ניתוח טכני: מדד המעו"ף - יוצא לתיקון

התמיכה ברמת 1,030 הנקודות והרוח הגבית מהשוק האמריקאי יעשו את העבודה
אייל גורביץ |

גל הירידות האחרון שהחל ברמת 1,248 הנקודות דרדר את מדד המעו"ף עד לרמת תמיכה משמעותית ששוכנת סביב 1,030 הנקודות יחד עם הרוח הגבית שנושבת משוק המניות האמריקאי החל ניסיון עליות שעשוי להימשך לאורכם של השבועות הקרובים. אלא שעל רקע איתותי החולשה הקיימים אמור כל גל עליות לקבל התייחסות שתהיה בבחינת כבדהו וחשדהו. כעת, יקבלו מחזורי המסחר משקל גבוה מאוד והם יהיו המרכיב המרכזי אלין יהיה עלינו לתת את הדעת .

עד לנקודת הזמן הנוכחית קיימת הקבלה מעניינת בין סיום הגאות שאפיינה את שנות ה-90 ותמה באמצע שנת 2000, לבין ירידות המחירים האחרונות. הירידה החדה מהשיא, המחזורים הגבוהים, המומנטום שדעך ולא מעט פריטים נוספים שיוצרים תהליך מקביל. כעת, חסר רק תיקון אלים שילווה במחזורים נמוכים ויחסל 33% - 66% מגל הירידות האחרון, כדי להשלים את התמונה.

פוטנציאל העליות

ההנחה שכל עליה אמורה לזכות בהתייחסות של תיקון טכני, מחייבת להבין ראשית איזה מהלך ירידות עומד לתיקון. סביר להניח שגל הירידות הרציף שהחל ברמת 1,248 הנקודות והסתיים בשפל של 1,030 הנקודות הוא המהלך המתוקן.

מתוך כך גורסים החיתוכים הראשוניים שפוטנציאל העליות של מדד המעו"ף מצוי בין 1,100 – 1,160. על רקע שילוב רמות התנגדות קיימות וכלים נוספים שמסייעים לאבחן את פוטנציאל העליות המקסימאלי של השוק, סביר להניח שהוא מצוי בין 1,100 – 1,130.

למה לשים לב ?

בעיקר למחזורי המסחר. גל עליות שילווה במחזורים נמוכים יספר את כל הסיפור. המשמעות היא עליות ארעיות, חולשה, ולמעשה הכנה לקראת גל ירידות נוסף. היקפי הפעילות אמורים להיות אלו שיעשו עבורנו את ההבחנה בין מגמת עלייה ממשית לבין תיקון. עליות שילוו במחזורים נמוכים יעלו מהותית את הסבירות ולפיהן עומדת הנחת העבודה במבחן המציאות. ואז, יהיה עלינו להתכונן לגל ירידות חזק, ארוך ושוחק.

רמות תמיכה והתנגדות

1. רמת 1,030 הנקודות עדיין בתמונה. מדובר ברמת תמיכה בעלת מסורת ארוכת טווח שביכולתה לבלום, לפחות זמנית את מגמת הירידה. שבירתה מטה, תהווה איתות שלילי.

2. רמת התנגדות בין 1,110 – 1,130. הסיכוי לחצייתה מעלה אינו גבוה. במידה ורמות אלו תישברנה מעלה הרי שפוטנציאל העליות המקסימאלי של מדד המעו"ף נמצא, במקרה הורוד והאופטימי ביותר סביב 1,150 הנקודות.

סיכום

הנחת העבודה גורסת שהכיוון הוא כלפי מטה. כל עלייה אמורה לקבל התייחסות כשל תיקון טכני ותו לא. במידה והיקפי הפעילות יהיו נמוכים, יהיה בכך סימן חולשה נוסף לאלו שכבר קיימים ומקננים.

* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.