ניתוח טכני: מדד המעו"ף - יוצא לתיקון
גל הירידות האחרון שהחל ברמת 1,248 הנקודות דרדר את מדד המעו"ף עד לרמת תמיכה משמעותית ששוכנת סביב 1,030 הנקודות יחד עם הרוח הגבית שנושבת משוק המניות האמריקאי החל ניסיון עליות שעשוי להימשך לאורכם של השבועות הקרובים. אלא שעל רקע איתותי החולשה הקיימים אמור כל גל עליות לקבל התייחסות שתהיה בבחינת כבדהו וחשדהו. כעת, יקבלו מחזורי המסחר משקל גבוה מאוד והם יהיו המרכיב המרכזי אלין יהיה עלינו לתת את הדעת .
עד לנקודת הזמן הנוכחית קיימת הקבלה מעניינת בין סיום הגאות שאפיינה את שנות ה-90 ותמה באמצע שנת 2000, לבין ירידות המחירים האחרונות. הירידה החדה מהשיא, המחזורים הגבוהים, המומנטום שדעך ולא מעט פריטים נוספים שיוצרים תהליך מקביל. כעת, חסר רק תיקון אלים שילווה במחזורים נמוכים ויחסל 33% - 66% מגל הירידות האחרון, כדי להשלים את התמונה.
פוטנציאל העליות
ההנחה שכל עליה אמורה לזכות בהתייחסות של תיקון טכני, מחייבת להבין ראשית איזה מהלך ירידות עומד לתיקון. סביר להניח שגל הירידות הרציף שהחל ברמת 1,248 הנקודות והסתיים בשפל של 1,030 הנקודות הוא המהלך המתוקן.
מתוך כך גורסים החיתוכים הראשוניים שפוטנציאל העליות של מדד המעו"ף מצוי בין 1,100 – 1,160. על רקע שילוב רמות התנגדות קיימות וכלים נוספים שמסייעים לאבחן את פוטנציאל העליות המקסימאלי של השוק, סביר להניח שהוא מצוי בין 1,100 – 1,130.
למה לשים לב ?
בעיקר למחזורי המסחר. גל עליות שילווה במחזורים נמוכים יספר את כל הסיפור. המשמעות היא עליות ארעיות, חולשה, ולמעשה הכנה לקראת גל ירידות נוסף. היקפי הפעילות אמורים להיות אלו שיעשו עבורנו את ההבחנה בין מגמת עלייה ממשית לבין תיקון. עליות שילוו במחזורים נמוכים יעלו מהותית את הסבירות ולפיהן עומדת הנחת העבודה במבחן המציאות. ואז, יהיה עלינו להתכונן לגל ירידות חזק, ארוך ושוחק.
רמות תמיכה והתנגדות
1. רמת 1,030 הנקודות עדיין בתמונה. מדובר ברמת תמיכה בעלת מסורת ארוכת טווח שביכולתה לבלום, לפחות זמנית את מגמת הירידה. שבירתה מטה, תהווה איתות שלילי.
2. רמת התנגדות בין 1,110 – 1,130. הסיכוי לחצייתה מעלה אינו גבוה. במידה ורמות אלו תישברנה מעלה הרי שפוטנציאל העליות המקסימאלי של מדד המעו"ף נמצא, במקרה הורוד והאופטימי ביותר סביב 1,150 הנקודות.
סיכום
הנחת העבודה גורסת שהכיוון הוא כלפי מטה. כל עלייה אמורה לקבל התייחסות כשל תיקון טכני ותו לא. במידה והיקפי הפעילות יהיו נמוכים, יהיה בכך סימן חולשה נוסף לאלו שכבר קיימים ומקננים.
* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
