האם ארה"ב בדרך לאבד את דירוג ה-AAA שלה?

מיטל גרשון, מנהלת השקעות בכירה ב"תכלית בית השקעות", מסתכל על התמונה הכלכלית שעולה מהסתכלות על שוק ה-CDS
מיטל גרשון |

לאחר הורדת הדירוג לחוב החיצוני של אירלנד (שלפני המשבר דורגה AAA) וכניסתה של בריטניה לרשימת מעקב של סוכנות הדירוג הבינ"ל S&P, נשמעו 'קולות' לגבי יכולתה של ארה"ב לפרוע חובותיה והיו שהעריכו כי יתכן כי תאבד את דירוג ה- AAA המקסימלי שלה.

חשוב להדגיש שהמצב הפיננסי של מדינות מערב אירופה מסוכן יותר מאשר זה של ארה"ב. זאת, מאחר והבנקים המערב אירופאים, הלוו סכומים משמעותיים לבנקים במזרח אירופה, אשר מימנו את פריחת הנדל"ן והעלייה באיכות החיים של תושבי המדינות הלוות. החשש הוא, שבמידה והבנקים במזרח אירופה לא יוכלו להחזיר הלוואות אלו לבנקים של מדינות מערב אירופה, הדבר עלול להשפיע על יציבותן של האחרונות, מאחר ובחלק מהמדינות (כמו שוויץ, בלגיה ובריטניה) נכסי הבנקים גדולים מהתמ"ג של המדינה עצמה.

בעוד ארה"ב יכולה להלאים בנק אמריקאי ללא בעיה, באירופה הסוגיה סבוכה יותר, מאחר וישנם בנקים בסדר גודל כזה, שהמדינה תתקשה להלאימם לחלוטין. נדגיש, כי הבנקים במערב אירופה היו אגרסיביים ביותר במתן הלוואות, יתר על כן, הם היו ממונפים ב- 50% יותר מאשר הבנקים בארה"ב.

אחד המרכיבים החשובים ביותר בניתוח סיכון מדינה הוא בעיקר ניתוח החוב שלה. כשמנתחים את יציבות החוב בודקים את כושר הפרעון והנזילות של המדינה. אי ודאות מקרו-כלכלית המשפיעה על תחזית החשבון השוטף ואי ודאות במדיניות הפיסקלית, הינם המרכיבים העיקריים בניתוח איתנותה הפיננסית של מדינה לטווח ארוך. המאזן בחשבון השוטף חשוב לניתוח החוב החיצוני מאחר ואם קיים גרעון, פוזיצית החוב של המדינה יכולה להתערר על ידי עלייה משמעותית ביחס החוב לתוצר. כלומר, הגדלת ההתחייבויות על מנת לממן את הגרעון תוביל להכבדה בנטל החוב.

על מנת לבחון סיכוני חוב פוטנציאלים, אנו בודקים את יחסי החוב של המדינה. המדד העיקרי למדידת נטל החוב החיצוני הינו יחס החוב לתמ"ג, והוא נחשב כמדד אמין על פני זמן. מאז פרוץ המשבר הפיננסי אנו עדים לכך שמדינות רבות נחלצות לעזרת הכלכלות ומחלצות בעיקר בנקים גדולים וחברות ענק המהוות עמודי תווך בכלכלה, על ידי הזרמת כספים והגדלת הנזילות, כך שהן למעשה מגדילות את גרעונן. מתחילת המשבר אנו עדים לגידול משמעותי ברמת החוב של מדינות רבות.

רמת הסיכון של המדינות השונות, באה לידי ביטוי במספר דרכים: בדירוג המדינות ע"י סוכנויות הדירוג, התשואה של האג"חים שלהן (עלות הגיוס- מושפע גם מרמת הריבית על אותו מטבע), פרמיית הסיכון המגולמת ב- CDS וכו'.

ה-CDS משקפים בצורה ברורה את העלייה ברמות הסיכון שמיחסים המשקיעים למדינות השונות כפי שהיו ב-2007 (לפני פרוץ המשבר) לרמת הסיכון כיום. הממשלות באירופה עושות ככל שניתן על מנת לתמוך במערכת הבנקאית שלהן ,כולל הלאמה של חלק ממנה.

כלכלנים וגופים בינלאומיים רבים, מעריכים כי הכלכלות המובילות בעולם מראות סימני התאוששות ראשונים מהמשבר הפיננסי הגדול של המאה. יחד עם זאת, המשבר עדיין אינו מאחורינו ונראה כי תידרשנה גזרות כלכליות (בעיקר במדינות מערב אירופה), על מנת לצמצם את הגירעונות העצומים שלהן. אנו סבורים, כי "חטאי העבר" יקשו על היציאה מהמיתון של כלכלת אירופה ועל כן לדעתנו השקעה בשווקים האמריקאים נראית כעת עדיפה מאחר כשאנו מאמינים, כי ארה"ב תהא הראשונה לצאת מהמיתון.

מאת: מיטל גרשון - מנהלת השקעות בכירה ב"תכלית בית השקעות" העוסקת בניהול תיקי השקעות ושותפה בחברת "תכלית תעודות סל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"