איגוד המשתמשים בהובלה ימית: "היטל סיכוני מלחמה הוא ניסיון נוסף לחלוב אותנו"

ההיטל זינק מ-9 דולר ל-36 דולר למכולה
איריס בר טל |

היטל המלחמה זינק מתחילת השבוע פי 4, והמשתמשים בתובלה הימית נאלצים לשלם לחברת צים ולחברות ספנות אחרות 36 דולרים בעבור כל מכולה, זאת במקום 9 דולר.

"הטלת היטל סיכוני מלחמה בגין מלחמה שהסתיימה כבר, הוא ניסיון נוסף של חברות הספנות להקטין את נזקיהן בגין המשבר העולמי וירידת היקף ההובלות הימיות באמצעות היטלים חסרי הצדקה", מסר גד שפר, יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית.

לדברי שפר, אין כל סיבה להטלת היטל סיכוני מלחמה כאשר סיכונים אלה חלפו, במיוחד כאשר נמל אשדוד המשיך בפעילות רגילה במהלך הלחימה כולה. איגוד המשתמשים בהובלה ימית פנה לשר האוצר, עוד בטרם פרצה המלחמה, כאשר הסתמן החשש כי יוטל היטל כזה במהלכה ותבע ממנו פתרון מיידי להיטל שייקר את דמי ההובלה.

יש לציין כי גם עם סיום מלחמת לבנון השנייה, בה הגיעו הנזקים של תוספת סיכוני המלחמה לדמי ההובלה הימית לשיעור של כ-74 מליון דולר, פנה האיגוד בדרישה למצוא פתרון קבע לבעיה כאובה זו, הצצה ועולה מחדש בכל מלחמה או מצב מתיחות ביטחונית גבוהה.

האוצר מינה בזמנו צוות, שהגיש את מסקנותיו בחודש אפריל 2007, ובהן המלצה ברורה- יצירת פוליסת "מדף" של ביטוח סיכוני מלחמה בהובלה ימית, שאותה יעמידו מבטחי "לוידס", כנגד נטילת חלק מהסיכון ע"י מדינת ישראל. הפוליסה תופעל באופן מיידי וללא עיכובים בירוקרטיים עם פרוץ משבר, הגורם להעלאת פרמיות סיכוני המלחמה. בהמשך הושגה הסכמה עם חברת A.O.N, שהיא מבוטחת מטעם לוידס, על התחלת ההליך הביטוחי. יחד עם זאת הפתרון לט יושם עד כה.

מהאיגוד נמסר כי יש מספר אי ודאויות בנוגע ליישום הפתרון, אולם נראה כי אבן הנגף העיקרית בהתקדמות ליישום ההסכם הינה סכום של 50 אלף דולר פרמיה ראשונית, שתנוכה מפרמיות עתידיות שיהיו. בפגישה, שהתקיימה ברשות הספנות והנמלים לפני מספר חודשים, הועלתה דרישה של משרד האוצר כי המשתמשים בהובלה ימית יממנו פרמיה ראשונית זו.

יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית אומר כי דרישה כזו הינה חסרת תקדים ובלתי הגיונית, וכי משרד התחבורה כבר הכיר בכך, שהמשתמשים אינם צריכים לממן פרמיה ראשונית זו והיה מוכן לממן אותה מתקציבו, אולם ידיו כבולות, מכיוון שמשרד האוצר אינו מאפשר לו לעשות זאת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "סעודיה יכולה להיות לקוח משמעותי לכיפת ברזל"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".