סופרמרקט
צילום: טוויטר

הסופרים רוצים לנצל את המצב בשביל לא לסמן מוצרים - משרד הכלכלה ׳בוחן׳

דווקא בשעה שבה אי הודאות גוברת, נציגי רשתות המזון רוצים הקלה בסימון מוצרים. סימון מוצרים הוא משימה שכל רשת מזון רוצה להיפטר ממנו מתי שרק אפשר - התפעול של המשימה לא זול והקנסות בגין הפרה של חובה זו יקרים. אך סימון מוצרים הוא גם אינטרס בסיסי של הצרכנים ועל משרד הכלכלה להגן עליו

חיים בן הקון | (9)

על רקע המצב הביטחוני המתוח והעלייה בהיקפי הקניות, פנו  נציגי רשתות השיווק למנכ״ל משרד הכלכלה בבקשה לבחון הקלות רגולטוריות מהותיות — בראשן ביטול חובת סימון המחירים על גבי מוצרים בחנויות, וכן הקלה בהוראות חוק הפיקדון על מכלי משקה.


לטענת הרשתות, הן מתמודדות עם מחסור חמור בכוח אדם ועם עומס לוגיסטי גובר, בין היתר בשל העלייה החריגה בביקושי הצרכנים למזון ולמוצרים חיוניים, מה שמקשה לדבריהן על עמידה בכל דרישות החוק הרגילות בתקופה זו.


רשתות: סימון מחירים וגיבוי בקבוקים - עומס בלתי סביר בשגרה מלחמתית

הפנייה כוללת דרישה להסרת חובת סימון המחיר על גבי כל פריט, בטענה שמדובר בהליך תפעולי מכביד שאינו מתיישב עם מציאות של חירום תפקודי. בנוסף, מבקשות הרשתות להקל על חובת קבלת מכלי משקה ריקים מהציבור והשבת דמי הפיקדון — חובה הקבועה בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ”ט–1999. סעיף 9 לחוק זה קובע כי “יצרן, יבואן או בעל עסק שמוכר מכלי משקה, חייב לקבל בחזרה מכלים אלה ולהשיב את דמי הפיקדון ששילם הצרכן בגינם”.

בנוגע לסימון המחירים, עיגון החובה מופיע בסעיף 17(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, אשר קובע: "לא יציג עוסק טובין למכירה אלא אם כן הציג על גבי הטובין את מחירם, או קבע מחירם בתצוגה הסמוכה אליהם, באופן ברור ונראה לעין". ברשתות ששטחן עולה על 100 מ”ר קיימת גם חובה להציג מחיר ליחידת מידה — ליטר, קילוגרם, 100 גרם וכדומה — על פי צו הגנת הצרכן (סימון ופרסום מחירים של מוצרי מזון), התשנ”ו–1996.

הרשתות מציגות מצוקה – אך האם מדובר בניצול מצב?

למרות טענותיהן למגבלות תפעוליות, יש לציין כי רשתות השיווק מוגדרות כ-"עסקים חיוניים" לפי צו בריאות העם, ולכן הן רשאיות לדרוש מעובדיהן התייצבות לעבודה גם בתקופות חירום. יתרה מכך, הבהלה בקרב הציבור והביקוש הגבוה מביאים לעלייה ניכרת במחזורי המכירה — מה שמהווה פוטנציאל לגידול ברווחי הרשתות דווקא בתקופה זו.

חשוב לשים לב גם לעבודה שהרשתות יודעות תמיד למשוך את החבל לכיוונם, אך הן אף פעם לא ישחררו חבל לצרכנים. כלומר, ברגע שיש מצוקת כח אדם, הרשתות יבקשו הקלות בכל מה שלא נוח להן - סימון מחירים, איסוף בקבוקים וכו׳, אך כשמצב החרום יהיה מאחורינו (במונחים יחסיים כמובן) הן ׳ישכחו׳ להחזיר את סימון המחירים על המוצרים השונים. סימון מחירים הוא אינטרס בסיסי של הלקוחות, זהו הכלי הבסיסי שניתן בידם בכדי לחסוך כסף בקניות השוטפות. 

