איגוד המשתמשים בהובלה ימית: "היטל סיכוני מלחמה הוא ניסיון נוסף לחלוב אותנו"
היטל המלחמה זינק מתחילת השבוע פי 4, והמשתמשים בתובלה הימית נאלצים לשלם לחברת צים ולחברות ספנות אחרות 36 דולרים בעבור כל מכולה, זאת במקום 9 דולר.
"הטלת היטל סיכוני מלחמה בגין מלחמה שהסתיימה כבר, הוא ניסיון נוסף של חברות הספנות להקטין את נזקיהן בגין המשבר העולמי וירידת היקף ההובלות הימיות באמצעות היטלים חסרי הצדקה", מסר גד שפר, יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית.
לדברי שפר, אין כל סיבה להטלת היטל סיכוני מלחמה כאשר סיכונים אלה חלפו, במיוחד כאשר נמל אשדוד המשיך בפעילות רגילה במהלך הלחימה כולה. איגוד המשתמשים בהובלה ימית פנה לשר האוצר, עוד בטרם פרצה המלחמה, כאשר הסתמן החשש כי יוטל היטל כזה במהלכה ותבע ממנו פתרון מיידי להיטל שייקר את דמי ההובלה.
יש לציין כי גם עם סיום מלחמת לבנון השנייה, בה הגיעו הנזקים של תוספת סיכוני המלחמה לדמי ההובלה הימית לשיעור של כ-74 מליון דולר, פנה האיגוד בדרישה למצוא פתרון קבע לבעיה כאובה זו, הצצה ועולה מחדש בכל מלחמה או מצב מתיחות ביטחונית גבוהה.
האוצר מינה בזמנו צוות, שהגיש את מסקנותיו בחודש אפריל 2007, ובהן המלצה ברורה- יצירת פוליסת "מדף" של ביטוח סיכוני מלחמה בהובלה ימית, שאותה יעמידו מבטחי "לוידס", כנגד נטילת חלק מהסיכון ע"י מדינת ישראל. הפוליסה תופעל באופן מיידי וללא עיכובים בירוקרטיים עם פרוץ משבר, הגורם להעלאת פרמיות סיכוני המלחמה. בהמשך הושגה הסכמה עם חברת A.O.N, שהיא מבוטחת מטעם לוידס, על התחלת ההליך הביטוחי. יחד עם זאת הפתרון לט יושם עד כה.
מהאיגוד נמסר כי יש מספר אי ודאויות בנוגע ליישום הפתרון, אולם נראה כי אבן הנגף העיקרית בהתקדמות ליישום ההסכם הינה סכום של 50 אלף דולר פרמיה ראשונית, שתנוכה מפרמיות עתידיות שיהיו. בפגישה, שהתקיימה ברשות הספנות והנמלים לפני מספר חודשים, הועלתה דרישה של משרד האוצר כי המשתמשים בהובלה ימית יממנו פרמיה ראשונית זו.
יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית אומר כי דרישה כזו הינה חסרת תקדים ובלתי הגיונית, וכי משרד התחבורה כבר הכיר בכך, שהמשתמשים אינם צריכים לממן פרמיה ראשונית זו והיה מוכן לממן אותה מתקציבו, אולם ידיו כבולות, מכיוון שמשרד האוצר אינו מאפשר לו לעשות זאת.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.19% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
