נתוני הנדל"ן בארה"ב עשויים להחזיר את השליטה לדובים
השבוע שחלף - סיכום קצר
התערבות הבנק המרכזי של יפן במסחר הובילה לעליות שערים נאות בשווקים, בעיקר במדדים המובילים באסיה, הבולט ביניהם היה מדד הניקיי אשר הצליח לחצות את הרמה המשמעותית של 9500 נקודות.
התערבותו של הבנק בשוק המט"ח הראשונה מאז 2004, באה על רקע התחזקותו הבלתי פוסקת של הין אשר פגע אנושות בחברות היצואניות ביפן. הבנק החליט להתערב כאשר הין קבע שיא של 82.88 ין לדולר, רמה הגבוהה ביותר ב-15 שנים האחרונות.
המדדים המובילים בארה"ב הצליחו לסגור שבוע חיובי בזכות נתוני מאקרו חיוביים שהתפרסמו במהלך השבוע. הנתון האחרון שהתפרסם בשבוע שעבר, סקר אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הצביע על ירידה נוספת באמון הצרכנים ורשם קריאה נמוכה מהצפוי של 66.6 נקודות לעומת קריאה הקודמת של 68.9 נקודות.
הנתון המאכזב העיב על השווקים הפיננסים בפתיחת יום המסחר האחרון של השבוע, אך בסופו של יום המדדים בוול סטריט הצליחו לסגור בטריטוריה החיובית.
המדדים באירופה סגרו בירידות שערים על רקע הדיווחים בעיתונאות האירית על כך שממשלת אירלנד תיאלץ לבקש סיוע מקרן המטבע הבינ"ל והאיחוד האירופי.
בעקבות הדיווחים ננעלה בורסת דבלין ביום שישי בירידה של 1.6%. מגמה שלילית נרשמה גם במגזר הבנקאי באירופה כולה בהובלת מניות הבנקים של אירלנד.
אלייד אייריש בנקס נפל ב-11%, בנק אוף איירלנד ירד ב-7%. הדיווח התבסס על דוח של ברקליס קפיטל בו מזהירים כי במידה ויהיו הפסדים לא צפויים במגזר הבנקאי, או הרעה בתנאים הכלכליים באירלנד הממשל האירי יאלץ לבקש סיוע חיצוני.
אירלנד הינה בעלת הגרעון הגדול ביותר באיחוד האירופי, לכן מופעל לחץ כבד על אירלנד ושר האוצר שלה, לצמצם את הגירעון התקציבי אשר עלול להסתכם בסוף השנה בכ-25% מהתמ"ג, בשל תוכניות חילוץ הבנקים במדינה.
סקר הסנטימנט הכלכלי של מכון ZEW תרם את חלקו לחולשה באירופה. הנתון רשם קריאה של 4.3- נקודות בגרמניה, הרמה הנמוכה ביותר ב-19 חודשים האחרונים משבר החוב הרבעוני בגוש האירו והאטה הכלכלית בעולם עלולים לסכן את צמיחתה של הכלכלה הגדולה בגוש האירו .
שוק מט"ח וסחורות - כללי
השבוע ללא ספק היה אחד השבועות המעניינים ביותר של השנה. הסיפור המרכזי היה התערבות הבנק המרכזי של יפן אשר הובילה להחלשות הין בכל החזיתות.
הפרנק השוויצרי חצה את רמת השקילות לראשונה מאז נובמבר 09 . הדולר האוסטרלי פרץ רמת התנגדות משמעותית וקבע שיא חדש ב-0.9470 - הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2008. האירו והפאונד פרצו רמות משמעותיות אך נסחרו בכבדות יחסית ברקע לחוסר הוודאות השוררת באירופה כולה.
החלשות האירו צברה תאוצה עם פרסום הדיווחים מאירלנד. סיפור מרכזי נוסף השבוע היה התחזקותו של הזהב והכסף שקבעו שיאים מרשימים. הזהב קבע שיא כל הזמנים ב-1282 דולר לאונקיה, הכסף נסחר בשיא של 30 שנה ונסחר סביב 20.80 דולר לאונקיה.
השבוע במרכז
החלטת הריבית בארה"ב - הפד ריזרב צפוי להותיר את שיעור הריבית על כנה ברמה שבין 0%-0.25% ולחזור על הנאום הקבוע שבו נאמר כי "שיעור האבטלה הגבוהה והאינפלציה הנמוכה מבטיחים שיעורי ריבית נמוכים לתקופה ממושכת".
בפגישה הקודמת, הפד ריזרב הרחיב את המדיניות המוניטארית וחידש את מדיניות רכישות האג"ח. הפעם ברננקי וחבריו לא צפויים לבצע שינויים.
מכירות הבתים בארה"ב - השאלה הגדולה שנשאלת היא : האם שוק המגורים ימשיך להתדרדר?, לפי החדשות האחרונות שהתפרסמו בשבוע שעבר, יתכן כי שוק המגורים טרם מצא תחתית והמחירים צפויים להמשיך לרדת בעוד 10% לפחות.
על פי סקר שערכה סוכנות הידיעות "רויטרס ", כ- 26% ממוכרי הבתים בארה"ב הורידו את מחיר הנכס אותו הם מבקשים למכור בחודש אוגוסט במטרה למשוך קונים פוטנציאלים. מהסקר עולה כי מספר עיקולי הבתים בארה"ב הגיע לשיא מאז פרוץ משבר הסאב פריים. זה החודש ה-9 ברציפות שבו נרשמה עלייה במספר עיקולי הבתים.
למרות הנתונים הפסימיים שהציג הסקר, צפוי שיפור מסוים בשוק הנדל"ן על רקע חידוש תוכניות ההטבות של ממשל אובמה לרוכשי דירה ראשונה בחייהם.
אנליסטים מעריכים כי המכירות של הבתים החדשים הסתכמו ב-293 אלף יחידות, לעומת 276 אלף יחידות שנרשמו בחודש קודם. מכירות הבתים יד שנייה צפויות להסתכם ב-411 אלף לעומת 383 אלף יחידות שנרשמו בחודש הקודם.
מדד מנהלי הרכש וסקר האקלים העסקי בגרמניה: האירו צפוי להיות תחת לחץ גם השבוע על רקע פרסום שלל נתוני מקרו משמעותיים. מדד מנהלי הרכש המתפרסם ביום חמישי, צפוי לרשום קריאה מעל 50 נקודות, דבר המצביע על התרחבות במגזרים השונים, נתון מאכזב עשוי להכביד על האירו.
סקר האקלים העסקי בגרמניה צפוי להמשיך להעיד על האטה מסוימת בעסקים של הכלכלה הגדולה באירופה. על פי הערכות המוקדמות, הנתון צפוי לרשום קריאה של 106.3 נקודות לעומת 106.7 נקודות שנרשמו בחודש קודם.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
