באופ"ק הגיעו להחלטה: חותכים את תפוקת הנפט, "זה יהיה אפקטיבי ב-100%"
מחיר החבית צנח בחודש האחרונים מרמת שיא של 147 דולר בחודש יולי לרמה של מתחת ל-70 דולר, זאת על רקע ההאטה הכלכלית הכללית והחשש לירידה משמעותית בביקוש למוצרי אנרגיה. בקרטל אופ"ק החליטו שהירידה בנפט זה כבר יותר מידיי ולראשונה מזה שנתיים, החליטו היום על הקטנת התפוקה, החל מחודש נובמבר הקרוב, ב-1.5 מיליון חביות להיום, זאת במטרה למנוע את הסחף במחיר החבית.
שרי הנפט של 13 המדינות החברות בקרטל אופ"ק נפגשו במטה הארגון שבוינה בירת אוסטריה ובסיום הפגישה הודיעו על ההחלטה לחתוך בתפוקה היומית. שר הנפט של סעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, אמר בסיום הפגישה כי "זו הייתה החלטה מהירה". נשיא אופ"ק התייחס להנחה שלא כל חברות הארגון ימלאו אחר ההוראה לחתוך בתפוקה ואמר כי "המהלך יהיה אפקטיבי ב-100%".
טרם ההחלטה, על פי ההסכם, מדינות אופ"ק אמורות היו לייצא 28.8 מיליון חביות ביום אך לפי סוכנות בלומברג, בפועל הייתה חריגה כלפי מעלה של 390 אלף חביות ביום.
סעודיה תחתוך את תפוקת הנפט היומית ב-466 אלף חביות ליום. איראן, היצואנית השניה בגודלה באופ"ק, תחתוך ב-199 אלף חביות וכווית תחתוך ב-132 אלף חביות. שר הנפט של קטר ציין לאחר הפגישה כי הפחתה נוספת בתפוקת הנפט עלולה להתבצע כבר בחודש דצמבר, "תלוי בתגובה של שוק הנפט למהלך הנוכחי".
נציין, כי בפעם האחרונה שבאופ"ק החליטו לקצץ בתפוקת הנפט זה היה בחודש דצמבר 2006, אז נפגשו ראשי הקרטל בניגריה והחליטו על קיצוץ של 500 אלף חביות ביום (החל מפברואר 2007). מאוחר יותר באותה השנה, חזרו מדינות אופ"ק לתפוקה מלאה, זאת על רקע הזינוק במחיר החבית.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
