מיליארד שקל יתווספו לסל הבריאות
לאחר תקופה ארוכה של משא ומתן טעון, סיכמו היום שר הבריאות ושר האוצר על תקציב משרד הבריאות לשנת 2008, הכולל כמה בשורות חיוביות מאוד לחולים בישראל, בראשן תוספת לסל הבריאות של 1.06 מיליארד שקל במשך שלוש השנים הקרובות. .
התוספת המשמעותית הזו תתחלק לשלוש "מנות" שוות בסכום של 325 מיליון שקל שיתווספו לסל בכל שנה בשלוש השנים הבאות. בנוסף, יועבר סכום של 25 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים הבאות לסל לטובת חיסונים, לטיפות חלב, לשירותי בריאות הנפש, לאשפוז חולים סיעודיים ולאספקת מכשירי שיקום.
זו הפעם הראשונה מאז החלה לפעול ועדת הסל שבה נחתם הסכם רב-שנתי לתוספת תקציב לסל התרופות. מדובר בסכום גבוה משמעותית מאלה שניתנו בשנים עברו - התוספת השנתית לסל הבריאות עד היום עמדה על ממוצע של כ-170 מיליון שקל לשנה. גם התוספת לרפואה המונעת חריגה במיוחד, שכן הנושא הופקר במשך שנים רבות, ומדינת ישראל כמעט ולא הכניסה אף חיסון חדש לשגרת החיסונים של הילדים בשנים האחרונות.
במסיבת עיתונאים שכינסו אחר הצהריים בכירי משרד הבריאות, הבטיח מנכ"ל המשרד, פרופסור אבי ישראלי, כי בשנת 2008 חלק מתקציב סל התרופות יאפשר הכנסת שתי מנות חיסון לאבעבועות רוח ומנת חיסון שעלת לתלמידי כיתה ח'. בשורה זו היא חשובה במיוחד לאור העובדה שהשנה יש התפרצות של מחלת השעלת, שכבר עלתה בחייהם של ארבעה תינוקות.
השר אישר, המשרד ביטל
החלטה נוספת שהתקבלה היא שמשרד הבריאות לא יאפשר לקופות החולים להציע בביטוחים המשלימים החדשים תרופות שאינן בסל. החלטה זו הינה דרמטית במיוחד, שכן רק לפני מספר חודשים אישר שר הבריאות יעקב בן-יזרי ל"שירותי בריאות כללית" להציע רובד ביטוחי חדש - "הפלטינום", שיאפשר למבוטחים לקבל תרופות שאינן בסל. מיד לאחר מכן אישר השר גם ל"מכבי שירותי בריאות" לספק ביטוח לתרופות שאינן בסל במסגרת "מכבי מגן זהב".
שתי הקופות כבר השיקו את הביטוחים החדשים, וביקורת רבה עלתה בעקבות החשש שיווצר מצב בו בני השכבות החזקות יותר יקבלו מענה לצרכיהם במסגרת הביטוחים המשלימים, ולא יפעלו לדרבן את הממשלה, באמצעות לחץ ציבורי, להגדיל את סל השירותים הבסיסי. במאבק על סל השירותים עלולים להיוותר מאחור האזרחים החלשים, שקולם אינו נשמע.
"מה שעמד לנגד עיניי היתה העובדה שלמעלה משני מיליון נצרכים ונזקקים, מבוטחי כל הקופות, לא יכלו לרכוש תרופות, חלקן מצילות חיים", אמר שר הבריאות לאחר החתימה על הסכם. "בהסכם החדש, גם אם אנו זקוקים לסכומים גבוהים יותר, נשמר עקרון השוויוניות".
חשוב לציין כי מי שהחל לקבל תרופות שאינן בסל במסגרת הביטוחים הללו, ימשיך לקבלן על מנת שיישמר הרצף הטיפולי. עם זאת, למרות דרישת האוצר כי שליש מתקציב סל הבריאות יחולק בין קופות החולים שינהיגו סל בריאות לפי בחירתן, נלחמו נציגי משרד הבריאות בסעיף זה, מחשש שהקופות ינצלו את התקציב כדי למשוך אליהן דווקא מבוטחים צעירים ובריאים. ואכן, יוזמה זו בוטלה.
"תוספת? זו אחיזת עיניים"
ב"שירותי בריאות כללית" לא היו מרוצים מההחלטה. "ממשלת ישראל מזגזגת בין החלטות סותרות ללא כל הסבר", אמרו. "התוספת המוצעת לסל התרופות הינה אחיזת עיניים, ולמטה ממחצית הסכום הנדרש על מנת לשמור על סל סביר לאזרחי ישראל. ביטול תוכנית הפלטינום תפגע קשה בציבור הלקוחות. לצערנו, משרד הבריאות, בעידוד משרד האוצר, מונע מהכללית להעניק ללקוחותיה סל מורחב של תרופות, ושוב נמצא את עצמנו עדים למחזות קורעי לב של חולים קשים הזועקים לקבל תרופות".
עוד סוכם בין שני המשרדים כי בשנת 2008 תינתן תוספת של 220 תקנים לשירותי בריאות הציבור, מתוכם כ-150 תקנים לאחיות לתחנות טיפת-חלב, שבשנים האחרונות סבלו מ"יובש תקציבי קשה", מה שפגע ברפואה המונעת בישראל. יתר התקנים יועדו למטרות שונות, ביניהן – בקרה ופיקוח על ייצור המזון.
המשרדים סיכמו גם על תוספת של חמישה מיליון שקל לתוכנית למאבק באלימות כלפי קשישים, כפי שנחשף במעריב בשבוע שעבר. שני מיליון שקלים נוספים יושקעו בתוכנית למניעת התאבדויות. טובות בנוסף אושרה תוספת של 50 מיליון שקל שתוקצבו למתן הנחה של 10% לקשישים ברכישת תרופות.
החדשות הרעות הן כי האוצר לא איפשר למשרד הבריאות תוספת של מיטות לבתי החולים הכלליים, כפי שתוכנן בעבר. "בכל משא ומתן יש פשרות, ויש תמיד ויתורים לכאן או לכאן", אמר בן-יזרי. "אנחנו הגענו לאחד ההסכמים הכי מכובדים שיכולים להיות כאן".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
