מדוע האינפלציה מפתיעה אותנו שוב ושוב?

אורי גרינפלד, כלכלן מאקרו וחזאי אינפלציה בכלל פיננסים, מנסה לפצח את אניגמת האינפלציה
אורי גרינפלד |

לחיזוי האינפלציה ע"י אנליסטים בשוק ההון ישנה חשיבות גבוהה בניהול תיקים סולידיים והשפעה חזקה על ציפיות האינפלציה בשוק ומכאן גם על האינפלציה בפועל. אולם, בחודשים האחרונים חזאי האינפלציה מפספסים כמעט בקביעות את האינפלציה בפועל כאשר ברוב המקרים האינפלציה גבוהה מהתחזיות.

ההפתעות האינפלציוניות של החודשים האחרונים הן לא תוצאה של גורם לא ידוע ולא צפוי שמקפיץ את המחירים בישראל מעבר למה שהחזאים צופים. ההפתעות מגיעות, חודש אחר חודש, כיוון שהחזאים עדיין לא הסתגלו למנגנון החדש של מחירי הדיור בישראל.

עד תחילת 2007 כ-85% מחוזי השכירות היו מוצמדים לדולר, ולכן סעיף הדיור במדד היה הסעיף הקל ביותר לחיזוי וסטיות התחזיות מהמדד בפועל לא היו משמעותיות. מאז חל שינוי בשיטות ההצמדה של החוזים וביולי 2008 רק 25.6% מחוזי השכירות החדשים צמודים לשטר הירוק.

האמת שנתון זה של הלמ"ס אף מוטה להערכתנו כלפי מעלה כיוון שכל מי שחיפש דירה להשכרה בשנתיים האחרונות שמע על ה"חוזה הדולרי" המיוחד בו הדולר מקובע לשע"ח של 4 שקלים. חוזה שקלי יותר מזה קשה למצוא. המעבר לחוזים שקליים גורם למחירי הדיור לעלות במונחים שקליים כיוון שבעלי הדירות מעלים את שכר הדירה במונחים דולריים על מנת לכסות על ההפסדים שספגו במהלך התיסוף של השקל.

ניחוש או הסקה?

על מנת לחזות את השינויים במדד הדיור נהוג להשתמש באחת מ-2 שיטות. השיטה הראשונה היא "שיטת הניחוש" בה החזאי מנסה להניח, על סמך נימוקים כלכליים רציונאליים מה יקרה למחירי הדיור בחודשים הקרובים. מיותר לציין שבשיטה זו הדיוק אינו מרבי, בוודאי בתקופה בה אין שווי משקל בשוק השכירות. כל מי שחיפש דירה באזור המרכז בשנתיים האחרונות יודע כי עודפי הביקוש גבוהים והזמן שלוקח לדירה להיחטף קצר גם ממערכון של ארץ נהדרת בנושא.

השיטה השנייה היא שיטה של הסקה לגבי העתיד על סמך נתונים מהעבר. שיטה זו בד"כ מדויקת יותר במידה והחזאי יודע מה הוא עושה, אולם לאור העובדה כי מנגנון התמחור בשוק הדירות השכורות השתנה לחלוטין מאז תחילת 2007, יכולת החיזוי של נתוני העבר לא ממש גבוהה.

האם כל זה אומר כי יכולת החיזוי של הפעילים בשוק ההון אבדה לבלי שוב? בטווח הקצר אנו חושבים כי סעיף הדיור במדד ימשיך להפתיע ובעיקר כלפי מעלה. אולם, בטווח הארוך יותר, לאור ההאטה הצפויה במשק לקראת סוף השנה עודפי הביקוש צפויים להיחלש. בנוסף, הפיחות בשקל בתקופה האחרונה יכול לגרום לכך שחלק מחוזי השכירות יחזרו להיות נקובים דולרית, במיוחד כל עוד ישנם עודפי ביקוש. שני גורמים אלו יפעלו להקטנת השונות בסעיף הדיור ולנשימות רווחה אצל החזאים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.