איגוד המשתמשים בהובלה ימית: "היטל סיכוני מלחמה הוא ניסיון נוסף לחלוב אותנו"

ההיטל זינק מ-9 דולר ל-36 דולר למכולה
איריס בר טל |

היטל המלחמה זינק מתחילת השבוע פי 4, והמשתמשים בתובלה הימית נאלצים לשלם לחברת צים ולחברות ספנות אחרות 36 דולרים בעבור כל מכולה, זאת במקום 9 דולר.

"הטלת היטל סיכוני מלחמה בגין מלחמה שהסתיימה כבר, הוא ניסיון נוסף של חברות הספנות להקטין את נזקיהן בגין המשבר העולמי וירידת היקף ההובלות הימיות באמצעות היטלים חסרי הצדקה", מסר גד שפר, יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית.

לדברי שפר, אין כל סיבה להטלת היטל סיכוני מלחמה כאשר סיכונים אלה חלפו, במיוחד כאשר נמל אשדוד המשיך בפעילות רגילה במהלך הלחימה כולה. איגוד המשתמשים בהובלה ימית פנה לשר האוצר, עוד בטרם פרצה המלחמה, כאשר הסתמן החשש כי יוטל היטל כזה במהלכה ותבע ממנו פתרון מיידי להיטל שייקר את דמי ההובלה.

יש לציין כי גם עם סיום מלחמת לבנון השנייה, בה הגיעו הנזקים של תוספת סיכוני המלחמה לדמי ההובלה הימית לשיעור של כ-74 מליון דולר, פנה האיגוד בדרישה למצוא פתרון קבע לבעיה כאובה זו, הצצה ועולה מחדש בכל מלחמה או מצב מתיחות ביטחונית גבוהה.

האוצר מינה בזמנו צוות, שהגיש את מסקנותיו בחודש אפריל 2007, ובהן המלצה ברורה- יצירת פוליסת "מדף" של ביטוח סיכוני מלחמה בהובלה ימית, שאותה יעמידו מבטחי "לוידס", כנגד נטילת חלק מהסיכון ע"י מדינת ישראל. הפוליסה תופעל באופן מיידי וללא עיכובים בירוקרטיים עם פרוץ משבר, הגורם להעלאת פרמיות סיכוני המלחמה. בהמשך הושגה הסכמה עם חברת A.O.N, שהיא מבוטחת מטעם לוידס, על התחלת ההליך הביטוחי. יחד עם זאת הפתרון לט יושם עד כה.

מהאיגוד נמסר כי יש מספר אי ודאויות בנוגע ליישום הפתרון, אולם נראה כי אבן הנגף העיקרית בהתקדמות ליישום ההסכם הינה סכום של 50 אלף דולר פרמיה ראשונית, שתנוכה מפרמיות עתידיות שיהיו. בפגישה, שהתקיימה ברשות הספנות והנמלים לפני מספר חודשים, הועלתה דרישה של משרד האוצר כי המשתמשים בהובלה ימית יממנו פרמיה ראשונית זו.

יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית אומר כי דרישה כזו הינה חסרת תקדים ובלתי הגיונית, וכי משרד התחבורה כבר הכיר בכך, שהמשתמשים אינם צריכים לממן פרמיה ראשונית זו והיה מוכן לממן אותה מתקציבו, אולם ידיו כבולות, מכיוון שמשרד האוצר אינו מאפשר לו לעשות זאת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.