיבה להשקעה והם מצאו אותה גם בנדל"ן וזו הסיבה שמחירי הנדל"ן עלו. שאף אחד לא ינסה למכור לכם סיפור אחר.
סטנלי פישר, אם רק היה יכול, היה מעלה את הריבית במהירות לרמה גבוהה יותר מהרמה הנוכחית (2%) בדיוק בשל כך. נגיד בנק ישראל לא יכול לעשות זאת בשל סביבת הריבית הנמוכה בעולם ופערי ריביות גבוהים הנגזרים ממנה ביחס לריבית בישראל יביאו להתחזקות נוספת של השקל אשר גם היא מסוכנת לא פחות מבועת הנדל"ן.
אז אם אנחנו מסכימים שעליית מחירי הנדל"ן נובעת, בין היתר ובעיקר, מהריבית הנמוכה, נבין עד מהרה שאם יעשו סיכול ממוקד להשקעה בנדל"ן שהרי המשקיעים יתורו אחרי השקעות אחרות ובועות אחרות עלולות לצוץ במוקדם או במאוחר שכן הריבית נשארה נמוכה. הדבר העיקרי שלמדנו בעשורים האחרונים שבועות כל הזמן משנות את פניהן ובאות בכל מיני צורות וגדלים והבועה האחרונה לא תהיה בהכרח הבועה הבאה.
כך, למשל, ניתן לראות שמדד המעו"ף עלה בכ-14% ומחפש שיאים חדשים בכל יום מסחר וזאת על אף הכלכלה המקרטעת. אולי בבורסה התפתחו כבר מחירים גבוהים מדי? בועה בבורסה יכולה בהחלט להיווצר לאור הקטנת אלטרנטיבות השקעה וסיכויים לבועה כזו גדלים לאור הקטנת הכדאיות בהשקעה בנדל"ן.
אין בדברים אלה בשביל לבטל את הצורך בטיפול בבועת הנדל"ן המתנפחת בישראל אך יש לשים לב לשורש הבעיה: העולם הגלובלי ספג מכה חזקה מאוד במשבר האחרון והתפרעות האשראי של הבנקים במשבר האחרון יצרה חובות שעומדים כרגע לנטל על כתפיהם של המדינות עצמן. המצב הקשה גורר ריביות נמוכות המזמינות בועות חדשות. המציאות, לסיכום העניין, מורכבת ועד שלא יחול שינוי אמיתי בכלכלה העולמית אנחנו ננסה לכסות את הרגליים עם שמיכה שעשויה להתגלות כקצרה מדי.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- מחירי התרופות להרזיה בארה"ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
