איגוד המשתמשים בהובלה ימית: "היטל סיכוני מלחמה הוא ניסיון נוסף לחלוב אותנו"
היטל המלחמה זינק מתחילת השבוע פי 4, והמשתמשים בתובלה הימית נאלצים לשלם לחברת צים ולחברות ספנות אחרות 36 דולרים בעבור כל מכולה, זאת במקום 9 דולר.
"הטלת היטל סיכוני מלחמה בגין מלחמה שהסתיימה כבר, הוא ניסיון נוסף של חברות הספנות להקטין את נזקיהן בגין המשבר העולמי וירידת היקף ההובלות הימיות באמצעות היטלים חסרי הצדקה", מסר גד שפר, יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית.
לדברי שפר, אין כל סיבה להטלת היטל סיכוני מלחמה כאשר סיכונים אלה חלפו, במיוחד כאשר נמל אשדוד המשיך בפעילות רגילה במהלך הלחימה כולה. איגוד המשתמשים בהובלה ימית פנה לשר האוצר, עוד בטרם פרצה המלחמה, כאשר הסתמן החשש כי יוטל היטל כזה במהלכה ותבע ממנו פתרון מיידי להיטל שייקר את דמי ההובלה.
יש לציין כי גם עם סיום מלחמת לבנון השנייה, בה הגיעו הנזקים של תוספת סיכוני המלחמה לדמי ההובלה הימית לשיעור של כ-74 מליון דולר, פנה האיגוד בדרישה למצוא פתרון קבע לבעיה כאובה זו, הצצה ועולה מחדש בכל מלחמה או מצב מתיחות ביטחונית גבוהה.
האוצר מינה בזמנו צוות, שהגיש את מסקנותיו בחודש אפריל 2007, ובהן המלצה ברורה- יצירת פוליסת "מדף" של ביטוח סיכוני מלחמה בהובלה ימית, שאותה יעמידו מבטחי "לוידס", כנגד נטילת חלק מהסיכון ע"י מדינת ישראל. הפוליסה תופעל באופן מיידי וללא עיכובים בירוקרטיים עם פרוץ משבר, הגורם להעלאת פרמיות סיכוני המלחמה. בהמשך הושגה הסכמה עם חברת A.O.N, שהיא מבוטחת מטעם לוידס, על התחלת ההליך הביטוחי. יחד עם זאת הפתרון לט יושם עד כה.
מהאיגוד נמסר כי יש מספר אי ודאויות בנוגע ליישום הפתרון, אולם נראה כי אבן הנגף העיקרית בהתקדמות ליישום ההסכם הינה סכום של 50 אלף דולר פרמיה ראשונית, שתנוכה מפרמיות עתידיות שיהיו. בפגישה, שהתקיימה ברשות הספנות והנמלים לפני מספר חודשים, הועלתה דרישה של משרד האוצר כי המשתמשים בהובלה ימית יממנו פרמיה ראשונית זו.
יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית אומר כי דרישה כזו הינה חסרת תקדים ובלתי הגיונית, וכי משרד התחבורה כבר הכיר בכך, שהמשתמשים אינם צריכים לממן פרמיה ראשונית זו והיה מוכן לממן אותה מתקציבו, אולם ידיו כבולות, מכיוון שמשרד האוצר אינו מאפשר לו לעשות זאת.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
