ניתוח טכני: מניית כור

הניתוח של מניית כור אינו פשוט. למרות ששתי המגמות העיקריות מצביעות מעלה, ומיד אראה כי עוצמתן שונה
אייל גורביץ |

לפני כארבעה חודשים ניתחתי לאחרונה את מניית כור. היתה זו עדיין תקופה בה שהתה המניה בטווח דשדוש רחב שהתמשך לאורכן של למעלה משנתיים מעייפות בהן עשתה המניה בערך כלום ושוק המניות המקומי ביעבע מעלה. הערכתי אז שכור עומדת לפני פריצה מעלה וכי הסבירות ולפיה תפתח מגמת עלייה ממשית גבוהה למדי. מאז הספיקה כור להגיע למחיר שיא של 349.70 שקלים למניה.

מגמת העלייה

הניתוח של מניית כור אינו פשוט. למרות ששתי המגמות העיקריות מצביעות מעלה, ומיד ארחיב בנושא, הרי שעוצמתן שונה. המגמה הראשית שאמורה לספק את המסגרת לקבלת ההחלטות היא מגמת עלייה ברורה, משמעותית וחסרת סימני חולשה. דבר זה מוביל, כללית, למסקנה ולפיה כל ירידה העומדת בפתח, גדולה כקטנה, תספק למשקיע הזדמנות לרכוש לתוך גל עליות נוסף. כלומר, הנחת העבודה הבסיסית גורסת שבטווח הארוך כיוונה של המניה מעלה וכל תיקון בסדר גודל כזה או אחר, אמור להיות מוגבל וזמני בהיקפו.

הבעיה העיקרית כרגע היא עם המגמה המשנית. זו שהחלה במחיר של כ-192 שקלים למניה בנובמבר 2006. הגם שעד לנקודת הזמן הנוכחית, כפי שאפשר לראות על גבי הגרף המצורף, מסודרות נקודות השיא והשפל במבנה עולה הרי שבעת האחרונה מחזורי המסחר מסרבים לתמוך בגל העליות הקיים ובשבועות האחרונים, כאשר המניה העפילה לשיאה, האם התתכווצו משמעותית. במרבית המקרים מדובר בסימן חולשה שעלול להוביל לתיקון בטווח הקרוב.

רמות תמיכה והתנגדות

הנחת העבודה הבסיסית היתה שכל תיקון יהיה מוגבל בהיקפו ולכן יש לאתר רמות תמיכה שביכולתן לבלום כל נסיגה. ראשית יש לשים לב לרמת 305 שקלים למניה. רמת תמיכה חשובה ומשמעותית שכן, כפי שאפשר לראות, רמה זו שימשה ביולי השנה כרמת התנגדות ושבירתה מעלה הפכה אותה לרמת תמיכה. כלומר, לרמה זו פוטנציאל לבלום כל גל ירידות. שבירתה מטה לא תהיה קריטית אלא שאז יהיה עלינו לחפש תמיכה נוספת. וכאן מגיעה תמיכה משמעותית הרבה יותר בדמותה של רמת 284 שקלים למניה המייצגת את הרף העליון של הדשדוש המתמשך שחוותה כור. ההערכה היא שרמה זו מייצגת את פוטנציאל הירידות המקסימלי של כור וספק אם תגיע לשם.

סיכום

הדינמיקה של כור הופכת אותה למניה מאוד מעניינת אם כי כזאת הדורשת תשומת לב מרובה. המגמה הראשית מבססת עבורנו את המסגרת לקבלת ההחלטות והנחת העבודה ולפיה היא עדונה בעלייה מעודדת לבאות. תיקונים טכניים יתפתחו אך הם אמורים להיות מוגבלים בהיקפם.

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

* הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.38%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".