נתוני הנדל"ן בארה"ב עשויים להחזיר את השליטה לדובים

השבוע במרכז: התערבות הבנק המרכזי של יפן במסחר ועליות השערים, המדדים המובילים בארה"ב, ומדד המחירים לצרכן

השבוע שחלף - סיכום קצר

התערבות הבנק המרכזי של יפן במסחר הובילה לעליות שערים נאות בשווקים, בעיקר במדדים המובילים באסיה, הבולט ביניהם היה מדד הניקיי אשר הצליח לחצות את הרמה המשמעותית של 9500 נקודות.

התערבותו של הבנק בשוק המט"ח הראשונה מאז 2004, באה על רקע התחזקותו הבלתי פוסקת של הין אשר פגע אנושות בחברות היצואניות ביפן. הבנק החליט להתערב כאשר הין קבע שיא של 82.88 ין לדולר, רמה הגבוהה ביותר ב-15 שנים האחרונות.

המדדים המובילים בארה"ב הצליחו לסגור שבוע חיובי בזכות נתוני מאקרו חיוביים שהתפרסמו במהלך השבוע. הנתון האחרון שהתפרסם בשבוע שעבר, סקר אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הצביע על ירידה נוספת באמון הצרכנים ורשם קריאה נמוכה מהצפוי של 66.6 נקודות לעומת קריאה הקודמת של 68.9 נקודות.

הנתון המאכזב העיב על השווקים הפיננסים בפתיחת יום המסחר האחרון של השבוע, אך בסופו של יום המדדים בוול סטריט הצליחו לסגור בטריטוריה החיובית.

המדדים באירופה סגרו בירידות שערים על רקע הדיווחים בעיתונאות האירית על כך שממשלת אירלנד תיאלץ לבקש סיוע מקרן המטבע הבינ"ל והאיחוד האירופי.

בעקבות הדיווחים ננעלה בורסת דבלין ביום שישי בירידה של 1.6%. מגמה שלילית נרשמה גם במגזר הבנקאי באירופה כולה בהובלת מניות הבנקים של אירלנד.

אלייד אייריש בנקס נפל ב-11%, בנק אוף איירלנד ירד ב-7%. הדיווח התבסס על דוח של ברקליס קפיטל בו מזהירים כי במידה ויהיו הפסדים לא צפויים במגזר הבנקאי, או הרעה בתנאים הכלכליים באירלנד הממשל האירי יאלץ לבקש סיוע חיצוני.

אירלנד הינה בעלת הגרעון הגדול ביותר באיחוד האירופי, לכן מופעל לחץ כבד על אירלנד ושר האוצר שלה, לצמצם את הגירעון התקציבי אשר עלול להסתכם בסוף השנה בכ-25% מהתמ"ג, בשל תוכניות חילוץ הבנקים במדינה.

סקר הסנטימנט הכלכלי של מכון ZEW תרם את חלקו לחולשה באירופה. הנתון רשם קריאה של 4.3- נקודות בגרמניה, הרמה הנמוכה ביותר ב-19 חודשים האחרונים משבר החוב הרבעוני בגוש האירו והאטה הכלכלית בעולם עלולים לסכן את צמיחתה של הכלכלה הגדולה בגוש האירו .

שוק מט"ח וסחורות - כללי

השבוע ללא ספק היה אחד השבועות המעניינים ביותר של השנה. הסיפור המרכזי היה התערבות הבנק המרכזי של יפן אשר הובילה להחלשות הין בכל החזיתות.

הפרנק השוויצרי חצה את רמת השקילות לראשונה מאז נובמבר 09 . הדולר האוסטרלי פרץ רמת התנגדות משמעותית וקבע שיא חדש ב-0.9470 - הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2008. האירו והפאונד פרצו רמות משמעותיות אך נסחרו בכבדות יחסית ברקע לחוסר הוודאות השוררת באירופה כולה.

החלשות האירו צברה תאוצה עם פרסום הדיווחים מאירלנד. סיפור מרכזי נוסף השבוע היה התחזקותו של הזהב והכסף שקבעו שיאים מרשימים. הזהב קבע שיא כל הזמנים ב-1282 דולר לאונקיה, הכסף נסחר בשיא של 30 שנה ונסחר סביב 20.80 דולר לאונקיה.

השבוע במרכז

החלטת הריבית בארה"ב - הפד ריזרב צפוי להותיר את שיעור הריבית על כנה ברמה שבין 0%-0.25% ולחזור על הנאום הקבוע שבו נאמר כי "שיעור האבטלה הגבוהה והאינפלציה הנמוכה מבטיחים שיעורי ריבית נמוכים לתקופה ממושכת".

בפגישה הקודמת, הפד ריזרב הרחיב את המדיניות המוניטארית וחידש את מדיניות רכישות האג"ח. הפעם ברננקי וחבריו לא צפויים לבצע שינויים.

מכירות הבתים בארה"ב - השאלה הגדולה שנשאלת היא : האם שוק המגורים ימשיך להתדרדר?, לפי החדשות האחרונות שהתפרסמו בשבוע שעבר, יתכן כי שוק המגורים טרם מצא תחתית והמחירים צפויים להמשיך לרדת בעוד 10% לפחות.

על פי סקר שערכה סוכנות הידיעות "רויטרס ", כ- 26% ממוכרי הבתים בארה"ב הורידו את מחיר הנכס אותו הם מבקשים למכור בחודש אוגוסט במטרה למשוך קונים פוטנציאלים. מהסקר עולה כי מספר עיקולי הבתים בארה"ב הגיע לשיא מאז פרוץ משבר הסאב פריים. זה החודש ה-9 ברציפות שבו נרשמה עלייה במספר עיקולי הבתים.

למרות הנתונים הפסימיים שהציג הסקר, צפוי שיפור מסוים בשוק הנדל"ן על רקע חידוש תוכניות ההטבות של ממשל אובמה לרוכשי דירה ראשונה בחייהם.

אנליסטים מעריכים כי המכירות של הבתים החדשים הסתכמו ב-293 אלף יחידות, לעומת 276 אלף יחידות שנרשמו בחודש קודם. מכירות הבתים יד שנייה צפויות להסתכם ב-411 אלף לעומת 383 אלף יחידות שנרשמו בחודש הקודם.

מדד מנהלי הרכש וסקר האקלים העסקי בגרמניה: האירו צפוי להיות תחת לחץ גם השבוע על רקע פרסום שלל נתוני מקרו משמעותיים. מדד מנהלי הרכש המתפרסם ביום חמישי, צפוי לרשום קריאה מעל 50 נקודות, דבר המצביע על התרחבות במגזרים השונים, נתון מאכזב עשוי להכביד על האירו.

סקר האקלים העסקי בגרמניה צפוי להמשיך להעיד על האטה מסוימת בעסקים של הכלכלה הגדולה באירופה. על פי הערכות המוקדמות, הנתון צפוי לרשום קריאה של 106.3 נקודות לעומת 106.7 נקודות שנרשמו בחודש קודם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.