מדוע האינפלציה מפתיעה אותנו שוב ושוב?
לחיזוי האינפלציה ע"י אנליסטים בשוק ההון ישנה חשיבות גבוהה בניהול תיקים סולידיים והשפעה חזקה על ציפיות האינפלציה בשוק ומכאן גם על האינפלציה בפועל. אולם, בחודשים האחרונים חזאי האינפלציה מפספסים כמעט בקביעות את האינפלציה בפועל כאשר ברוב המקרים האינפלציה גבוהה מהתחזיות.
ההפתעות האינפלציוניות של החודשים האחרונים הן לא תוצאה של גורם לא ידוע ולא צפוי שמקפיץ את המחירים בישראל מעבר למה שהחזאים צופים. ההפתעות מגיעות, חודש אחר חודש, כיוון שהחזאים עדיין לא הסתגלו למנגנון החדש של מחירי הדיור בישראל.
עד תחילת 2007 כ-85% מחוזי השכירות היו מוצמדים לדולר, ולכן סעיף הדיור במדד היה הסעיף הקל ביותר לחיזוי וסטיות התחזיות מהמדד בפועל לא היו משמעותיות. מאז חל שינוי בשיטות ההצמדה של החוזים וביולי 2008 רק 25.6% מחוזי השכירות החדשים צמודים לשטר הירוק.
האמת שנתון זה של הלמ"ס אף מוטה להערכתנו כלפי מעלה כיוון שכל מי שחיפש דירה להשכרה בשנתיים האחרונות שמע על ה"חוזה הדולרי" המיוחד בו הדולר מקובע לשע"ח של 4 שקלים. חוזה שקלי יותר מזה קשה למצוא. המעבר לחוזים שקליים גורם למחירי הדיור לעלות במונחים שקליים כיוון שבעלי הדירות מעלים את שכר הדירה במונחים דולריים על מנת לכסות על ההפסדים שספגו במהלך התיסוף של השקל.
ניחוש או הסקה?
על מנת לחזות את השינויים במדד הדיור נהוג להשתמש באחת מ-2 שיטות. השיטה הראשונה היא "שיטת הניחוש" בה החזאי מנסה להניח, על סמך נימוקים כלכליים רציונאליים מה יקרה למחירי הדיור בחודשים הקרובים. מיותר לציין שבשיטה זו הדיוק אינו מרבי, בוודאי בתקופה בה אין שווי משקל בשוק השכירות. כל מי שחיפש דירה באזור המרכז בשנתיים האחרונות יודע כי עודפי הביקוש גבוהים והזמן שלוקח לדירה להיחטף קצר גם ממערכון של ארץ נהדרת בנושא.
השיטה השנייה היא שיטה של הסקה לגבי העתיד על סמך נתונים מהעבר. שיטה זו בד"כ מדויקת יותר במידה והחזאי יודע מה הוא עושה, אולם לאור העובדה כי מנגנון התמחור בשוק הדירות השכורות השתנה לחלוטין מאז תחילת 2007, יכולת החיזוי של נתוני העבר לא ממש גבוהה.
האם כל זה אומר כי יכולת החיזוי של הפעילים בשוק ההון אבדה לבלי שוב? בטווח הקצר אנו חושבים כי סעיף הדיור במדד ימשיך להפתיע ובעיקר כלפי מעלה. אולם, בטווח הארוך יותר, לאור ההאטה הצפויה במשק לקראת סוף השנה עודפי הביקוש צפויים להיחלש. בנוסף, הפיחות בשקל בתקופה האחרונה יכול לגרום לכך שחלק מחוזי השכירות יחזרו להיות נקובים דולרית, במיוחד כל עוד ישנם עודפי ביקוש. שני גורמים אלו יפעלו להקטנת השונות בסעיף הדיור ולנשימות רווחה אצל החזאים.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
