א-שרע: סוריה לא תיזום מלחמה עם ישראל

סגן נשיא סוריה, פארוק א-שרע, הבהיר הערב כי ארצו לא תפתח במלחמה על הגולן, אך לא תסכים לשלום ללא נסיגה מלאה של ישראל. במקביל הזהיר: "אנו ערוכים להגיב לתוקפנות ישראלית"
מעריב NRG |

"זיגזג" נוסף מבית מדרשה של דמשק: סגן נשיא סוריה, פארוק א-שרע, אמר כי אין בכוונת ארצו ליזום מלחמה נגד ישראל, אך הוסיף במקביל כי צבאו ערוך ומוכן כדי "להגיב על כל תוקפנות ישראלית". "ישראל מחפשת אחר כל תירוץ למלחמה", אמר במהלך הרצאה שנשא בדמשק.

"עלינו להיות בכוננות כדי להגיב על כל תוקפנות ישראלית, אולם סוריה לא תהיה זו שתיזום". א-שרע הוסיף ואמר כי ארצו הודיעה כבר לפני כמה שנים כי השלום הוא בחירה אסטרטגית. לדבריו, העם הסורי לא יסכים לפחות מנסיגה ישראלית עד קווי ה-4 ביוני 1967, שפירושה הוא נסיגה מהגולן.

במקביל לדברים שהשמיע הערב סגן הנשיא הסורי, התייחס מוקדם יותר היום גם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לסוגייה הסורית. במהלך ביקור שקיים בגבול הצפון ובפיקוד הצפון,שב אולמרט והדגיש כי יש להיזהר מתסריט של חישוב מוטעה, אשר עלול לגרור את סוריה וישראל למלחמה לא רצויה.

"שחרור" הגול

רק לפני שבועיים פרס נשיא סוריה, בשאר אסד, את חזונו לשלום עם ישראל. "סוריה נחושה למצות את גורמי הכוח של צבאה ושל עמה בכל המישורים והשטחים, בו בזמן שבו היא קוראת לשלום צודק וכולל בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינלאומית ולעיקרון 'שטחים תמורת שלום', והיא פועלת כדי להשיג זאת", כתב באיגרת לחיילים במלאת 62 שנה לייסוד צבא ארצו.

אסד הדגיש כי השלום האמיתי הוא הערובה לסיום המתיחות ולהשגת ביטחון ויציבות בכל האזור, אך אמר במקביל כי "רצוננו בשלום אף פעם אין פירושו ויתור על זכויותינו. סוריה, כמנהיגות, כעם וכצבא, לא תנוח עד להחזרת הגולן במלואו עד קווי ה-4 ביוני 1967". לדבריו, "שחרור אדמתנו הקדושה הוא חובה מקודשת לפני שהוא זכות לגיטימית שמובטחת על ידי הלגיטימיות הבינלאומית וההחלטות של מוסדותיה".

הוא הבהיר כי ארצו לא תוותר על אדמת הגולן שאותה הגדיר "כבושה". "סוריה, שנשאה את העניין הלאומי, והניפה את דגל המאבק והעמידה האיתנה, הגנה על הזכויות ובחרה בדרך החיים המכובדים, תישאר נאמנה לעקרונותיה, והיא נחושה להחזיר כל גרגר אדמה מאדמתה הכבושה כי האדמה היא סוגיה של ריבונות, של כבוד ושל זכויות", כתב אסד. לדבריו, סוריה לא תקבל פשרה בנושא זה.

אולמרט אף חזר וציין כי בעקבות הערכות הסורים, אשר חוששים ממהלך התקפי של ישראל, יש להיזהר בהתנהלות לאורך הגבול, על מנת שלא לשדר התנהגות שתגרום להעלאת החשדות בצד הסורי. לראש הממשלה התלוו בצפון גם שר הביטחון, אהוד ברק, והרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי. במהלך הסיור אמרו קצינים בכירים לאולמרט כי "החיזבאללה לא פעיל בזמן הזה, וכן אין לו כל אינטרס להיות פעיל. המלחמה בלבנון פגעה בארגון הזה קשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.