הסופרים רוצים לנצל את המצב בשביל לא לסמן מוצרים - משרד הכלכלה ׳בוחן׳
דווקא בשעה שבה אי הודאות גוברת, נציגי רשתות המזון רוצים הקלה בסימון מוצרים. סימון מוצרים הוא משימה שכל רשת מזון רוצה להיפטר ממנו מתי שרק אפשר - התפעול של המשימה לא זול והקנסות בגין הפרה של חובה זו יקרים. אך סימון מוצרים הוא גם אינטרס בסיסי של הצרכנים ועל משרד הכלכלה להגן עליו
על רקע המצב הביטחוני המתוח והעלייה בהיקפי הקניות, פנו נציגי רשתות השיווק למנכ״ל משרד הכלכלה בבקשה לבחון הקלות רגולטוריות מהותיות — בראשן ביטול חובת סימון המחירים על גבי מוצרים בחנויות, וכן הקלה בהוראות חוק הפיקדון על מכלי משקה.
לטענת הרשתות, הן מתמודדות עם מחסור חמור בכוח אדם ועם עומס לוגיסטי גובר, בין היתר בשל העלייה החריגה בביקושי הצרכנים למזון ולמוצרים חיוניים, מה שמקשה לדבריהן על עמידה בכל דרישות החוק הרגילות בתקופה זו.
רשתות: סימון מחירים וגיבוי בקבוקים - עומס בלתי סביר בשגרה מלחמתית
הפנייה כוללת דרישה להסרת חובת סימון המחיר על גבי כל פריט, בטענה שמדובר בהליך תפעולי מכביד שאינו מתיישב עם מציאות של חירום תפקודי. בנוסף, מבקשות הרשתות להקל על חובת קבלת מכלי משקה ריקים מהציבור והשבת דמי הפיקדון — חובה הקבועה בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ”ט–1999. סעיף 9 לחוק זה קובע כי “יצרן, יבואן או בעל עסק שמוכר מכלי משקה, חייב לקבל בחזרה מכלים אלה ולהשיב את דמי הפיקדון ששילם הצרכן בגינם”.
בנוגע לסימון המחירים, עיגון החובה מופיע בסעיף 17(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, אשר קובע: "לא יציג עוסק טובין למכירה אלא אם כן הציג על גבי הטובין את מחירם, או קבע מחירם בתצוגה הסמוכה אליהם, באופן ברור ונראה לעין". ברשתות ששטחן עולה על 100 מ”ר קיימת גם חובה להציג מחיר ליחידת מידה — ליטר, קילוגרם, 100 גרם וכדומה — על פי צו הגנת הצרכן (סימון ופרסום מחירים של מוצרי מזון), התשנ”ו–1996.
- פתרונות סימון מקצועיים שיכולים לחסוך זמן וכסף כבר מהיום הראשון
- הסוף לשיטת מצליח של יצרני המזון? מקטינים מוצר ומשאירים את המחיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשתות מציגות מצוקה – אך האם מדובר בניצול מצב?
למרות טענותיהן למגבלות תפעוליות, יש לציין כי רשתות השיווק מוגדרות כ-"עסקים חיוניים" לפי צו בריאות העם, ולכן הן רשאיות לדרוש מעובדיהן התייצבות לעבודה גם בתקופות חירום. יתרה מכך, הבהלה בקרב הציבור והביקוש הגבוה מביאים לעלייה ניכרת במחזורי המכירה — מה שמהווה פוטנציאל לגידול ברווחי הרשתות דווקא בתקופה זו.
חשוב לשים לב גם לעבודה שהרשתות יודעות תמיד למשוך את החבל לכיוונם, אך הן אף פעם לא ישחררו חבל לצרכנים. כלומר, ברגע שיש מצוקת כח אדם, הרשתות יבקשו הקלות בכל מה שלא נוח להן - סימון מחירים, איסוף בקבוקים וכו׳, אך כשמצב החרום יהיה מאחורינו (במונחים יחסיים כמובן) הן ׳ישכחו׳ להחזיר את סימון המחירים על המוצרים השונים. סימון מחירים הוא אינטרס בסיסי של הלקוחות, זהו הכלי הבסיסי שניתן בידם בכדי לחסוך כסף בקניות השוטפות.
