מיליארד שקל יתווספו לסל הבריאות

התוספת תינתן במשך 3 שנים. 75 מיליון שקל מתוכם יתווספו לטובת חיסונים, בריאות הנפש, טיפות חלב ועוד. "מכה" קשה הונחתה על קופות החולים שהביטוחים המשלימים שלהן יקוצצו
מעריב NRG |

לאחר תקופה ארוכה של משא ומתן טעון, סיכמו היום שר הבריאות ושר האוצר על תקציב משרד הבריאות לשנת 2008, הכולל כמה בשורות חיוביות מאוד לחולים בישראל, בראשן תוספת לסל הבריאות של 1.06 מיליארד שקל במשך שלוש השנים הקרובות. .

התוספת המשמעותית הזו תתחלק לשלוש "מנות" שוות בסכום של 325 מיליון שקל שיתווספו לסל בכל שנה בשלוש השנים הבאות. בנוסף, יועבר סכום של 25 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים הבאות לסל לטובת חיסונים, לטיפות חלב, לשירותי בריאות הנפש, לאשפוז חולים סיעודיים ולאספקת מכשירי שיקום.

זו הפעם הראשונה מאז החלה לפעול ועדת הסל שבה נחתם הסכם רב-שנתי לתוספת תקציב לסל התרופות. מדובר בסכום גבוה משמעותית מאלה שניתנו בשנים עברו - התוספת השנתית לסל הבריאות עד היום עמדה על ממוצע של כ-170 מיליון שקל לשנה. גם התוספת לרפואה המונעת חריגה במיוחד, שכן הנושא הופקר במשך שנים רבות, ומדינת ישראל כמעט ולא הכניסה אף חיסון חדש לשגרת החיסונים של הילדים בשנים האחרונות.

במסיבת עיתונאים שכינסו אחר הצהריים בכירי משרד הבריאות, הבטיח מנכ"ל המשרד, פרופסור אבי ישראלי, כי בשנת 2008 חלק מתקציב סל התרופות יאפשר הכנסת שתי מנות חיסון לאבעבועות רוח ומנת חיסון שעלת לתלמידי כיתה ח'. בשורה זו היא חשובה במיוחד לאור העובדה שהשנה יש התפרצות של מחלת השעלת, שכבר עלתה בחייהם של ארבעה תינוקות.

השר אישר, המשרד ביטל

החלטה נוספת שהתקבלה היא שמשרד הבריאות לא יאפשר לקופות החולים להציע בביטוחים המשלימים החדשים תרופות שאינן בסל. החלטה זו הינה דרמטית במיוחד, שכן רק לפני מספר חודשים אישר שר הבריאות יעקב בן-יזרי ל"שירותי בריאות כללית" להציע רובד ביטוחי חדש - "הפלטינום", שיאפשר למבוטחים לקבל תרופות שאינן בסל. מיד לאחר מכן אישר השר גם ל"מכבי שירותי בריאות" לספק ביטוח לתרופות שאינן בסל במסגרת "מכבי מגן זהב".

שתי הקופות כבר השיקו את הביטוחים החדשים, וביקורת רבה עלתה בעקבות החשש שיווצר מצב בו בני השכבות החזקות יותר יקבלו מענה לצרכיהם במסגרת הביטוחים המשלימים, ולא יפעלו לדרבן את הממשלה, באמצעות לחץ ציבורי, להגדיל את סל השירותים הבסיסי. במאבק על סל השירותים עלולים להיוותר מאחור האזרחים החלשים, שקולם אינו נשמע.

"מה שעמד לנגד עיניי היתה העובדה שלמעלה משני מיליון נצרכים ונזקקים, מבוטחי כל הקופות, לא יכלו לרכוש תרופות, חלקן מצילות חיים", אמר שר הבריאות לאחר החתימה על הסכם. "בהסכם החדש, גם אם אנו זקוקים לסכומים גבוהים יותר, נשמר עקרון השוויוניות".

חשוב לציין כי מי שהחל לקבל תרופות שאינן בסל במסגרת הביטוחים הללו, ימשיך לקבלן על מנת שיישמר הרצף הטיפולי. עם זאת, למרות דרישת האוצר כי שליש מתקציב סל הבריאות יחולק בין קופות החולים שינהיגו סל בריאות לפי בחירתן, נלחמו נציגי משרד הבריאות בסעיף זה, מחשש שהקופות ינצלו את התקציב כדי למשוך אליהן דווקא מבוטחים צעירים ובריאים. ואכן, יוזמה זו בוטלה.

"תוספת? זו אחיזת עיניים"

ב"שירותי בריאות כללית" לא היו מרוצים מההחלטה. "ממשלת ישראל מזגזגת בין החלטות סותרות ללא כל הסבר", אמרו. "התוספת המוצעת לסל התרופות הינה אחיזת עיניים, ולמטה ממחצית הסכום הנדרש על מנת לשמור על סל סביר לאזרחי ישראל. ביטול תוכנית הפלטינום תפגע קשה בציבור הלקוחות. לצערנו, משרד הבריאות, בעידוד משרד האוצר, מונע מהכללית להעניק ללקוחותיה סל מורחב של תרופות, ושוב נמצא את עצמנו עדים למחזות קורעי לב של חולים קשים הזועקים לקבל תרופות".

עוד סוכם בין שני המשרדים כי בשנת 2008 תינתן תוספת של 220 תקנים לשירותי בריאות הציבור, מתוכם כ-150 תקנים לאחיות לתחנות טיפת-חלב, שבשנים האחרונות סבלו מ"יובש תקציבי קשה", מה שפגע ברפואה המונעת בישראל. יתר התקנים יועדו למטרות שונות, ביניהן – בקרה ופיקוח על ייצור המזון.

המשרדים סיכמו גם על תוספת של חמישה מיליון שקל לתוכנית למאבק באלימות כלפי קשישים, כפי שנחשף במעריב בשבוע שעבר. שני מיליון שקלים נוספים יושקעו בתוכנית למניעת התאבדויות. טובות בנוסף אושרה תוספת של 50 מיליון שקל שתוקצבו למתן הנחה של 10% לקשישים ברכישת תרופות.

החדשות הרעות הן כי האוצר לא איפשר למשרד הבריאות תוספת של מיטות לבתי החולים הכלליים, כפי שתוכנן בעבר. "בכל משא ומתן יש פשרות, ויש תמיד ויתורים לכאן או לכאן", אמר בן-יזרי. "אנחנו הגענו לאחד ההסכמים הכי מכובדים שיכולים להיות כאן".

לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.