הטיפול בבועת הנדל"ן אולי יצליח אך עלול ליצור בועות אחרות

גדי רגב, מנכ"ל פינקסו, מתייחס למתרחש בשוק הנדל"ן והניסיונות של הממשלה ובנק ישראל לנפץ את הבועה
גדי רגב |

אין לזלזל בכוונות הטובות של שר האוצר, יובל שטייניץ ושר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס. תוכניתם החדשה לביטול מס השבח ולהעלאת מס הרכישה נשמעת הגיונית למדי: העלאת מס הרכישה לדירות להשקעה תפחית את הכדאיות הכלכלית של השקעה בנדל"ן וביטול מס השבח על מכירת דירות יביא למכירתן.

נשמע פשוט: מצד אחד, הצעד יביא להעלאת היצע הדירות באמצעות ביטול מס השבח ומצד שני, יפחית את הביקושים לדירות באמצעות העלאת מס הרכישה. זו תנועת מספריים המטפלת הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. תוסיפו לתוכנית זו את הצעדים שנקט בנק ישראל בהקשחת תנאי המשכנתא, וצעדים אחרים שננקטו על ידי הממשלה ותקבלו מלחמה אמיתית מצד הרשויות בעליית מחירי הנדל"ן בישראל, עליית מחירים המסכנת את הכלכלה הישראלית בכללותה, כדברי בנק ישראל.

אך המציאות, מה לעשות, מורכבת הרבה יותר מכפי שזה נשמע. נראה שהתוספת למס הרכישה נמוכה מדי בשביל לשנות את הכדאיות הכלכלית עבור המשקיעים בנדל"ן. כמו כן, הירידה בכמות של דירות להשקעה תביא, ככל הנראה, לעלייה בשכר הדירה שכן על פי תוכנית האוצר - יהיו פחות דירות שיופנו למטרה זו ולפיכך יהיו פחות דירות בשוק שיעמדו בשוק לטובת השוכרים.

אך הצביעות של אלה הנגועים בעניין זועקת לשמיים. הם צועקים: "שכר הדירה יעלה, והזוגות הצעירים שאין בידם לרכוש דירה יפגעו כעת מעליית שכר הדירות". רגע. זו בדיוק המטרה. כלומר, המטרה היא לא להעלות את שכר הדירה אלא לאפשר לאותם זוגות צעירים לרכוש דירה במחירים שפויים ולזנוח את השכירות. אם התוצאה היא שמחירי השכירות יעלו, המשמעות היא שהצעד היה אפקטיבי ומחירי הדירות ירדו אז על מה הזעקה?

בכל ההמולה על מחירי הנדל"ן לרגע, כך נדמה, שכחנו מדוע עלו מחירי הדירות. מחירי הנדל"ן עלו בעיקר ובשל הריבית הנמוכה השוררת בישראל. בסביבת ריבית נמוכה המשקיעים מחפשים אלטרנטיבה להשקעה והם מצאו אותה גם בנדל"ן וזו הסיבה שמחירי הנדל"ן עלו. שאף אחד לא ינסה למכור לכם סיפור אחר.

סטנלי פישר, אם רק היה יכול, היה מעלה את הריבית במהירות לרמה גבוהה יותר מהרמה הנוכחית (2%) בדיוק בשל כך. נגיד בנק ישראל לא יכול לעשות זאת בשל סביבת הריבית הנמוכה בעולם ופערי ריביות גבוהים הנגזרים ממנה ביחס לריבית בישראל יביאו להתחזקות נוספת של השקל אשר גם היא מסוכנת לא פחות מבועת הנדל"ן.

אז אם אנחנו מסכימים שעליית מחירי הנדל"ן נובעת, בין היתר ובעיקר, מהריבית הנמוכה, נבין עד מהרה שאם יעשו סיכול ממוקד להשקעה בנדל"ן שהרי המשקיעים יתורו אחרי השקעות אחרות ובועות אחרות עלולות לצוץ במוקדם או במאוחר שכן הריבית נשארה נמוכה. הדבר העיקרי שלמדנו בעשורים האחרונים שבועות כל הזמן משנות את פניהן ובאות בכל מיני צורות וגדלים והבועה האחרונה לא תהיה בהכרח הבועה הבאה.

כך, למשל, ניתן לראות שמדד המעו"ף עלה בכ-14% ומחפש שיאים חדשים בכל יום מסחר וזאת על אף הכלכלה המקרטעת. אולי בבורסה התפתחו כבר מחירים גבוהים מדי? בועה בבורסה יכולה בהחלט להיווצר לאור הקטנת אלטרנטיבות השקעה וסיכויים לבועה כזו גדלים לאור הקטנת הכדאיות בהשקעה בנדל"ן.

אין בדברים אלה בשביל לבטל את הצורך בטיפול בבועת הנדל"ן המתנפחת בישראל אך יש לשים לב לשורש הבעיה: העולם הגלובלי ספג מכה חזקה מאוד במשבר האחרון והתפרעות האשראי של הבנקים במשבר האחרון יצרה חובות שעומדים כרגע לנטל על כתפיהם של המדינות עצמן. המצב הקשה גורר ריביות נמוכות המזמינות בועות חדשות. המציאות, לסיכום העניין, מורכבת ועד שלא יחול שינוי אמיתי בכלכלה העולמית אנחנו ננסה לכסות את הרגליים עם שמיכה שעשויה להתגלות כקצרה מדי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים

חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות

אדיר בן עמי |

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.


חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.


בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.


78% זכאים

בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.


בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.