בורסות אירופה ננעלו בראלי של עליות: החברות עדיין מציגות עלייה ברווחים
המניות האירופאיות רשמו היום את הזינוק החד ביותר מזה כשנתיים, לאחר שוורן באפט הציע לבטח את האג"ח של מספר מבטחות אג"ח. המשקיעים מצידם העלו ספקולציות כי התוכנית לסיוע למלווים האמריקנים תסייע לכלכלה.
ברקליס, הבנק השלישי בגודלו בבריטניה, ו- UniCredit האיטלקי זינקו ביותר מ-5% בעוד ש- ABBו- Daimler הובילו את חברות התעשייה ויצרניות הרכבים מעלה. חברות הכרייה, BHP Billiton ו- BP תידלקו את העליות בקרב פירמות המתכות והנפט.
מדד ה- Stoxx 600 זינק 3.2% לרמה של 322.51 נקודות, הזינוק החד ביותר מאז ה-24 ביוני. המשקיע האגדי, וורן באפט, הציע 800 מיליון דולר בעבור חייבים של מבטחת האג"ח הגדולה בעולם, MBIA, ועוד שתי מבטחות נוספות – FGIC ו- Ambac Financial. אחת מהחברות כבר ענתה בשלילה בעוד שהאחרות לא הגיבו להודעה.
"אם מישהו עם כיסים עמוקים והרבה סבלנות מוכן לקחת את הסיכון, אז זה תומך בשוק," אמר Felix Lanters, ראש ניהול הנכסים ב- Theodoor Gilissen Bankiers אשר באמסטרדם שמנהלת נכסים בשווי של 13 מיליארד דולר. "כאשר משבר האשראי ומניות הפיננסים ברמה הכללית גרמו לסערה בשווקים, צעד לעבר הפתרון של הבעיה מאוד עוזר."
נציין כי מתחילת השנה איבד מדד ה- Stoxx 600 כ-12%, ברקע לחששות כי התנאים בשווקי האשראי ידחפו את כלכלת ארה"ב למיתון. אנליסטים חתכו את תחזיותיהם לגבי צמיחת הרווח בעבור מדד ה- Stoxx 600, ל-8.6% לעומת 10.3% במהלך השבועיים האחרונים.
המדדים הלאומיים בכל 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה חתמו בעליות. הדקס הגרמני הוסיף לערכו 3.3%, כמותו עשה הקאק הצרפתי. הפוטסי בלונדון התחזק ב-3.2%. מדד ה- Stoxx 50 והאירו Stoxx 50, למדינות גוש האירו, הוסיפו 3.3%.
אירופאיות במרכז
חברת Renewable Energy, זינקה 13% למחיר של 124 קורונות שוודיות. היצרנית הגדולה ביותר של הפוליסיליקון המשמש לתאים סולריים, הודיעה כי הרווח ברבעון הרביעי קפץ ב-23%, ברקע ליצור רב.
סנופי אוונסיס, יצרנית התרופות הגדולה בצרפת, טיפסה 1.9% למחיר של 52.5 אירו. הרווח ברבעון הרביעי עלה ב-6.2% והסתכם ב-1.46 מיליארד אירו, כך הכתה החברה את תחזיות האנליסטים. השיפור בתוצאות נובע מהתעוררות במכירות של תרופת ה- Plavix לדילול הדם, וכן חיסכון מקיצוץ משרות.
חברת הכרייה הגדולה בעולם, BHP, הוסיפה 4.6% למחיר של 1,551 פני. ריו טינטו, השלישית בגודלה, זינקה 5.2% למחיר של 5,513 פני. מחירי הנחושת ושאר מתכות זינקו במסחר בלונדון.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
לוויתן בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.13% , שברון ורציו רציו יהש 3.54% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
