איגוד המשתמשים בהובלה ימית: "היטל סיכוני מלחמה הוא ניסיון נוסף לחלוב אותנו"

ההיטל זינק מ-9 דולר ל-36 דולר למכולה
איריס בר טל |

היטל המלחמה זינק מתחילת השבוע פי 4, והמשתמשים בתובלה הימית נאלצים לשלם לחברת צים ולחברות ספנות אחרות 36 דולרים בעבור כל מכולה, זאת במקום 9 דולר.

"הטלת היטל סיכוני מלחמה בגין מלחמה שהסתיימה כבר, הוא ניסיון נוסף של חברות הספנות להקטין את נזקיהן בגין המשבר העולמי וירידת היקף ההובלות הימיות באמצעות היטלים חסרי הצדקה", מסר גד שפר, יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית.

לדברי שפר, אין כל סיבה להטלת היטל סיכוני מלחמה כאשר סיכונים אלה חלפו, במיוחד כאשר נמל אשדוד המשיך בפעילות רגילה במהלך הלחימה כולה. איגוד המשתמשים בהובלה ימית פנה לשר האוצר, עוד בטרם פרצה המלחמה, כאשר הסתמן החשש כי יוטל היטל כזה במהלכה ותבע ממנו פתרון מיידי להיטל שייקר את דמי ההובלה.

יש לציין כי גם עם סיום מלחמת לבנון השנייה, בה הגיעו הנזקים של תוספת סיכוני המלחמה לדמי ההובלה הימית לשיעור של כ-74 מליון דולר, פנה האיגוד בדרישה למצוא פתרון קבע לבעיה כאובה זו, הצצה ועולה מחדש בכל מלחמה או מצב מתיחות ביטחונית גבוהה.

האוצר מינה בזמנו צוות, שהגיש את מסקנותיו בחודש אפריל 2007, ובהן המלצה ברורה- יצירת פוליסת "מדף" של ביטוח סיכוני מלחמה בהובלה ימית, שאותה יעמידו מבטחי "לוידס", כנגד נטילת חלק מהסיכון ע"י מדינת ישראל. הפוליסה תופעל באופן מיידי וללא עיכובים בירוקרטיים עם פרוץ משבר, הגורם להעלאת פרמיות סיכוני המלחמה. בהמשך הושגה הסכמה עם חברת A.O.N, שהיא מבוטחת מטעם לוידס, על התחלת ההליך הביטוחי. יחד עם זאת הפתרון לט יושם עד כה.

מהאיגוד נמסר כי יש מספר אי ודאויות בנוגע ליישום הפתרון, אולם נראה כי אבן הנגף העיקרית בהתקדמות ליישום ההסכם הינה סכום של 50 אלף דולר פרמיה ראשונית, שתנוכה מפרמיות עתידיות שיהיו. בפגישה, שהתקיימה ברשות הספנות והנמלים לפני מספר חודשים, הועלתה דרישה של משרד האוצר כי המשתמשים בהובלה ימית יממנו פרמיה ראשונית זו.

יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית אומר כי דרישה כזו הינה חסרת תקדים ובלתי הגיונית, וכי משרד התחבורה כבר הכיר בכך, שהמשתמשים אינם צריכים לממן פרמיה ראשונית זו והיה מוכן לממן אותה מתקציבו, אולם ידיו כבולות, מכיוון שמשרד האוצר אינו מאפשר לו לעשות זאת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.