ראסל אלוונגר עובד: טאואר וג'אז יוצאות לסבב פגישות ברחבי העולם במטרה להגדיל את המכירות
בהנהלת חברת השבבים הישראלית טאואר סמיקונדקטור מודיעים היום, כי יארחו סדרת כנסים טכנולוגיים ושיווקיים ברחבי העולם ללקוחות חדשים, פוטנציאליים וקיימים לאור הזדמנויות המשמעותיות שנוצרו לאחר רכישת חברת ג'אז האמריקנית.
טאואר שמאמינה, כי תוכל להגדיל את מכירות החברות על ידי מכירה צולבת של מוצרים המיוצרים על ידי טאואר ללקוחות ג'אז, ולהיפך, תערוך כנסים שיעסקו בתהליכי ייצור טכנולוגיים של מוצרים עתירי רכיבים אנלוגיים (AIMS) ויכולות תכנון לייצור מעגלים משולבים מתקדמים. הכנסים הבינלאומיים יתקיימו בצפון-אמריקה, אירופה ואסיה.
סדרת כנסים
בראיון שפורסם בערב יום ראשון עם Bizportal אמר מנכ"ל טאואר ראסל אלוונגר, כי "התקופה בכל הענף קשה, זאת בצל האטה שעוברת על העולם אבל אנחנו מאוד שמחים שביצענו את המיזוג עם ג'אז בזמן שביצענו אותו. אנחנו הולכים לנצל הזדמנויות רבות בעקבות הרכישה". טאואר מחזיקה כעת במפעלי ייצור ב– 3 יבשות (מפעלים בארה"ב ובישראל ובעלות חלקית על מפעל נוסף בסין).
בהודעה לבורסה חשפה טאואר, כי בין לקוחותיה העיקריים של ג'אז נצמאים סקיוורקס פיתרונות, ענקית השבבים מארוול, טקסס אינסטורמנטס, קונקסאנט מערכות ועוד. בין לקוחותיה של טאואר נמצאים סנדיסק, צורן, מקרוניקס אינטרנשיונל, און מוליכים למחצה, סילקוניקס ועוד.
הכנס הראשון בסדרה ייערך ב-12 בנובמבר 2008, בסן-חוזה קליפורניה, ולאחריו יתקיים כנס נוסף בלונדון ב-9 בדצמבר 2008. הכנסים יארכו יום אחד כל אחד ויכללו בין היתר עדכון על תהליך המיזוג בין שתי החברות, על היתרונות אותן מציעות החברות ללקוחותיהן, הצגת הפתרונות הטכנולוגיים הייחודיים של החברות, עדכון על המצב העסקי וכן על התוכנית האסטרטגית המשותפת של החברות. בנוסף יתקיימו מספר כנסים נוספים שיערכו בשנת 2009 בערים הבאות: תל-אביב, טאייפה, שנגחאי, טוקיו ובוסטון.
"בכנס הטכנולוגי השנתי האחרון שערכה ג'אז, המידע שהוצג היה בעל-ערך רב לשם הבנת המגוון הרחב של ההיצע הטכנולוגי ויכולות התכנון אותן מציעות כעת טאואר וג'אז ללקוחותיהן לאחר המיזוג", אמר לן ג'לניק, מנהל בכיר ואנליסט ראשי, Semiconductor Manufacturing Services ב-iSuppli Corporation.
"סדרת הכנסים הטכנולוגיים הללו עוצבה כך שתוכל לספק ללקוחותינו הנוכחיים והעתידיים בכל העולם הזדמנות לשמוע ממקור ראשון כיצד המיזוג בין טאואר לג'אז יכול למלא את צרכיהם ההולכים וגדלים בתחום מוצרי המעגלים המשולבים עתירי הרכיבים האנלוגיים (AIMS)", אמר צ'אק פוקס, סמנכ"ל בכיר של מכירות עולמיות, טאואר סמיקונדקטור. "הצגת מספר תהליכי מפתח מסחריים וההיצע לשוק, יאפשר למשתתפים בכנסים להכיר את הפתרונות הרחבים אותם אנו מספקים כחברה מובילה לייצור מעגלים משולבים בטכנולוגיות ייחודיות."
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
