מדוע האינפלציה מפתיעה אותנו שוב ושוב?
לחיזוי האינפלציה ע"י אנליסטים בשוק ההון ישנה חשיבות גבוהה בניהול תיקים סולידיים והשפעה חזקה על ציפיות האינפלציה בשוק ומכאן גם על האינפלציה בפועל. אולם, בחודשים האחרונים חזאי האינפלציה מפספסים כמעט בקביעות את האינפלציה בפועל כאשר ברוב המקרים האינפלציה גבוהה מהתחזיות.
ההפתעות האינפלציוניות של החודשים האחרונים הן לא תוצאה של גורם לא ידוע ולא צפוי שמקפיץ את המחירים בישראל מעבר למה שהחזאים צופים. ההפתעות מגיעות, חודש אחר חודש, כיוון שהחזאים עדיין לא הסתגלו למנגנון החדש של מחירי הדיור בישראל.
עד תחילת 2007 כ-85% מחוזי השכירות היו מוצמדים לדולר, ולכן סעיף הדיור במדד היה הסעיף הקל ביותר לחיזוי וסטיות התחזיות מהמדד בפועל לא היו משמעותיות. מאז חל שינוי בשיטות ההצמדה של החוזים וביולי 2008 רק 25.6% מחוזי השכירות החדשים צמודים לשטר הירוק.
האמת שנתון זה של הלמ"ס אף מוטה להערכתנו כלפי מעלה כיוון שכל מי שחיפש דירה להשכרה בשנתיים האחרונות שמע על ה"חוזה הדולרי" המיוחד בו הדולר מקובע לשע"ח של 4 שקלים. חוזה שקלי יותר מזה קשה למצוא. המעבר לחוזים שקליים גורם למחירי הדיור לעלות במונחים שקליים כיוון שבעלי הדירות מעלים את שכר הדירה במונחים דולריים על מנת לכסות על ההפסדים שספגו במהלך התיסוף של השקל.
ניחוש או הסקה?
על מנת לחזות את השינויים במדד הדיור נהוג להשתמש באחת מ-2 שיטות. השיטה הראשונה היא "שיטת הניחוש" בה החזאי מנסה להניח, על סמך נימוקים כלכליים רציונאליים מה יקרה למחירי הדיור בחודשים הקרובים. מיותר לציין שבשיטה זו הדיוק אינו מרבי, בוודאי בתקופה בה אין שווי משקל בשוק השכירות. כל מי שחיפש דירה באזור המרכז בשנתיים האחרונות יודע כי עודפי הביקוש גבוהים והזמן שלוקח לדירה להיחטף קצר גם ממערכון של ארץ נהדרת בנושא.
השיטה השנייה היא שיטה של הסקה לגבי העתיד על סמך נתונים מהעבר. שיטה זו בד"כ מדויקת יותר במידה והחזאי יודע מה הוא עושה, אולם לאור העובדה כי מנגנון התמחור בשוק הדירות השכורות השתנה לחלוטין מאז תחילת 2007, יכולת החיזוי של נתוני העבר לא ממש גבוהה.
האם כל זה אומר כי יכולת החיזוי של הפעילים בשוק ההון אבדה לבלי שוב? בטווח הקצר אנו חושבים כי סעיף הדיור במדד ימשיך להפתיע ובעיקר כלפי מעלה. אולם, בטווח הארוך יותר, לאור ההאטה הצפויה במשק לקראת סוף השנה עודפי הביקוש צפויים להיחלש. בנוסף, הפיחות בשקל בתקופה האחרונה יכול לגרום לכך שחלק מחוזי השכירות יחזרו להיות נקובים דולרית, במיוחד כל עוד ישנם עודפי ביקוש. שני גורמים אלו יפעלו להקטנת השונות בסעיף הדיור ולנשימות רווחה אצל החזאים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
משרד האוצר לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
