אמפא תרכוש את השליטה בחברת הנדל"ן קורקס

תרכוש 78.2% ממניות החברה לפי שווי של כ-53 מיליון שקלים
איריס בר טל |

חברת אמפא נדל"ן, מקבוצת אמפא, הודיעה היום כי תרכוש 78.2% ממניות חברת הנדל"ן קורקס, לפי שווי חברה של כ-53 מיליון שקלים.

לאחר הרכישה תחזיק אמפא נדל"ן באמצעות קורקס בארבעה נכסים מרכזיים: בית קורקס בהרצלייה פיתוח, בית אורנים בבני ברק ושני נכסים נוספים בחולון ובני ברק.

קבוצת קורקס, נוסדה בשנת 1972 על ידי גדי גולן ואייזיק בלוך ועשרות משקיעים מדרא"פ , זאת במסגרת אמנה בין שתי המדינות. במשך השנים קידמה ופיתחה החברה פרויקטי נדל"ן בתחום המסחרי, משרדי, תעשיה קלה, היי-טק ומגורים, חלקם בבעלותה וחלקם בניהולה.

אמפא נדל"ן, המתמחה בנדל"ן מניב, מוחזקת בבעלות משותפת של קבוצת אמפא שהינה חברה פרטית והאחים נקש. לחברה זכויות בנייה המצויים בשלבי בנייה ופיתוח בהיקף של כ-50,000 מ"ר נוספים. שווי סך הנכסים של החברה נאמד בכ-600 מיליון שקלים.

"רכישת 78.2% ממניות חברת קורקס, מוותיקות חברות יזום וניהול הנדל"ן המניב בארץ, תואמת את אופי הפעילות של החברה ומעצימה את השפעתה של חברת אמפא נדל"ן כשחקן מרכזי בתחום הנדל"ן המניב באזור הרצלייה פיתוח ותל אביב. אני סמוך ובטוח כי בניהולה של אמפא נדל"ן יושבחו הנכסים באופן משמעותי והחברה תיהנה מתשואה גבוהה". אמר זוהר לוי, מנכ"ל אמפא נדל"ן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.