משרד הכלכלה: ״הנושא נבחן״

במשרד הכלכלה לא מיהרו לאמץ את הדרישות, אך אישרו כי התקיימה פגישה בנושא. לדברי גורם במשרד: “אנחנו קשובים לקשיים בשטח, אך גם מחויבים לשמירה על זכויות הצרכנים. כל שינוי יישקל בזהירות”.

קיראו עוד ב"בארץ"

בשלב זה לא ברור האם תינתן הקלה זמנית, אך עמותות צרכנים כבר התריעו כי וויתור על חובת סימון המחירים, אפילו זמני, עשוי להוביל לבלבול, חוסר שקיפות, ועלייה בפערי המחירים בין מוצרים — דווקא בתקופה שבה הציבור זקוק ליותר ודאות.


שר הכלכלה והתעשייה, ח״כ ניר ברקת: "מדינת ישראל מצויה במלחמה – אך הכלכלה הישראלית ממשיכה לפעול. לא נאפשר הפקעת מחירים, ונמשיך לשמור על אספקת מזון סדירה. אני קורא לציבור לנהוג באחריות ולא להיבהל – אין מחסור במזון ואין צורך באגירה. אנחנו פועלים יחד עם התעשייה והקמעונאים כדי להבטיח אספקה רציפה לכל אזרח ואזרחית".


מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מוטי גמיש: "אנחנו פועלים מסביב לשעון כדי לוודא שהמשק ימשיך לפעול גם תחת אש. צוותי המשרד בשטח, בשיתוף התעשייה, הקמעונאים והיצרנים – פועלים כדי להבטיח שמה שצריך להגיע למדפים, יגיע. במקביל, אנחנו מסייעים לעסקים, למפעלים ולעובדים, כדי לשמור על חוסן כלכלי לצד החוסן הלאומי. אין כל שינוי בשלב זה במדיניות הצגת המחירים".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מה ההיגיון לא לסמן מחירים הריי כל אדם שיקח איזה מוצר יגש לקופה כדיי לבדוק את המחיר זה יקח יותר זמן. (ל"ת)
    אנונימי 17/06/2025 20:30
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 16/06/2025 13:48
    הגב לתגובה זו
    בעלי הסופרים טמאים בכל עניין בוכי ובוכים רק כדי להגדיל רווחים. ויש להם רווחים עצומים. מסים להשתחרר מכל מחוייבות. מלא אנשים יושבים בבית ולא הולכים לעבודה וישמחו לעבוד בסופר ליד הבית ולהרוויח קצת. גם תלמידים מעל גיל 15 שיכולים לעבוד בחופש מסיימים השבוע את הלימודים ובפועל כבר סיימו אותם. שהסופרים יתנו שכר מכבד ולא תיהיה שום בעיית כח אדם.
  • 7.
    רוצים לגנוב גם אכשב יש המון מוצרים בל מחיר (ל"ת)
    אנונימי 15/06/2025 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 15/06/2025 16:45
    הגב לתגובה זו
    לצערנו הרב זה המצב מדינה מזוהמת בנוכלים רבים מכל כיוון ממשלות ישראל תמיד היו נגד האזרח ימח שמם וזיכרם
  • 5.
    הגיע הזמן לשרים ישרים עם קישורים ולא לאפסים שליקקו לחברי מרכז הליכוד (ל"ת)
    יואל 15/06/2025 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מולייר 15/06/2025 15:10
    הגב לתגובה זו
    בודאי שהם רוצים כך יוכלו לרמות אותנו ביתר שאת ולהגדיל החזירות שלהם להקיא עליכם .
  • 3.
    אנונימיMJ 15/06/2025 15:01
    הגב לתגובה זו
    הרשתות יתמסכנו וילחצו על השר הכושל ברקת שלא עושה כלום ושום דבר בתחום הקלת יוקר המחיה והוא יענה להם וימשיך לטייל בחול. אנחנו נמשיך להיאנק תחת יוקר המחיה והרשתות יצחקו כל הדרך להצגת שיפור בביצועים ועלייה במחיר המנייה
  • 2.
    מרוויחים הון ובוכים (ל"ת)
    אנונימי 15/06/2025 14:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל היה צריך להיות דיגיטלי אבל שר הכלכלה הוא נגד הציבור (ל"ת)
    אנונימי 15/06/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.