העצרת שבסוף שודרה: מסתבר שקמפיין ציבורי-תקשורתי יכול לעבוד

לחץ תקשורתי, הפעלה חכמה של הפייסבוק והרבה רצון טוב, והעצרת לציון 15 שנה לרצח ראש הממשלה, שודרה גם בערוץ ארצי. זאב ינאי מסביר
זאב ינאי |

"לעיתים קל יותר לשנות את גישתם של מיליוני בני אדם, ובלתי אפשרי לשנות את דעתו של אדם אחד", אדוארד ברנייז, אבי תורת יחסי-הציבור.

ביום שני שעבר, בשעה 15:00, פורסם כי ערוצי הטלוויזיה החליטו שלא לשדר את עצרת רבין. ההחלטה נגעה בעצבים החשופים שלנו - אנשי מקצוע צעירים הממוקמים בצמתי הכרעה של החברה הישראלית.

חמש שיחות ורבע שעה לאחר מכן, החלטנו להרים את הדגל. על השידור החי המלא בערוצים המסחריים ויתרנו, ושמנו לנו למטרה להשיב אותו - לשידור הציבורי - ערוץ 1.

אל הדרך יצאנו כשאנו יודעים שאמנם מיליונים זועמים עימנו על ההחלטה לבטל את השידור, אבל זה אדם אחד שיכול לשנות את ההחלטה - יו"ר רשות השידור, ד"ר אמיר גילת.

החלטנו להראות לדוקטור, איש תקשורת ותיק ומוכשר ששם לו למטרה לשקם את הרשות, שיש עניין ציבורי נרחב בשידור עצרת הזיכרון לרבין. המסר העיקרי שלנו אליו היה שיש קשר ישיר והדוק בין משימתו לשקם את רשות השידור ואמירתו המרכזית שיש להשיב את השידור הציבורי לציבור לבין שידור עצרת הזיכרון לרבין.

בבליץ-קמפיין שיצרנו השתמשנו ב-3 מעגלי פעולה שאפשר להגדירם כ'תעמולה 2.0': קשרי ממשל, רשתות חברתיות ותקשורת המונים. כך הפעלנו במקביל את אנשי המערכת הפוליטית שיסייעו לנו בקידום המטרה; כתבנו מכתב פתוח לגילת שהועלה בקבוצה שנפתחה בפייסבוק לצורך הקמפיין, זוכרים את רבין: משדרים את העצרת ; ולבסוף ייחצנו את המכתב ואת פעילות קבוצת הפייסבוק.

אחד הדברים המיוחדים בקמפיין הפייסבוק הוא שבניגוד לתורת ההפעלה הרווחת של רשתות חברתיות, לא ניסינו לייצר מסות גדולות של חברים. במקום זאת יצרנו קבוצה מצומצמת שהגיעה בשיאה לכ-150 חברים. הייחוד שהוא היתרון הגדול של הקבוצה הוא בשמות של החברים בה: עיתונאים כמו ג'ודי שלום-ניר-מוזס ויובל אברמוביץ', ידוענים כמו עידו תדמור, יועצי שרים, עוזרים פרלמנטרים, מזכ"ל מפלגת "העבודה" חיליק בר, יו"ר המשמרת הצעירה של "העבודה" מיכל בירן ועוד רבים. שמות אלו שימשו חתימות איכותיות על המכתב הפתוח, במקום הנוהג של צבירת מסות. חברי הקבוצה הופעלו על-ידינו וייצרו שיח ציבורי ברשת, טוקבקים, פעילות תקשורתית או פניות אל גורמי ממשל ורשות השידור בבקשה לשנות את רוע הגזירה.

בבוקר יום שלישי, כשראינו את כמות החברים האיכותיים בקבוצה, החלטנו שהגיע הזמן לחשוף את הפעילות לציבור. זאת עשינו באמצעות כתבה ב-ynet, שפתחה את השטף התקשורתי של היום. הארץ ומעריב הצטרפו עד מהרה והרשת געשה ומלאה באייטמים זועמים, טוקבקים מתנגחים וסטטוסים בוערים. כולם דרשו להשיב את שידור עצרת הזיכרון שהפכה לסמל בפני עצמה.

בשעה 19:00 קיבלתי טלפון מחני יודל, כתבת מעריב, שביקשה מאיתנו תגובה לכך שגילת השתכנע שהדבר הנכון הוא להורות לערוץ הראשון לשדר את עצרת הזיכרון. הצלחנו.

הסיבה שהמאבק לשידור עצרת הזיכרון לרבין הצליח הוא רצונם של צעירים אידיאליסטים ובהם ניר הירשמן ודנה אורן-ינאי (גילוי נאות אשתי) לשנות מציאות קיימת ומוכנותם לפעול למען המטרה באופן אקטיבי. הצעירים הללו, שנושאים משרות בכירות בציבוריות הישראלית, מסורים לעיקרון "והיגדת לבנך" על מנת שרצח שכזה לא יישכח ולא יחזור. כך הם פועלים רבות בשקט מאחורי הקלעים למען אמונתם.

הבליץ-קמפיין "זוכרים את רבין משדרים את העצרת" הוא דוגמא למאבק ציבורי מוצלח. הדבר החשוב בניתוח המקרה הזה הוא שאקטיביזם לא מתמצה ברשתות חברתיות. הפייסבוק הוא כלי מצויין להבעת עמדה, כולנו יודעים. אבל כשאנו רוצים לתקן עולם, צריך לצאת אליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

מס הכנסה
צילום: FREEPIK

הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס

שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק

מנדי הניג |

רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.

במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.

מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?

ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה. בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.

מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.

נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.