בורסות אירופה ננעלו בראלי של עליות: החברות עדיין מציגות עלייה ברווחים
המניות האירופאיות רשמו היום את הזינוק החד ביותר מזה כשנתיים, לאחר שוורן באפט הציע לבטח את האג"ח של מספר מבטחות אג"ח. המשקיעים מצידם העלו ספקולציות כי התוכנית לסיוע למלווים האמריקנים תסייע לכלכלה.
ברקליס, הבנק השלישי בגודלו בבריטניה, ו- UniCredit האיטלקי זינקו ביותר מ-5% בעוד ש- ABBו- Daimler הובילו את חברות התעשייה ויצרניות הרכבים מעלה. חברות הכרייה, BHP Billiton ו- BP תידלקו את העליות בקרב פירמות המתכות והנפט.
מדד ה- Stoxx 600 זינק 3.2% לרמה של 322.51 נקודות, הזינוק החד ביותר מאז ה-24 ביוני. המשקיע האגדי, וורן באפט, הציע 800 מיליון דולר בעבור חייבים של מבטחת האג"ח הגדולה בעולם, MBIA, ועוד שתי מבטחות נוספות – FGIC ו- Ambac Financial. אחת מהחברות כבר ענתה בשלילה בעוד שהאחרות לא הגיבו להודעה.
"אם מישהו עם כיסים עמוקים והרבה סבלנות מוכן לקחת את הסיכון, אז זה תומך בשוק," אמר Felix Lanters, ראש ניהול הנכסים ב- Theodoor Gilissen Bankiers אשר באמסטרדם שמנהלת נכסים בשווי של 13 מיליארד דולר. "כאשר משבר האשראי ומניות הפיננסים ברמה הכללית גרמו לסערה בשווקים, צעד לעבר הפתרון של הבעיה מאוד עוזר."
נציין כי מתחילת השנה איבד מדד ה- Stoxx 600 כ-12%, ברקע לחששות כי התנאים בשווקי האשראי ידחפו את כלכלת ארה"ב למיתון. אנליסטים חתכו את תחזיותיהם לגבי צמיחת הרווח בעבור מדד ה- Stoxx 600, ל-8.6% לעומת 10.3% במהלך השבועיים האחרונים.
המדדים הלאומיים בכל 18 השווקים שנפתחו למסחר במערב אירופה חתמו בעליות. הדקס הגרמני הוסיף לערכו 3.3%, כמותו עשה הקאק הצרפתי. הפוטסי בלונדון התחזק ב-3.2%. מדד ה- Stoxx 50 והאירו Stoxx 50, למדינות גוש האירו, הוסיפו 3.3%.
אירופאיות במרכז
חברת Renewable Energy, זינקה 13% למחיר של 124 קורונות שוודיות. היצרנית הגדולה ביותר של הפוליסיליקון המשמש לתאים סולריים, הודיעה כי הרווח ברבעון הרביעי קפץ ב-23%, ברקע ליצור רב.
סנופי אוונסיס, יצרנית התרופות הגדולה בצרפת, טיפסה 1.9% למחיר של 52.5 אירו. הרווח ברבעון הרביעי עלה ב-6.2% והסתכם ב-1.46 מיליארד אירו, כך הכתה החברה את תחזיות האנליסטים. השיפור בתוצאות נובע מהתעוררות במכירות של תרופת ה- Plavix לדילול הדם, וכן חיסכון מקיצוץ משרות.
חברת הכרייה הגדולה בעולם, BHP, הוסיפה 4.6% למחיר של 1,551 פני. ריו טינטו, השלישית בגודלה, זינקה 5.2% למחיר של 5,513 פני. מחירי הנחושת ושאר מתכות זינקו במסחר בלונדון.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחיירם לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
