מדוע האינפלציה מפתיעה אותנו שוב ושוב?
לחיזוי האינפלציה ע"י אנליסטים בשוק ההון ישנה חשיבות גבוהה בניהול תיקים סולידיים והשפעה חזקה על ציפיות האינפלציה בשוק ומכאן גם על האינפלציה בפועל. אולם, בחודשים האחרונים חזאי האינפלציה מפספסים כמעט בקביעות את האינפלציה בפועל כאשר ברוב המקרים האינפלציה גבוהה מהתחזיות.
ההפתעות האינפלציוניות של החודשים האחרונים הן לא תוצאה של גורם לא ידוע ולא צפוי שמקפיץ את המחירים בישראל מעבר למה שהחזאים צופים. ההפתעות מגיעות, חודש אחר חודש, כיוון שהחזאים עדיין לא הסתגלו למנגנון החדש של מחירי הדיור בישראל.
עד תחילת 2007 כ-85% מחוזי השכירות היו מוצמדים לדולר, ולכן סעיף הדיור במדד היה הסעיף הקל ביותר לחיזוי וסטיות התחזיות מהמדד בפועל לא היו משמעותיות. מאז חל שינוי בשיטות ההצמדה של החוזים וביולי 2008 רק 25.6% מחוזי השכירות החדשים צמודים לשטר הירוק.
האמת שנתון זה של הלמ"ס אף מוטה להערכתנו כלפי מעלה כיוון שכל מי שחיפש דירה להשכרה בשנתיים האחרונות שמע על ה"חוזה הדולרי" המיוחד בו הדולר מקובע לשע"ח של 4 שקלים. חוזה שקלי יותר מזה קשה למצוא. המעבר לחוזים שקליים גורם למחירי הדיור לעלות במונחים שקליים כיוון שבעלי הדירות מעלים את שכר הדירה במונחים דולריים על מנת לכסות על ההפסדים שספגו במהלך התיסוף של השקל.
ניחוש או הסקה?
על מנת לחזות את השינויים במדד הדיור נהוג להשתמש באחת מ-2 שיטות. השיטה הראשונה היא "שיטת הניחוש" בה החזאי מנסה להניח, על סמך נימוקים כלכליים רציונאליים מה יקרה למחירי הדיור בחודשים הקרובים. מיותר לציין שבשיטה זו הדיוק אינו מרבי, בוודאי בתקופה בה אין שווי משקל בשוק השכירות. כל מי שחיפש דירה באזור המרכז בשנתיים האחרונות יודע כי עודפי הביקוש גבוהים והזמן שלוקח לדירה להיחטף קצר גם ממערכון של ארץ נהדרת בנושא.
השיטה השנייה היא שיטה של הסקה לגבי העתיד על סמך נתונים מהעבר. שיטה זו בד"כ מדויקת יותר במידה והחזאי יודע מה הוא עושה, אולם לאור העובדה כי מנגנון התמחור בשוק הדירות השכורות השתנה לחלוטין מאז תחילת 2007, יכולת החיזוי של נתוני העבר לא ממש גבוהה.
האם כל זה אומר כי יכולת החיזוי של הפעילים בשוק ההון אבדה לבלי שוב? בטווח הקצר אנו חושבים כי סעיף הדיור במדד ימשיך להפתיע ובעיקר כלפי מעלה. אולם, בטווח הארוך יותר, לאור ההאטה הצפויה במשק לקראת סוף השנה עודפי הביקוש צפויים להיחלש. בנוסף, הפיחות בשקל בתקופה האחרונה יכול לגרום לכך שחלק מחוזי השכירות יחזרו להיות נקובים דולרית, במיוחד כל עוד ישנם עודפי ביקוש. שני גורמים אלו יפעלו להקטנת השונות בסעיף הדיור ולנשימות רווחה אצל החזאים.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
