שרי אריסון: לפני שנתיים קיבלה מסר על המשבר, "שאנשים יתחילו להשתגע"

"אני הרבה שנים מקבלת מסרים", סיפרה בעלת השליטה בבנק הפועלים בראיון לערוץ 2 הערב. לדבריה, "אנחנו לקראת הגאולה". על פרשת דנקנר: "לא ראיתי הצדקה במה שעושים לו"

בראיון לערוץ 2 היום אמרה האישה העשירה בישראל כי היא מרגישה כי לא מכירים אותה, כי לדעתה אין הצדקה לדרישותיו של הנגיד פישר, דיברה על גירושיה מעופר גלזר, אך מלבד זאת הוסיפה ואמרה כי היא מקבלת מסרים מלמעלה וכי היא ידעה על בואו של המשבר הכלכלי.

"אנחנו כנראה בחושך, אבל אחרי זה בה האור"

"אני הרבה מאוד שנים מקבלת מסרים, תקרא לזה תקשורים", הסבירה בעלת השליטה בבנק ישראל במהלך הראיון. "אני רואה דברים, הרבה דברים לפני שזה קורה". אריסון הבהירה כי קיבלה מטרה זו לא לשם עשיית כסף, כי אם בשביל "להביא את העולם למקום אחר". "יש לי חזון מאוד גדול של הבטחת הקיום האנושי ואני חושבת שאני יכולה להביא ערך מוסף לעולם", הוסיפה.

לדבריה, את המסרים היא מקבלת בצורה של תמונות או מילים. אריסון טוענת כי את המסר לגבי המשבר הכלכלי היא קיבלה כבר לפני שנתיים, לפיו "אנשים יתחילו להשתגע... יותר ויותר אנשים משתגעים, שזה מדהים".

"אני חושבת שאנחנו לקראת הגאולה", הוסיפה אריסון, והדגישה כי יתכן והמשבר קרוב לסיומו. "אנחנו כנראה בחושך, אבל אחרי זה בא האור".

העילה לקיום הראיון הייתה הוצאה של ספר פרי עטה של אריסון, בשם "לידה". כשנשאלה מדוע החליטה להוציא ספר ענתה כי "אני חושבת שפשוט הרגשתי שהגיע הזמן שאני אוציא את הקול שלי, מי שאני באמת".

"דני היה יו"ר מעולה"

"אני חושבת שדני היה יו"ר מעולה", אמרה אריסון בעניין העימות עם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, על . "לא ראיתי הצדקה במה שעושים לו... אני לא מאמינה שאפשר לתלות בן אדם בכיכר העיר בלי משפט ובלי סיבות שאני יכולה להבין למה".

על החלטתה , אמרה אריסון כי המתינה כשכולם השמיעו את קולם בתקשורת, עד שהחליטה ש"עד כאן, יש לי מה להגיד ואני יוצאת ואומרת את זה".

"נעשה לו עוול"

בעניין אישי יותר, דיברה אריסון על כעל סיומה של תקופה חשובה עבורה. "הייתה לי תקופה מאוד חשובה עם עופר, אבל הגענו לסגירת המעגל... קיבלתי מה שהייתי צריכה לקבל, והוא כנראה קיבל את מה שהוא היה צריך לקבל, ואנחנו שנינו צריכים לעבור הלאה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה לוי 07/03/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
    אוהבים אותך
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.