מדוע האינפלציה מפתיעה אותנו שוב ושוב?
לחיזוי האינפלציה ע"י אנליסטים בשוק ההון ישנה חשיבות גבוהה בניהול תיקים סולידיים והשפעה חזקה על ציפיות האינפלציה בשוק ומכאן גם על האינפלציה בפועל. אולם, בחודשים האחרונים חזאי האינפלציה מפספסים כמעט בקביעות את האינפלציה בפועל כאשר ברוב המקרים האינפלציה גבוהה מהתחזיות.
ההפתעות האינפלציוניות של החודשים האחרונים הן לא תוצאה של גורם לא ידוע ולא צפוי שמקפיץ את המחירים בישראל מעבר למה שהחזאים צופים. ההפתעות מגיעות, חודש אחר חודש, כיוון שהחזאים עדיין לא הסתגלו למנגנון החדש של מחירי הדיור בישראל.
עד תחילת 2007 כ-85% מחוזי השכירות היו מוצמדים לדולר, ולכן סעיף הדיור במדד היה הסעיף הקל ביותר לחיזוי וסטיות התחזיות מהמדד בפועל לא היו משמעותיות. מאז חל שינוי בשיטות ההצמדה של החוזים וביולי 2008 רק 25.6% מחוזי השכירות החדשים צמודים לשטר הירוק.
האמת שנתון זה של הלמ"ס אף מוטה להערכתנו כלפי מעלה כיוון שכל מי שחיפש דירה להשכרה בשנתיים האחרונות שמע על ה"חוזה הדולרי" המיוחד בו הדולר מקובע לשע"ח של 4 שקלים. חוזה שקלי יותר מזה קשה למצוא. המעבר לחוזים שקליים גורם למחירי הדיור לעלות במונחים שקליים כיוון שבעלי הדירות מעלים את שכר הדירה במונחים דולריים על מנת לכסות על ההפסדים שספגו במהלך התיסוף של השקל.
ניחוש או הסקה?
על מנת לחזות את השינויים במדד הדיור נהוג להשתמש באחת מ-2 שיטות. השיטה הראשונה היא "שיטת הניחוש" בה החזאי מנסה להניח, על סמך נימוקים כלכליים רציונאליים מה יקרה למחירי הדיור בחודשים הקרובים. מיותר לציין שבשיטה זו הדיוק אינו מרבי, בוודאי בתקופה בה אין שווי משקל בשוק השכירות. כל מי שחיפש דירה באזור המרכז בשנתיים האחרונות יודע כי עודפי הביקוש גבוהים והזמן שלוקח לדירה להיחטף קצר גם ממערכון של ארץ נהדרת בנושא.
השיטה השנייה היא שיטה של הסקה לגבי העתיד על סמך נתונים מהעבר. שיטה זו בד"כ מדויקת יותר במידה והחזאי יודע מה הוא עושה, אולם לאור העובדה כי מנגנון התמחור בשוק הדירות השכורות השתנה לחלוטין מאז תחילת 2007, יכולת החיזוי של נתוני העבר לא ממש גבוהה.
האם כל זה אומר כי יכולת החיזוי של הפעילים בשוק ההון אבדה לבלי שוב? בטווח הקצר אנו חושבים כי סעיף הדיור במדד ימשיך להפתיע ובעיקר כלפי מעלה. אולם, בטווח הארוך יותר, לאור ההאטה הצפויה במשק לקראת סוף השנה עודפי הביקוש צפויים להיחלש. בנוסף, הפיחות בשקל בתקופה האחרונה יכול לגרום לכך שחלק מחוזי השכירות יחזרו להיות נקובים דולרית, במיוחד כל עוד ישנם עודפי ביקוש. שני גורמים אלו יפעלו להקטנת השונות בסעיף הדיור ולנשימות רווחה אצל החזאים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
