"אוניברסיטת אריאל" לא תקבל כסף מהמדינה
"אוניברסיטה" בלי תקציב: הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) החליטה על התנתקות מהנהלת המרכז האוניברסיטאי אריאל, על רקע שינוי שמו וההכרזתו על עצמו כאוניברסיטה. מנכ"ל המועצה להשכלה גבוה (מל"ג), סטיבן סתיו, הנחה את עובדיו שלא לטפל בכל פנייה שמוגשת על נייר עליו מציגה עצמה מכללת אריאל כ"מוסד אוניברסיטאי".
אנשי המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב טוענים ששינוי השם והמעמד של מכללת אריאל נעשה שלא על פי החוק. "לאור הודעת המכללה כי מעמדם שודרג להיות 'מרכז אוניברסיטאי', הריני להבהיר, כי אין אנו רואים בשינוי זה שינוי תקין על-פי הנהלים והחוק. כתב סתיו לעובדיו.
"אבקש שלא לטפל בכל פניה מצד נציגי המכללה, אשר תופנה אלינו בשם 'המרכז האוניברסיטאי', לרבות תשובות למכתבים, טיפול בתוכניות לימוד חדשות, תקצוב והזרמות כספים", הוסיף סתיו. לפיכך, עובדי ות"ת ייענו לפניות, למסמכים ולמכתבים שנושאים אך ורק את המונח "מכללה", ללא אזכור כלשהו הכולל את המלה אוניברסיטה - בצירוף כזה או אחר.
אתמול שלחו יו"ר ות"ת פרופ' שלמה גרוסמן, ושרת החינוך יולי תמיר, מכתב להנהלת המוסד האקדמי באריאל בו הובהר כי השניים רואים בחומרה את הליך שינוי השם. השניים הבהירו גם כי בכוונתם לבחון האם יש למהלך השלכות מבחינת המכללה ובוגריה, לרבות ביחס להכרה בתארים שיוענקו על-ידי מה שמכונה "המרכז האוניברסיטאי".
"שיטת הפעולה מזכירה הקמת התנחלות"
ראשי המכללה התבקשו להפסיק לאלתר את השימוש המטעה בשם "מרכז אוניברסיטאי", או בשם "אוניברסיטה". ראשי המכללה אף נתבקשו לתקן את הנעשה באמצעות פרסום תיקון על ידם גם באמצעי התקשורת.
יו"ר הוועד הפועל במכללה, יגאל כהן-אורגד, דחה את החלטת ות"ת. "אני מאוד מקווה שהמהלך הנמהר והבלתי חוקי שבו נקט פקיד בכיר ככל שיהיה, אינו מבטא את עמדת השרה תמיר, שהצהירה בפומבי מספר פעמים שהיא תפעל אך ורק במסגרת החוק", אמר כהן-אורגד בתגובה.
לדברי כהן-אורגד, "שרת החינוך הצהירה ובצדק שבמרכז האוניברסיטאי ימשיך להיות מתוקצב לפי עקרונות התקצוב למכללות, ותקצוב שכזה עולה בקנה אחד עם ההתחייבות שלקחנו על עצמנו בכתב עוד במאי 2005".
ח"כ אופיר פינס (עבודה) החליט גם הוא להתערב בנושא, ופנה למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדרישה שיפתח בחקירה בנושא מכללת אריאל. "מדובר בשיטת פעולה נפסדת המנסה לקבוע עובדות בשטח ומזכירה במידה רבה את דרך הקמת ההתנחלויות לרבות המאחזים הלא חוקיים", כתב פינס למבקר.
האלוף שמני צריך לאשר
מפקד פיקוד המרכז, האלוף גדי שמני, מעורב גם הוא בפרשה בזכות פסיקת בג"ץ, שקבע בחודש מאי שהמכללה חייבת לקבל את אישורו למהלך. שמני טרם החליט אם לאשר למכללת יהודה ושומרון לשנות את שמה למרכז אוניברסיטאי, ולפתוח בתהליך הפיכתה לאוניברסיטת מחקר.
מצה"ל נמסר כי מכללת אריאל טרם פנתה לצבא בבקשה לשנות את מעמדה. "מכללת אריאל לא פנתה למפקד כוחות צה"ל באזור בבקשה להכיר בה כאוניברסיטה או כמוסד אוניברסיטאי", כך נמסר בתגובת צה"ל. "משכך, לא גובשה כלל עמדה בנושא".
מנגד, כהן-אורגד טען כי המרכז האקדמי הגיש לאלוף שמני חוות דעת משפטית בנושא. "דאגנו להגיש ליועץ המשפטי של אלוף הפיקוד את חוות הדעת המשפטית שהכין עו"ד דוד שמרון בעניין, והוא הודיע לנו שיש בכוונתו ללמוד אותה", אמר כהן-אורגד.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.