באופ"ק הגיעו להחלטה: חותכים את תפוקת הנפט, "זה יהיה אפקטיבי ב-100%"
מחיר החבית צנח בחודש האחרונים מרמת שיא של 147 דולר בחודש יולי לרמה של מתחת ל-70 דולר, זאת על רקע ההאטה הכלכלית הכללית והחשש לירידה משמעותית בביקוש למוצרי אנרגיה. בקרטל אופ"ק החליטו שהירידה בנפט זה כבר יותר מידיי ולראשונה מזה שנתיים, החליטו היום על הקטנת התפוקה, החל מחודש נובמבר הקרוב, ב-1.5 מיליון חביות להיום, זאת במטרה למנוע את הסחף במחיר החבית.
שרי הנפט של 13 המדינות החברות בקרטל אופ"ק נפגשו במטה הארגון שבוינה בירת אוסטריה ובסיום הפגישה הודיעו על ההחלטה לחתוך בתפוקה היומית. שר הנפט של סעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, אמר בסיום הפגישה כי "זו הייתה החלטה מהירה". נשיא אופ"ק התייחס להנחה שלא כל חברות הארגון ימלאו אחר ההוראה לחתוך בתפוקה ואמר כי "המהלך יהיה אפקטיבי ב-100%".
טרם ההחלטה, על פי ההסכם, מדינות אופ"ק אמורות היו לייצא 28.8 מיליון חביות ביום אך לפי סוכנות בלומברג, בפועל הייתה חריגה כלפי מעלה של 390 אלף חביות ביום.
סעודיה תחתוך את תפוקת הנפט היומית ב-466 אלף חביות ליום. איראן, היצואנית השניה בגודלה באופ"ק, תחתוך ב-199 אלף חביות וכווית תחתוך ב-132 אלף חביות. שר הנפט של קטר ציין לאחר הפגישה כי הפחתה נוספת בתפוקת הנפט עלולה להתבצע כבר בחודש דצמבר, "תלוי בתגובה של שוק הנפט למהלך הנוכחי".
נציין, כי בפעם האחרונה שבאופ"ק החליטו לקצץ בתפוקת הנפט זה היה בחודש דצמבר 2006, אז נפגשו ראשי הקרטל בניגריה והחליטו על קיצוץ של 500 אלף חביות ביום (החל מפברואר 2007). מאוחר יותר באותה השנה, חזרו מדינות אופ"ק לתפוקה מלאה, זאת על רקע הזינוק במחיר החבית.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
