באופ"ק הגיעו להחלטה: חותכים את תפוקת הנפט, "זה יהיה אפקטיבי ב-100%"
מחיר החבית צנח בחודש האחרונים מרמת שיא של 147 דולר בחודש יולי לרמה של מתחת ל-70 דולר, זאת על רקע ההאטה הכלכלית הכללית והחשש לירידה משמעותית בביקוש למוצרי אנרגיה. בקרטל אופ"ק החליטו שהירידה בנפט זה כבר יותר מידיי ולראשונה מזה שנתיים, החליטו היום על הקטנת התפוקה, החל מחודש נובמבר הקרוב, ב-1.5 מיליון חביות להיום, זאת במטרה למנוע את הסחף במחיר החבית.
שרי הנפט של 13 המדינות החברות בקרטל אופ"ק נפגשו במטה הארגון שבוינה בירת אוסטריה ובסיום הפגישה הודיעו על ההחלטה לחתוך בתפוקה היומית. שר הנפט של סעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, אמר בסיום הפגישה כי "זו הייתה החלטה מהירה". נשיא אופ"ק התייחס להנחה שלא כל חברות הארגון ימלאו אחר ההוראה לחתוך בתפוקה ואמר כי "המהלך יהיה אפקטיבי ב-100%".
טרם ההחלטה, על פי ההסכם, מדינות אופ"ק אמורות היו לייצא 28.8 מיליון חביות ביום אך לפי סוכנות בלומברג, בפועל הייתה חריגה כלפי מעלה של 390 אלף חביות ביום.
סעודיה תחתוך את תפוקת הנפט היומית ב-466 אלף חביות ליום. איראן, היצואנית השניה בגודלה באופ"ק, תחתוך ב-199 אלף חביות וכווית תחתוך ב-132 אלף חביות. שר הנפט של קטר ציין לאחר הפגישה כי הפחתה נוספת בתפוקת הנפט עלולה להתבצע כבר בחודש דצמבר, "תלוי בתגובה של שוק הנפט למהלך הנוכחי".
נציין, כי בפעם האחרונה שבאופ"ק החליטו לקצץ בתפוקת הנפט זה היה בחודש דצמבר 2006, אז נפגשו ראשי הקרטל בניגריה והחליטו על קיצוץ של 500 אלף חביות ביום (החל מפברואר 2007). מאוחר יותר באותה השנה, חזרו מדינות אופ"ק לתפוקה מלאה, זאת על רקע הזינוק במחיר החבית.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
