ראסל אלוונגר עובד: טאואר וג'אז יוצאות לסבב פגישות ברחבי העולם במטרה להגדיל את המכירות

מטרת הכנסים והפגישות ליצור הזדמנויות להגדלת המכירות של שתי החברות על ידי מכירה צולבת של מוצרים המיוצרים על ידי טאואר ללקוחות ג'אז, ולהיפך
אריאל אטיאס |

בהנהלת חברת השבבים הישראלית טאואר סמיקונדקטור מודיעים היום, כי יארחו סדרת כנסים טכנולוגיים ושיווקיים ברחבי העולם ללקוחות חדשים, פוטנציאליים וקיימים לאור הזדמנויות המשמעותיות שנוצרו לאחר רכישת חברת ג'אז האמריקנית.

טאואר שמאמינה, כי תוכל להגדיל את מכירות החברות על ידי מכירה צולבת של מוצרים המיוצרים על ידי טאואר ללקוחות ג'אז, ולהיפך, תערוך כנסים שיעסקו בתהליכי ייצור טכנולוגיים של מוצרים עתירי רכיבים אנלוגיים (AIMS) ויכולות תכנון לייצור מעגלים משולבים מתקדמים. הכנסים הבינלאומיים יתקיימו בצפון-אמריקה, אירופה ואסיה.

סדרת כנסים

בראיון שפורסם בערב יום ראשון עם Bizportal אמר מנכ"ל טאואר ראסל אלוונגר, כי "התקופה בכל הענף קשה, זאת בצל האטה שעוברת על העולם אבל אנחנו מאוד שמחים שביצענו את המיזוג עם ג'אז בזמן שביצענו אותו. אנחנו הולכים לנצל הזדמנויות רבות בעקבות הרכישה". טאואר מחזיקה כעת במפעלי ייצור ב– 3 יבשות (מפעלים בארה"ב ובישראל ובעלות חלקית על מפעל נוסף בסין).

בהודעה לבורסה חשפה טאואר, כי בין לקוחותיה העיקריים של ג'אז נצמאים סקיוורקס פיתרונות, ענקית השבבים מארוול, טקסס אינסטורמנטס, קונקסאנט מערכות ועוד. בין לקוחותיה של טאואר נמצאים סנדיסק, צורן, מקרוניקס אינטרנשיונל, און מוליכים למחצה, סילקוניקס ועוד.

הכנס הראשון בסדרה ייערך ב-12 בנובמבר 2008, בסן-חוזה קליפורניה, ולאחריו יתקיים כנס נוסף בלונדון ב-9 בדצמבר 2008. הכנסים יארכו יום אחד כל אחד ויכללו בין היתר עדכון על תהליך המיזוג בין שתי החברות, על היתרונות אותן מציעות החברות ללקוחותיהן, הצגת הפתרונות הטכנולוגיים הייחודיים של החברות, עדכון על המצב העסקי וכן על התוכנית האסטרטגית המשותפת של החברות. בנוסף יתקיימו מספר כנסים נוספים שיערכו בשנת 2009 בערים הבאות: תל-אביב, טאייפה, שנגחאי, טוקיו ובוסטון.

"בכנס הטכנולוגי השנתי האחרון שערכה ג'אז, המידע שהוצג היה בעל-ערך רב לשם הבנת המגוון הרחב של ההיצע הטכנולוגי ויכולות התכנון אותן מציעות כעת טאואר וג'אז ללקוחותיהן לאחר המיזוג", אמר לן ג'לניק, מנהל בכיר ואנליסט ראשי, Semiconductor Manufacturing Services ב-iSuppli Corporation.

"סדרת הכנסים הטכנולוגיים הללו עוצבה כך שתוכל לספק ללקוחותינו הנוכחיים והעתידיים בכל העולם הזדמנות לשמוע ממקור ראשון כיצד המיזוג בין טאואר לג'אז יכול למלא את צרכיהם ההולכים וגדלים בתחום מוצרי המעגלים המשולבים עתירי הרכיבים האנלוגיים (AIMS)", אמר צ'אק פוקס, סמנכ"ל בכיר של מכירות עולמיות, טאואר סמיקונדקטור. "הצגת מספר תהליכי מפתח מסחריים וההיצע לשוק, יאפשר למשתתפים בכנסים להכיר את הפתרונות הרחבים אותם אנו מספקים כחברה מובילה לייצור מעגלים משולבים בטכנולוגיות ייחודיות."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.