מונית
צילום: ביזפורטל

נהגי מוניות בנתב"ג מאיימים לשבות בערב החג: ההתנגדות לאובר עולה מדרגה


ארגון נהגי המוניות הכריז על שביתה לקראת ראש השנה במחאה על כוונת משרד התחבורה להכניס את אובר לפעילות חוקית בישראל. רשות שדות התעופה נערכת לעומסים ולפתרונות תחבורתיים



רן קידר |
נושאים בכתבה מונית אובר

שוב מאבק בין נהגי המוניות למשרד התחבורה, והפעם סביב היוזמה לשילוב שירות הנסיעות של אובר בישראל. ערב ראש השנה, כשבנתב"ג צפויים לעבור קרוב ל-86 אלף נוסעים ב-516 טיסות נכנסות ויוצאות, עשרות נהגי מוניות צפויים לפתוח בשיבוש תחבורתי כחלק מ"שביתה איטלקית" מקומית במחאה על כוונת המשרד לאפשר לאפליקציית Uber לפעול בישראל.

השיבוש צפוי לכלול אי הגעה של נהגים לנמל התעופה, מה שעלול לפגוע בזמינות שירותי המוניות במקום. עם זאת, מדובר ביוזמה של הארגון הקטן מבין שלושת הארגונים המייצגים את נהגי המוניות. שני הגופים המרכזיים, התאחדות נהגי המוניות בראשות כפיר בן זינו, והתאגדות נהגי המוניות מפורום העצמאים בהסתדרות בראשות זהר גולן, חלוקים ביניהם על אופי המאבק.

בן זינו, המייצג כ-5,000 נהגים, הודיע כי הארגון בראשותו יחל בצעדי שיבוש כבר מהערב, אך לא יחריף אותם בצורה שתקשה על הציבור בתקופת החג. לדבריו, אם לא יתקבל מענה מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, יישקל מהלך של הקמת מפלגה חדשה שתאגד נהגי מוניות ונציגי תחבורה ציבורית. מנגד, זהר גולן סבור כי שביתה אינה מוצדקת בשלב זה, וטוען כי ראוי לפעול רק לאחר שייגמרו כל האמצעים האחרים. לפי דבריו, הארגון יכנס דיון אחרי החג לגיבוש מהלכים אפשריים, אך מדגיש כי אם יוחלט על שביתה, היא תכלול את כלל הארץ ולא תתמקד רק בנתב"ג.

ברשות שדות התעופה נערכים למחסור במוניות באמצעות הפעלת קווים חלופיים של שאטלים ישירים ממרכז השדה לערים המרכזיות. בתיאום עם רכבת ישראל, נבחנת אפשרות להרחיב את תדירות הרכבות שיוצאות מהשדה, כולל במהלך ימי החג. ברשות מבקשים מהציבור להיערך בהתאם ולהעדיף שימוש בתחבורה ציבורית או הגעה ברכב פרטי.

היערכות זו נמשכת גם לימי החג עצמם, מאחר שגם בהם עלול להימשך המחסור במוניות. הרשות שוקלת להפעיל שירות אוטובוסים גם בחג עצמו, אם יתברר שהביקוש עולה על ההיצע.


שביתה חלקית של נהגי המוניות


הרקע למחאה הוא הכרזה מצד שרת התחבורה מירי רגב על מתן אור ירוק לבחינת הכנסת אובר לפעילות בישראל. אלא שבפועל, לפי דיווחים, חברת אובר כלל לא פנתה למשרד התחבורה בבקשה רשמית לפתוח את השירות בארץ. כלומר, מדובר ביוזמה שטרם התגבשה לרמת תכנית מעשית, אך כבר הצליחה להצית סערה בקרב נהגי המוניות ובמשרד התחבורה עצמו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם

מנדי הניג |

נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.  

טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים  להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו.  זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה. 


התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה. 


הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.