משפחת עופר מסתערת על מניות כי"ל והחברה לישראל: רכשה מניות ב-30 מיליון שקל ביומיים
משפחת עופר מנסה להציב תחתית פסיכולוגית למניות כיל והחברה לישראל.
כיל התחילה לרכוש את מניותיה בשוק, עידן עופר רכש מניות החברה לישראל ואם לא די בכך - עופר הולדינגס רכשה מניות הן של כיל והן של החברה לישראל.
כיל, אשר הכריזה בשבוע שעבר על תכנית BuyBack (רכישה עצמית של מניות) קנתה אתמול (א') בשוק כ-269 אלף מניות בשער של 54.58 שקל למניה, קרי בסכום כולל של 14.7 מיליון שקל. המניה, אגב, סגרה אתמול בעלייה של כ-2%, תוך שהיא מרכזת מחזור מסחר של כ-214 מיליון שקל.
לא רק כיל רוכשת את מניותיה; עופר הולדינגס, חברה פרטית המוחזקת על ידי סמי ועידן עופר ומחזיקה 2.9% בחברה לישראל, רכשה אתמול 81.4 אלף מניות כיל לפי שער של 54.4 שקל למניה, כלומר בהיקף של 4.3 מיליון שקל.
ביום חמישי האחרון, לאחר שמנייתה נפלה ב-32% מאז חודש יוני, כיל החליטה שהגיעה העת לפתוח בתכנית BuyBack, במסגרתה היא מתכוונת לרכוש את מניותיה בהיקף של מיליארד דולר עד ה-30 ביוני 2009.
"החלטת דירקטוריון כיל מהווה אמון בחברה", אמרו בכי"ל ביום ההכרזה על ה-BuyBack. "הדירקטוריון מאמין כי הרכישה העצמית של מניות החברה בנסיבות הקיימות מוצדקת וראויה, בהתחשב בתוצאותיה הכספיות של החברה".
אגב, החברה לישראל, הלא היא החברה האם של כיל, זכתה גם היא להבעת אמון מצד בעל השליטה בה, עידן עופר, אשר רכש 2,350 מניות החברה לישראל באותו יום בו הכריזה כיל על ה-BuyBack. סכום הרכישה אינו גבוה - 7 מיליון שקל בלבד.
ולשורת הרכישות הזו מצטרפת קנייה נוספת בקבוצה: עופר הולדינגס רכשה אתמול (א') 1,186 מניות של החברה לישראל במחיר של 2,980 שקל, קרי בסכום של 3.5 מיליון שקל.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
