כדאי לשים לב לסין - דווקא עכשיו
שוקי המניות בסין פרחו זמן רב ואחת מהנחות העבודה הייתה כי לפחות עד האולימפיאדה, שתיערך השנה בקיץ, כל הבעיות וחוסר שיווי המשקל יכולים לחכות. ואולי ניתן להמתין עימם עד ה-World Expo שתיערך ב 2010 בשנחאי?
לאחרונה נראה כי הקשיים עולים לפני השטח עוד לפני אירועים אלו. לפי המדד המשולב של האינדיקאטורים הכלכליים, המחושב על ידי ה OECD, לראשונה לאחר תקופה ארוכה, נרשמה במקרה של סין ירידה ב 12 החודשים האחרונים והמדד, שנהג עד כה להצביע על עלייה חזקה בכלכלה הסינית, עבר להצביע על אפשרות לתפנית כלפי מטה. ממצא זה בולט גם כאשר משווים אותו למדדים של חברותיה של סין לקבוצת ה BRIC, המצביעים על המשך התרחבות בדרגות שונות.
יצוין, כי לפי מדד זה, שהוכיח בעבר את יכולתו לזהות מחזורים כלכליים, מחזור הפריחה הנוכחי החל בפברואר 2002 ונמשך לכן זה 6 שנים.
הרעה זו לא נעלמת מעיניהם של כלכלנים רבים. נראה כי הכלכלה הסינית, שמיאנה להתרשם מצעדי המדיניות המרסנים שנקטו השלטונות, מתחילה כעת להגיב להם. מדובר בניסיון של הממשלה להתמודד עם העלייה המהירה במדדי המחירים לצרכן. אשתקד זינק המדד ב 6.5% (השיעור הגבוה ביותר זה יותר מעשור) והיה גבוה בהרבה מההערכות, שדברו על 4.5%. הממשלה הגיבה בשורת צעדים: הריבית הועלתה 6 פעמים במרוצת השנה (לאחרונה בדצמבר, מ 7.29% ל 7.47%), הוטלו מגבלות על מחירי המזון והתחבורה הציבורית, והבנקים הונחו להגביל את מכסות האשראי.
כמו כן התגבר הייסוף בשער היואן: ב 2006 יוסף היואן ב 1.6% בלבד מול הדולר האמריקאי, ב 2007 הואץ שיעור הייסוף ל 6.9% ומראשית 2008 כבר נצבר ייסוף של 3.4%! הדבר הביא, בין השאר, לכך שהעודף בחשבון הסחר של סין, שהיה רחב מלאכותית ושימש מנוע כלכלי חשוב למדינה, החל להצטמצם. גורם נוסף העשוי להביא להיחלשות בעודף הסחר של סין – גאות בייבוא, על רקע עלייה בכוח הקנייה של משקי הבית, העוברים תהליך מהיר של עיור, תוך עלייה בחלקם של בני מעמד הביניים.
בצד כל אלה, נאלצת כלכלת סין להתמודד עם נזקי סערות השלג הקשות ביותר זה 5 עשורים שפקדו אותה וגרמו להרס בתים, קרקוע טיסות, שיבושים באספקת החשמל ומאות אלפי תיירים נטושים ערב אירועי ראש השנה.סוכנות בלומברג דיווחה על השבתה של 5% מתחנות הכוח הפחמיות, המייצרות 78% מאספקת החשמל, בשל עצירה של משלוחי הפחם. התברר כי לתשתית הסינית יש עוד לאן לשאוף.
גם גורמים דמוגראפיים פועלים לרעת המדינה: סין נחשבת שוק עבודה זול ובמשך השנים הדבר היה אחד מסודות קסמה, אך בשל המדיניות המגבילה משק בית לצאצא בודד, כמו גם עקב השיפור ברמת החיים, אוכלוסיית המדינה מזדקנת ולפי סוכנויות הידיעות יחס התלות הנוכחי (ששה מועסקים לגמלאי) יקטן חדות לשניים בלבד.
כתוצאה, החלו הערכות התוצר לסין ל 2008 לפחות. הבנק העולמי, לדוגמא, הנמיך את הערכת התוצר ל 2008 מ 10.8% ל 9.6%, עקב היחלשות בייצוא, הקשיים בשוקי האשראי בעולם וההתקררות בארה"ב. עם זאת, הצריכה מבית תישאר איתנה. מנגד – תימשך התחממות בזירת המחירים, למרות ההידוק המוניטארי: האומדן ל 2008 יזנק ב 4.6% (ולא ב 3.8% לפי האומדן הקודם).
הצורך בנקיטת צעדים לבלימת ההתרחבות המואצת בסין אינו דבר חדש וקריאות רבות לכך הושבו ריקם על ידי שלטונות סין, שרצו בשקט תעשייתי ערב התכנסות הועידה השלטת ויציאתה לדרך של האולימפיאדה וכמו כן נאלצו להתמודד עם צרכים תעסוקתיים גדלים והולכים של תושבי הערים המתרבים. ההתרחבות הכלכלית המהירה בארה"ב יכולה הייתה לשמש רקע נוח לכך. כעת השתנו פני הדברים. ארה"ב נכנסת לתקופה של האטה כלכלית ורבים בנו על יכולת ה decoupling של המשקים המתעוררים הגדולים, וסין בראשם, כדי לקזז את ההשלכות השליליות על הכלכלה הגלובאלית. דווקא כעת, אותה התקררות מיוחלת בסין, שנראה כי החלה סוף סוף להתחולל, מגיעה בעיתוי לא מוצלח במיוחד.
זאת ועוד – סין לא רגילה בנקיטת מדיניות מוניטארית מצמצמת. לכן קיים חשש שמא תנקוט הידוק מוניטארי חריף מדי, דבר העלול לערער עוד יותר את הכלכלה הגלובאלית דרך ריסון יתר של הביקושים בתוך סין למוצרי ייבוא.
על החשיבות שיש לצריכה הסינית במישור הבינ"ל ניתן ללמוד, למשל, מנתוניה של טויוטה, שהמכירות שלה בסין, אפריקה ודרום אמריקה קיזזו את הירידה במכירות החברה בארה"ב ומובן כי החברה, כמו גם יצואניות אחרות, נהנית בנוסף מהייסוף המתגבר (יש אומרים כי קצב הייסוף עוד יואץ בהרבה) בערך היואן.
לכן, בתקופה בה הכלכלה הגלובאלית בסימן היחלשות, השווקים הפיננסיים בעולם מגלים חולשה ודעת הקהל מתרכזת בשאלה האם ומתי תיקלע ארה"ב למיתון, יש לשים לב להתרחשויות בסין, שכן יכולתה לקזז את ההתפתחויות בארה"ב תלויה, בין השאר, במדיניות המצמצמת הננקטת שם ובמידת/עיתוי השפעותיה על הפעילות הכלכלית במדינה. ארה"ב וסין חייבות להימצא על הפודיום בטקס הענקת המדליות כדי שהכלכלה הגלובאלית תוכל להתקדם לאחר שתסתיים האולימפיאדה.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".