ירידות בבורסות אסיה בסיום: מניות המחצבים והמתכות נפלו, סוני צנחה 8.9%
מגמה שלילית נרשמה בבורסות אסיה היום, לאחר ירידות חדות שנרשמו בוול סטריט אמש ובעקבות הדוח הגרוע שפרסמה אלקואה לאחר סיום המסחר. מניות המחצבים והמתכות נפלו והעיקו על המדדים. החוזים על מדדי ניו-יורק מאותתים כעת על צפי ליציבות בפתיחת המסחר.
"הסנטימנט של המשקיעים נע מאופטימיות לפסימיות בעקבות התחלה ברגל שמאל של עונת הדוחות לרבעון הראשון", אמר לבלומברג מומורו שימודי, מנהל השקעות ראשי בדוייטשה בנק בטוקיו.
יצרנית האלומיניום הגדולה בארה"ב, חברת אלקואה (סימול: AA) דיווחה, מיד עם נעילת המסחר, על
נציין כי האנליסטים העריכו, טרם פרסום הדו"ח, כי יצרנית האלומיניום צפויה לרשום הפסד רבעוני שבין 10 ל-17 סנט למנייה בלבד. האנליסטים חזו גם כי רווחי החברה צפויים להתכווץ ב-29% לרמה של 5.27 מיליארד דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
אתמול המשיכו שלושת המדדים המובילים בבורסות ניו יורק להתנהל בירידות שערים זה היום הרביעי ברציפות. עם נעילת יום המסחר מדד הדאו ג'ונס ירד 1.46%, הנאסד"ק איבד 2.09%, ומדד ה-S&P 500 ירד 2.26%.
בטוקיו רשם מדד הניקיי ירידה של 4.8%, בהונג קונג נסוג מדד ההאנג סנג ב-2% ואילו בסיאול התקדם מדד הקוספי ב-0.9%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
