בורסות אירופה ננעלו בראלי של עליות: החברות עדיין מציגות עלייה ברווחים
המניות האירופאיות רשמו היום את הזינוק החד ביותר מזה כשנתיים, לאחר שוורן באפט הציע לבטח את האג"ח של מספר מבטחות אג"ח. המשקיעים מצידם העלו ספקולציות כי התוכנית לסיוע למלווים האמריקנים תסייע לכלכלה.
ברקליס, הבנק השלישי בגודלו בבריטניה, ו- UniCredit האיטלקי זינקו ביותר מ-5% בעוד ש- ABBו- Daimler הובילו את חברות התעשייה ויצרניות הרכבים מעלה. חברות הכרייה, BHP Billiton ו- BP תידלקו את העליות בקרב פירמות המתכות והנפט.
מדד ה- Stoxx 600 זינק 3.2% לרמה של 322.51 נקודות, הזינוק החד ביותר מאז ה-24 ביוני. המשקיע האגדי, וורן באפט, הציע 800 מיליון דולר בעבור חייבים של מבטחת האג"ח הגדולה בעולם, MBIA, ועוד שתי מבטחות נוספות – FGIC ו- Ambac Financial. אחת מהחברות כבר ענתה בשלילה בעוד שהאחרות לא הגיבו להודעה.
"אם מישהו עם כיסים עמוקים והרבה סבלנות מוכן לקחת את הסיכון, אז זה תומך בשוק," אמר Felix Lanters, ראש ניהול הנכסים ב- Theodoor Gilissen Bankiers אשר באמסטרדם שמנהלת נכסים בשווי של 13 מיליארד דולר. "כאשר משבר האשראי ומניות הפיננסים ברמה הכללית גרמו לסערה בשווקים, צעד לעבר הפתרון של הבעיה מאוד עוזר."
נציין כי מתחילת השנה איבד מדד ה- Stoxx 600 כ-12%, ברקע לחששות כי התנאים בשווקי האשראי ידחפו את כלכלת ארה"ב למיתון. אנליסטים חתכו את תחזיותיהם לגבי צמיחת הרווח בעבור מדד ה- Stoxx 600, ל-8.6% לעומת 10.3% במהלך השבועיים האחרונים.
המדדים הלאומיים בכל 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה חתמו בעליות. הדקס הגרמני הוסיף לערכו 3.3%, כמותו עשה הקאק הצרפתי. הפוטסי בלונדון התחזק ב-3.2%. מדד ה- Stoxx 50 והאירו Stoxx 50, למדינות גוש האירו, הוסיפו 3.3%.
אירופאיות במרכז
חברת Renewable Energy, זינקה 13% למחיר של 124 קורונות שוודיות. היצרנית הגדולה ביותר של הפוליסיליקון המשמש לתאים סולריים, הודיעה כי הרווח ברבעון הרביעי קפץ ב-23%, ברקע ליצור רב.
סנופי אוונסיס, יצרנית התרופות הגדולה בצרפת, טיפסה 1.9% למחיר של 52.5 אירו. הרווח ברבעון הרביעי עלה ב-6.2% והסתכם ב-1.46 מיליארד אירו, כך הכתה החברה את תחזיות האנליסטים. השיפור בתוצאות נובע מהתעוררות במכירות של תרופת ה- Plavix לדילול הדם, וכן חיסכון מקיצוץ משרות.
חברת הכרייה הגדולה בעולם, BHP, הוסיפה 4.6% למחיר של 1,551 פני. ריו טינטו, השלישית בגודלה, זינקה 5.2% למחיר של 5,513 פני. מחירי הנחושת ושאר מתכות זינקו במסחר בלונדון.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
