ניתוח טכני: השבוע שהיה בשוק המט"ח

דולר שקל - שבוע מקוצר לצמד

התחזקות השקל לא זכתה להתייחסות מיוחדת מצידו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. אחרי השבירה של רמת התמיכה 3.75 שקל לדולר, הצמד מתקרב למחסום הפסיכולוגי הבא -3.70.

יתכן שברמה זו בנק ישראל בכל זאת יחליט לתמוך בשטר הירוק. מבחינה פונדמנטלית חשוב לציין שהשבוע מסתיים ביום רביעי - ערב חג סוכות. ביום שני תפרסם הלמ"ס את נתון הייצור התעשייתי לחודש יולי ואת המדד המשולב המהווה ברומטר למצב הצמיחה במשק. ביום שלישי יתפרסם נתוני המכירות ברשתות השיווק לחודש אוגוסט ושיעור האבטלה לחודש יולי.

גרף יומי

- יתכן כי הצמד נע בתוך תעלת מסחר יורדת. הכללים למסחר בתוך תעלה ברורים - סוחרים אך ורק עם כיוון התעלה, כלומר במקרה זה - שורט .

- שבירת התמיכה באזור 3.75 מחזקת את התרחיש הדובי להמשך השורט עד לאזור גבול התחתון של התעלה בנק 3.67 שקל לדולר. סביב רמה זו צפוי תיקון עד לגבול העליון של התעלה .

רמות משמעותיות:

התנגדות 2 : 3.80

התנגדות 1 : 3.75

ספוט : 3.7150

תמיכה 1 : 3.70

תמיכה 2 : 3.67 - גבול תחתון של תעלה יורדת

אסטרטגיה לשבוע זה: שורט. המשך שורט . לקיחת רווח שני באזור 3.7050. יעד אחרון הינו - גבול תחתון של תעלת מסחר.

אירו דולר

הדיווחים מאירלנד הכבידו על האירו ביום שישי האחרון והובילו למהלך ירידות של כ-100 פיפס מול השטר הירוק. הלחץ על השטר האירופי עשוי לצבור תאוצה לקראת יום חמישי הקרוב שבו אמורים להתפרסם נתוני מנהלי הרכש במגזרים השונים וסקר האקלים העסקי בגרמניה.

גרף יומי

- הצמד בחן את קו המגמה העולה שנשבר בעבר, אך לא הצליח לפרוץ אותו בשלב זה.

- יתכן שנראה מהלך של מימושים קצר עד אזור 1.2915, אך השליטה עדיין בידיהם של השוורים.

- פריצה וסגירה מעל קו המגמה יזניקו את הצמד עד לרמת השיא, באזור 1.33 דולר לאירו.

- כל עוד הצמד נסחר מעל 1.29, לא מומלץ לחפש מכירות בצמד.

- ה-MACD תומך בהמשך הלונג.

רמות משמעותיות:

התנגדות 2 : 1.3260

התנגדות 1 : 1.3120

ספוט: 1.3048

תמיכה 1: 1.2915

תמיכה 2: 1.2730

אסטרטגיה לשבוע זה: המשך לונג וקידום סטופ לכניסה. החזקת פוזיציות לונג וחיפוש אחרי פוזיציות חדשות במקרה של בחינה מחודשת של רמת התמיכה 1.2915. סגירה מתחת לרמה זו תבטל את התרחיש השוורי. יעדי לונג נוספים: 1.3260, 1.3320.

פאונד דולר - שני תרחישים אפשריים עם יתרון לשוורים

גרף יומי

- הצמד הגיע ליעד עומק הדשדוש בין 1.5320 - 1.5520 וקבע שיא באזור 1.5727 המהווה רמת פיבו 61.8% ממהלך הירידות האחרון .

- סוחרים המחפשים שורט בצמד בטח כבר פתחו פוזיציות שורט על סמך העצירה באזור פיבו ובאזור ההתנגדות 1.5720.

- סוחרים הנמצאים בעסקאות לונג מימשו חלק מהרווחים באזור 1.57 דבר אשר נתן יתרון קל לדובים.

- בפתיחת שבוע המסחר כדאי לראות האם הצמד יצליח לסגור מעל ההתנגדות 1.5720, דבר אשר עשוי להחזיר את השליטה לידיהם של השוורים.

- ה-MACD תומך בהמשך העליות בצמד.

- התרחיש הדובי: יתכן כי נבנה שיא יותר נמוך מהקודם באזור 61.8% פיבו. נוכל לדעת זאת בוודאות במידה והשפל האחרון באזור 1.53 ישבר.

רמות משמעותיות:

התנגדות 2 : 1.58

התנגדות 1 : 1.5720

ספוט : 1.5630

תמיכה 1 : 1.5530

תמיכה 2 : 1.53

אסטרטגיה לשבוע זה - המשך לונג וקידום סטופ לכניסה. החזקת פוזיציות לונג וחיפוש אחרי פוזיציות חדשות במקרה של בחינה מחודשת של רמת התמיכה 1.5530. סגירה מתחת לרמה זו תבטל את התרחיש השוורי. יעדי לונג נוספים : 1.58 , 1.60.

דולר ין - האם הבנק המרכזי יצליח לבלום את התחזקות המטבע ?

גרף שבועי

- הבנק המרכזי של יפן סימן את רמת 83 ין לדולר כקו אדום. גם אם הצמד ירד שוב לרמה זו, צפויה התערבות נוספת של הבנק המרכזי של יפן.

- תבנית מסוג "כוכב בוקר" נוצרה, וכמו כן הכלים תומכי ההחלטה בהחלט מאותתים לונג .

- ניתן לראות שהצמד הגיע לגבול התחתון של היתד . פריצה וסגירה מעל 87 ין לדולר עשויה להוביל להמשך מהלך העליות עד אזור גבול העליון של היתד באזור 92.

רמות משמעותיות

התנגדות 2 : 92

התנגדות 1 :87

ספוט : 85.84

תמיכה 1 : 84.80

תמיכה 2 : 82.87 - תחתית אחרונה

אסטרטגיה לשבוע זה - לונג בעירבון מוגבל . כל עוד הסנטימנט החיובי בשווקים ימשך, הלונג עשוי להימשך כמעט באין מפריע . חזרתו של הסנטימנט השלילי עשוי להעמיד במבחן את הבנק המרכזי של יפן.

אני שוקל למקם הוראה עתידית מעל 86. יעד ראשון 87. סטופ גדול, לכן ההתלבטות גדולה. במידה ובכל זאת אחליט על כניסה, המינוף יהיה נמוך מהרגיל .

*** ניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של מטבע ו/או הסחורות המתוארים בדוח. הניתוח מתפרסם על מידע אשר פורסם לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שפורסם על ידי החברה נשואת דוח זה, ואשר כלל פורקס מניחה שהינו מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. יש לציין כי המסחר במטבע חוץ כרוך בסיכון רב ואינו מתאים לכל אדם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.26%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.