ראסל אלוונגר עובד: טאואר וג'אז יוצאות לסבב פגישות ברחבי העולם במטרה להגדיל את המכירות
בהנהלת חברת השבבים הישראלית טאואר סמיקונדקטור מודיעים היום, כי יארחו סדרת כנסים טכנולוגיים ושיווקיים ברחבי העולם ללקוחות חדשים, פוטנציאליים וקיימים לאור הזדמנויות המשמעותיות שנוצרו לאחר רכישת חברת ג'אז האמריקנית.
טאואר שמאמינה, כי תוכל להגדיל את מכירות החברות על ידי מכירה צולבת של מוצרים המיוצרים על ידי טאואר ללקוחות ג'אז, ולהיפך, תערוך כנסים שיעסקו בתהליכי ייצור טכנולוגיים של מוצרים עתירי רכיבים אנלוגיים (AIMS) ויכולות תכנון לייצור מעגלים משולבים מתקדמים. הכנסים הבינלאומיים יתקיימו בצפון-אמריקה, אירופה ואסיה.
סדרת כנסים
בראיון שפורסם בערב יום ראשון עם Bizportal אמר מנכ"ל טאואר ראסל אלוונגר, כי "התקופה בכל הענף קשה, זאת בצל האטה שעוברת על העולם אבל אנחנו מאוד שמחים שביצענו את המיזוג עם ג'אז בזמן שביצענו אותו. אנחנו הולכים לנצל הזדמנויות רבות בעקבות הרכישה". טאואר מחזיקה כעת במפעלי ייצור ב– 3 יבשות (מפעלים בארה"ב ובישראל ובעלות חלקית על מפעל נוסף בסין).
בהודעה לבורסה חשפה טאואר, כי בין לקוחותיה העיקריים של ג'אז נצמאים סקיוורקס פיתרונות, ענקית השבבים מארוול, טקסס אינסטורמנטס, קונקסאנט מערכות ועוד. בין לקוחותיה של טאואר נמצאים סנדיסק, צורן, מקרוניקס אינטרנשיונל, און מוליכים למחצה, סילקוניקס ועוד.
הכנס הראשון בסדרה ייערך ב-12 בנובמבר 2008, בסן-חוזה קליפורניה, ולאחריו יתקיים כנס נוסף בלונדון ב-9 בדצמבר 2008. הכנסים יארכו יום אחד כל אחד ויכללו בין היתר עדכון על תהליך המיזוג בין שתי החברות, על היתרונות אותן מציעות החברות ללקוחותיהן, הצגת הפתרונות הטכנולוגיים הייחודיים של החברות, עדכון על המצב העסקי וכן על התוכנית האסטרטגית המשותפת של החברות. בנוסף יתקיימו מספר כנסים נוספים שיערכו בשנת 2009 בערים הבאות: תל-אביב, טאייפה, שנגחאי, טוקיו ובוסטון.
"בכנס הטכנולוגי השנתי האחרון שערכה ג'אז, המידע שהוצג היה בעל-ערך רב לשם הבנת המגוון הרחב של ההיצע הטכנולוגי ויכולות התכנון אותן מציעות כעת טאואר וג'אז ללקוחותיהן לאחר המיזוג", אמר לן ג'לניק, מנהל בכיר ואנליסט ראשי, Semiconductor Manufacturing Services ב-iSuppli Corporation.
"סדרת הכנסים הטכנולוגיים הללו עוצבה כך שתוכל לספק ללקוחותינו הנוכחיים והעתידיים בכל העולם הזדמנות לשמוע ממקור ראשון כיצד המיזוג בין טאואר לג'אז יכול למלא את צרכיהם ההולכים וגדלים בתחום מוצרי המעגלים המשולבים עתירי הרכיבים האנלוגיים (AIMS)", אמר צ'אק פוקס, סמנכ"ל בכיר של מכירות עולמיות, טאואר סמיקונדקטור. "הצגת מספר תהליכי מפתח מסחריים וההיצע לשוק, יאפשר למשתתפים בכנסים להכיר את הפתרונות הרחבים אותם אנו מספקים כחברה מובילה לייצור מעגלים משולבים בטכנולוגיות ייחודיות."
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
