סקר חדש: הרבעון האחרון יהיה הגרוע ביותר לתעשייה בישראל מאז 2003
הרבע האחרון של 2008 צפוי להיות הגרוע ביותר לתעשייה ב-5 השנים האחרונות לאחר שבחודשים אוקטובר - דצמבר 2008 תועמק הנסיגה בפעילות התעשייתית, כך אומרים היום בהתאחדות התעשיינים.
"צפויה העמקה נוספת של הירידות בתפוקת התעשייה, במכירות לשוק המקומי ובמצבת העובדים, לצד נסיגה נוספת במשלוחי היצוא וירידה קלה בהשקעות", כך עולה מניתוח סקר הציפיות של התאחדות התעשיינים, שנערך מאמצע ספטמבר 2008 ועד סוף חודש אוקטובר 2008 והקיף 155 חברות תעשייתיות.
התעשיינים צופים, כי ברבעון האחרון תחול האצה בקצב פיטורי העובדים. צפוי מאזן נטו משוקלל שלילי של 6.5%, כאשר 27% צופים פיטורי עובדים, לעומת 16% בלבד אשר צופים גידול קל. ירידה כה חדה, כפי שצופים התעשיינים, לא דווחה במסגרת הסקר מאז הרבע האחרון של 2003. האצה צפוייה בקצב פיטורי העובדים בענפי הגומי והפלסטיק, המתכת והחשמל לצד המשך פיטורי העובדים מענפי הטקסטיל וההלבשה, הנייר והדפוס וצפי לקיפאון במצבת העובדים בענף הכרייה ומוצרי הבניה. מנגד, ענפי האלקטרוניקה, הכימיה, והמזון צופים גידול במצבת העובדים ברבע האחרון של השנה.
תימשך הנסיגה בתפוקת התעשייה ואף תעמיק
תחזיות התעשיינים מצביעות על מאזן נטו משוקלל שלילי של 10%, רמת שפל של 5 שנים. נסיגה חדה נוספת צפויה בתפוקת ענפי הגומי והפלסטיק, הטקסטיל וההלבשה, הנייר והדפוס, המתכת והחשמל, לצד נסיגה מחודשת בתפוקת ענף הכרייה ומוצרי הבניה. מנגד - צמיחה צפויה בענפי האלקטרוניקה, המזון, והכימיה.
עוד מתברר מסקר הציפיות כי לרבע האחרון של השנה צופים התעשיינים החרפה נוספת בעוצמת הנסיגה בהיקף המכירות לשוק המקומי - מאזן נטו משוקלל שלילי נמוך ביותר של 16%. מרבית ענפי התעשייה צופים נסיגה במכירות המקומיות למעט ענף המזון שצופה קיפאון במכירות המקומיות. העמקה דרסטית של הירידות צפויה במכירות המקומיות של ענפי הגומי והפלסטיק, לצד המשך הנסיגה בענפי הנייר והדפוס, הטקסטיל וההלבשה, המתכת והחשמל, האלקטרוניקה, והכימיה, לצד צפי לנסיגה מחודשת במכירות המקומיות של ענפי הכרייה ומוצרי הבניה.
היצואנים בסקר צופים, כי הנסיגה במשלוחי היצוא תימשך ברבע האחרון של 2008, תוך העמקה מסוימת של עוצמת הנסיגה. לרבע האחרון של השנה צפוי מאזן נטו משוקלל שלילי של 12.5%. רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים שמסר על כך ציין, כי "נסיגה כה חדה במשלוחי היצוא, כפי שצופים התעשיינים כעת, לא דווחה בפועל במסגרת הסקר זה עשור - מאז סקר אוקטובר 1998".
בתוך כך, היצואנים מעריכים כי בחודשיים הקרובים תימשך הירידה במחירי היצוא תוך העמקת עוצמת הירידה.
עוד עולה מהסקר, כי התעשיינים צופים שברבע האחרון של השנה תחול נסיגה קלה ביותר בהשקעות התעשייה. לראשונה מזה 5 שנים צופים התעשיינים נסיגה קלה בהשקעות - מאזן נטו משוקלל שלילי של 1%.
גינל מציין, כי מסקר הציפיות של התאחדות התעשיינים עולה כי ברבע השלישי של השנה לראשונה מזה קרוב ל-4 שנים מדווחים התעשיינים על פיטורי עובדים ברבע השלישי של השנה - מאזן נטו משוקלל שלילי של 3%. כן חלה נסיגה נוספת בתפוקת התעשייה, בעוצמה הדומה לזו שנרשמה ברבע השני- 40% מהתעשיינים דיווחו כי צמצמו את תפוקתם לעומת 33% אשר הרחיבו. כך, נרשם מאזן נטו משוקלל שלילי של 5.5%.
במקביל, נמשכה ברבע השלישי של השנה השחיקה בניצולת הציוד בתעשייה תוך התמתנות עוצמת הנסיגה: מאזן נטו משוקלל שלילי של 3%, במקביל, חל גידול מחודש במלאי המוצרים הגמורים.
ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים מציין, כי ברבע השלישי של 2008 חלה העמקה מחודשת של הירידה בהיקף מכירות התעשייה לשוק המקומי - מאזן נטו משוקלל שלילי של 8%.
היצואנים בסקר מדווחים אף הם על העמקת הנסיגה בהיקף משלוחי היצוא ברבע השלישי של 2008 - מאזן נטו משוקלל שלילי של 11%. במקביל, ממשיכים היצואנים בסקר לדווח על שחיקה ברווחיות היצוא - מאזן נטו משוקלל שלילי של 40% נרשם ברבע השלישי של השנה. 63% מהיצואנים שהשיבו לסקר דיווחו על שחיקה ברווחיות מהם 27% דיווחו על שחיקה ניכרת ברווחיות.
מנגד, בהתאם לציפיות התעשיינים, נמשך ברבע השלישי הגידול בהשקעות התעשייה, תוך האצה קלה ביותר בקצב, זאת לאחר שני רבעונים רצופים של האטה ניכרת בקצב גידול ההשקעות בנכסים קבועים.
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
