ספירלת הצריכה והאבטלה
ההוצאה הצרכנית היא זו המהווה את מנוע הצמיחה של הכלכלה האמריקאית בעשורים האחרונים. ההתאוששות הצפויה ויצירת מקומות העבודה שמתלווה בדרך כלל ביציאה ממיתון, כנראה לא תעבור ללא מהמורות בדרכים עקלקלות.
ההוצאה הצרכנית, המהווה כ- 70% מהפעילות הכלכלית, עורערה עד כדי כך שנראה כי יעבור זמן רב בטרם תתאושש. גם אז, הצמיחה סביר שתהייה איטית ותקשה על יצירת מקומות עבודה חדשים. החשש הוא כי העוצמה של המשבר הייתה כה גדולה ותוצאותיו היו כה הרות אסון, שאופן היציאה מהמשבר יהיה שונה וידרשו פרמטרים נוספים מלבד התאוששות הצריכה הפרטית, בטרם נצא לדרך חדשה. כל הסקטורים העיקריים שהובילו בעבר את היציאה מהמיתון כגון: דיור, רכישת מוצרי בר- קיימא ויצוא, לא צפויים להיות אלו שיובילו את הדרך הפעם.
לאחר המיתון בשנת 1991, ההתאוששות ברמת האבטלה נמשכה כעשור עד לפרוץ המיתון בשנת 2001 ומספר מקומות העבודה שנוספו למשק היה גבוה ביותר. בשנים אלו נוצרו 22.7 מילון מקומות עבודה חדשים. לשם השוואה, לאחר היציאה מהמיתון ב-2001 ועד שנת 2007 נוצרו 5.6 מילון מקומות עבודה חדשים בלבד. כיום, בתום הרבעון השני, המשק האמריקאי איבד 6.5 מיליון משרות. רמת האבטלה בספטמבר הסתכמה ב- 9.8%, הרמה הגבוהה ביותר בעשור האחרון.
ההנחה הינה שבניגוד ליציאה מהמיתונים הקודמים, בהם הצרכנים הובילו את התאוששותה של הכלכלה, הפעם הצרכנים "יפגרו מאחור" בשל רמת האבטלה הגבוהה, מצב שוק הדיור ורמת החוב הגבוהה שלהם. כל עוד רמת השכר בסקטור הפרטי יורדת, ישנו קושי ברור להניע את הכלכלה לעבר צמיחה חזקה. מדד אמון הצרכנים ורמת ההכנסה הפנויה הינם קריטיים ליצירת ביקושים, שהינם תנאי מקדים לחברות על מנת להגדיל את התפוקה, שבסופו של דבר תיצור ביקוש לעובדים חדשים.
מעבר לקיטון בהוצאה הצרכנית, גם החברות והארגונים הגדולים פועלים על מנת להקטין את ההוצאות. ההוצאות הקפיטליות של החברות מדרדרות בחדות וכשהממשלה נאבקת בגרעון הולך ותופח, הדבר מוביל לקיצוצים בהיקף העבודה ובהיקף מיקור החוץ לסקטור הפרטי, במטרה לחסוך בהוצאות השכר. סביר להניח, כי לא נראה קצב מהיר של עליה בביקושים, כאשר הסקטור הפרטי מתקשה לקבל אשראי וזאת בניגוד להתאוששויות במשברים קודמים, כשהריבית הנמוכה גרמה דווקא להגדלת רמות המינוף.
רמה כזו של ביקושים אינה מבשרת טובות לגידול במשרות חדשות במשק, בעיקר בקרב העסקים הקטנים. ההערכות הן, כי החברות לא ימהרו לשכור עובדים חדשים גם אם יתעורר הצורך לכך, אלא יעשו כן בקצב איטי יותר מהקצב בו שכרו עובדים בעבר, בשל אי הודאות לגבי עוצמתה ומהימנותה של ההתאוששות.
אפילו לאחר שה'פד' הודיע כי המיתון הסתיים, הוא צופה כי האבטלה תגיע לכ- 10% עד סוף השנה ושהכלכלה עלולה לא לשוב לאיתנה במשך תקופה של חמש שנים.
בזמן שצמיחה ויצירת מקומות עבודה בד"כ שלובים זה בזה, יתכן כי קשר זה ניתק כפי שבא לידי ביטוי בשני המיתונים האחרונים, כשחברות הצליחו להתייעל ביציאה ממשבר ולכן דחו את הגדלת מצבת כ"א שלהן לשלב מאוחר יותר.
הממשל עושה כל שביכולתו להגדלת הצריכה גם אם באופן זמני. זוהי מטרתה הראשונית של היוזמה "Cash-for-Clunkers", על מנת להגדיל את מכירת המכוניות תוך תמיכה בסקטור הרכב. בשל המשבר נראה כי הצרכן האמריקאי החל להיות מחושב יותר בהוצאותיו ואולי אף מגדיל את שיעור החיסכון או לפחות מקטין את היקף ההלוואות שהוא לוקח.
החולשה המתמשכת בשוק העבודה הינה נקודת התורפה של צמיחה בריאה של המשק. שיעור האבטלה בדרך כלל מפגר אחרי סיום המיתון, לעיתים במשך תקופה ארוכה. אולם, הפעם הנעלם הגדול הוא הגורם שיוביל להתאוששות הצמיחה במשק. כפי שכבר צוין, בד"כ הביקושים הם המובילים את הצמיחה. רמת האבטלה כיום כה גבוהה וקיים קושי ממשי בהשגת אשראי למרות הריבית האפסית השוררת במשק, כך שאין גורם שיגדיל את הביקושים והצריכה. כאשר אין ביקושים החברות ממשיכות לפטר עובדים ובודאי לא שוכרות עובדים חדשים, כך שכח הקניה לא צפוי לגדול. כל עוד שהספירלה תתקיים, לפיה אבטלה מקטינה את הביקושים והעדר ביקושים מגדילים את האבטלה, היציאה מהמיתון תהייה קשה וארוכה, אלא אם יהיה כח חיצוני כלשהו שיוכל להשפיע לחיוב על אחד מהאלמנטים הנ"ל.
מיטל גרשון, מנהלת השקעות בחברת תכלית בית השקעות העוסקת בניהול תיקי השקעות ושותפה בחברת "תכלית תעודות סל"
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
ארדואן טורקיה (X)טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה
הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?
החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל, ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים.
מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.
העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".
ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- היום לפני...פיחות המטבע החד שיצר גלי הדף בכל העולם ומה קרה היום לפני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הידרדרות מתמשכת
ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל. "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"