משרד הכלכלה: ״הנושא נבחן״
במשרד הכלכלה לא מיהרו לאמץ את הדרישות, אך אישרו כי התקיימה פגישה בנושא. לדברי גורם במשרד: “אנחנו קשובים לקשיים בשטח, אך גם מחויבים לשמירה על זכויות הצרכנים. כל שינוי יישקל בזהירות”.
- אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בשלב זה לא ברור האם תינתן הקלה זמנית, אך עמותות צרכנים כבר התריעו כי וויתור על חובת סימון המחירים, אפילו זמני, עשוי להוביל לבלבול, חוסר שקיפות, ועלייה בפערי המחירים בין מוצרים — דווקא בתקופה שבה הציבור זקוק ליותר ודאות.
שר הכלכלה והתעשייה, ח״כ ניר ברקת: "מדינת ישראל מצויה במלחמה – אך הכלכלה הישראלית ממשיכה לפעול. לא נאפשר הפקעת מחירים, ונמשיך לשמור
על אספקת מזון סדירה. אני קורא לציבור לנהוג באחריות ולא להיבהל – אין מחסור במזון ואין צורך באגירה. אנחנו פועלים יחד עם התעשייה והקמעונאים כדי להבטיח אספקה רציפה לכל אזרח ואזרחית".
מנכ"ל משרד הכלכלה
והתעשייה, מוטי גמיש: "אנחנו פועלים מסביב לשעון כדי לוודא שהמשק ימשיך לפעול גם תחת אש. צוותי המשרד בשטח, בשיתוף התעשייה, הקמעונאים והיצרנים – פועלים כדי להבטיח שמה שצריך להגיע למדפים, יגיע. במקביל, אנחנו מסייעים לעסקים, למפעלים ולעובדים, כדי לשמור על
חוסן כלכלי לצד החוסן הלאומי. אין כל שינוי בשלב זה במדיניות הצגת המחירים".
- 9.מה ההיגיון לא לסמן מחירים הריי כל אדם שיקח איזה מוצר יגש לקופה כדיי לבדוק את המחיר זה יקח יותר זמן. (ל"ת)אנונימי 17/06/2025 20:30הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 16/06/2025 13:48הגב לתגובה זובעלי הסופרים טמאים בכל עניין בוכי ובוכים רק כדי להגדיל רווחים. ויש להם רווחים עצומים. מסים להשתחרר מכל מחוייבות. מלא אנשים יושבים בבית ולא הולכים לעבודה וישמחו לעבוד בסופר ליד הבית ולהרוויח קצת. גם תלמידים מעל גיל 15 שיכולים לעבוד בחופש מסיימים השבוע את הלימודים ובפועל כבר סיימו אותם. שהסופרים יתנו שכר מכבד ולא תיהיה שום בעיית כח אדם.
- 7.רוצים לגנוב גם אכשב יש המון מוצרים בל מחיר (ל"ת)אנונימי 15/06/2025 17:24הגב לתגובה זו
- 6.אנונימי 15/06/2025 16:45הגב לתגובה זולצערנו הרב זה המצב מדינה מזוהמת בנוכלים רבים מכל כיוון ממשלות ישראל תמיד היו נגד האזרח ימח שמם וזיכרם
- 5.הגיע הזמן לשרים ישרים עם קישורים ולא לאפסים שליקקו לחברי מרכז הליכוד (ל"ת)יואל 15/06/2025 16:15הגב לתגובה זו
- 4.מולייר 15/06/2025 15:10הגב לתגובה זובודאי שהם רוצים כך יוכלו לרמות אותנו ביתר שאת ולהגדיל החזירות שלהם להקיא עליכם .
- 3.אנונימיMJ 15/06/2025 15:01הגב לתגובה זוהרשתות יתמסכנו וילחצו על השר הכושל ברקת שלא עושה כלום ושום דבר בתחום הקלת יוקר המחיה והוא יענה להם וימשיך לטייל בחול. אנחנו נמשיך להיאנק תחת יוקר המחיה והרשתות יצחקו כל הדרך להצגת שיפור בביצועים ועלייה במחיר המנייה
- 2.מרוויחים הון ובוכים (ל"ת)אנונימי 15/06/2025 14:45הגב לתגובה זו
- 1.הכל היה צריך להיות דיגיטלי אבל שר הכלכלה הוא נגד הציבור (ל"ת)אנונימי 15/06/2025 14:18הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
